מחקר שיבהיל הורים ישראלים רבים התפרסם החודש בכתב העת JAMA Psychiatry. לפי המחקר, שערכה אוניברסיטת סורי שבאנגליה, ילדים שחיים במדינות במלחמה לא רק סובלים מבעיות נפשיות שפוגעות בהן בהווה ובעתיד הקרוב; הם גם סובלים משינויים ביולוגים ברמת הדנ"א שלהם. מדובר בשינויים שישפיעו עליהם לאורך כל חייהם - וגם על חיי הילדים שלהם.
המחקר, הראשון מסוגו, נשען על דגימות רוק של 1,507 ילדים פליטים מסוריה, בני 19-6. החוקרים מסורי - שאליהם הצטרפו מדענים מאוניברסיטת הקולג' בלונדון ומאוניברסיטת סנט ג'ורג' מלבנון - ראו שבקרב ילדי הפליטים יש שינויים בתפקוד הגנים. השינויים הגדולים קרו בגנים שקשורים להעברה סינפטית (התהליך שבאמצעותו תאי העצב במערכת העצבים מתקשרים זה עם זה). מחקרים קודמים לא הראו שטראומות אחרות, דוגמת בריונות, תקיפות מיניות או תאונות, יכולים לגרום לשינויים אפיגנטיים. המשמעות של נתון זה היא שמלחמה, מאבק אלים בעצימות גבוהה בין גופים מדיניים וצבאיים, מייצרת טראומה מסוג אחר - היא "עוטפת" את הילד ומשנה את סביבתו. יש בזה "היגיון" אבולוציוני - הורשה של שינויים אפיגנטיים יכולה להיות מועילה, מאחר שהיא מעבירה לצאצא מידע חשוב על הסביבה.
"אנחנו רואים שינויים במכניזם הביולוגי של הילדים", אמר מייקל פלאוס, חוקר בבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת סורי שהוביל את המחקר. "המלחמה משפיעה על התפתחות הילד". מתוצאות המחקר עולה שמדובר, למעשה, ב"צלקות" על הדנ"א של הילדים, שספק אם יהיה אפשר לרפא.
זו לא הפעם הראשונה שחוקרים מגלים כי למלחמות ואסונות יש השפעות תורשתיות. לפני כמה שנים נערך מחקר בבית החולים מאונט סיני שבניו יורק, בקרב 32 ניצולי שואה, ילדיהם ונכדיהם. במחקר גילו שבקרב הצאצאים של ניצולי השואה היה תהליך שינוי תורשתי בהורמוני הלחץ - שינוי שלא זיהו בקרב יהודים שלא היו בשואה. לפי החוקרים, "אפשר לייחס את השינוי בגנים בקרב הילדים לחשיפה לטראומה של שואה אצל ההורים שלהם".
לפי המחקר במאונט סיני, טראומה גדולה ועוצמתית עשויה להשפיע על רמות הורמוני הלחץ אצל האדם שחווה אותה, וזה מועבר גם לדור הבא. מחקרים שנעשו בילדים להורים הולנדים, שחוו את הרעב הגדול בסוף מלחמת העולם השנייה, הגיעו למסקנות דומות.
הנתונים האלה מצטרפים למחקר של המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) משנת 2001, שהראה שילדים שחוו חוויות שליליות (ACE - adverse childhood experiences) סובלים יותר מבעיות התפתחויות, בעיות נפשיות וגם התמכרויות בגילאים מאוחרים יותר. המחקר נערך בקרב 17 אלף אמריקנים.
המשמעות ברורה: צריך לצאת מנקודת הנחה שמלחמת 7 באוקטובר משפיעה על הילדים שלכם ברמה הנפשית, ואולי אפילו ברמה הגנטית. בכל זאת, יותר משנה של מלחמה מייצרת רמות סטרס בלתי מבוטלות, 24/7. צאו גם מנקודת הנחה שהיא תשפיע על הנכדים שלכם, אלו שלא נולדו. וצאו מנקודת הנחה שהנזק החברתי של המלחמה כל כך גדול, שיקח לנו שנים להתאושש.
רק תביטו צפונה. כבר יותר משנה אין לימודים בצפון ישראל. מדובר במשבר אנושי-חברתי עצום: נשירה המונית מבתי הספר התיכוניים ומחטיבות הביניים, הידרדרות לסמים ואלכוהול, ועלייה בפגיעות המיניות בנערים ונערות. עשרות אלפי בני נוער נורמטיביים הם כרגע נוער בסיכון. הפסקת אש בלבנון היא חצי צעד בצעדה של מיליון קילומטרים לשיקום ילדי הצפון.
אבל יש מקום גם לאופטימיות. השקעה בחינוך יכולה לסייע באופן דרמטי לחיים של ילדי ישראל. במיסיסיפי, המדינה הענייה ביותר בארה"ב, סבלו תמיד מלימודים ברמה מאוד נמוכה - מה שהפך את המדינה למדינה ה-49 מתוך 50 במבחני המיצ"ב האמריקניים. ב-2013 הוחלט במדינה לתחזק לימודי קריאה וכתיבה, בעלות של 15 מיליון דולר בשנה (מתוך תקציב של 7.6 מיליארד דולר). ואכן, בתוך מספר שנים קטן יחסית מיסיסיפי עלתה למקום ה-29 במבחנים. כלומר, התמקדות והשקעה (לא גדולה במיוחד) בבסיס יכולות להשפיע באופן ניכר על יכולות הילדים. גם מחקר של אוניברסיטת דיוק מ-1980, שעניינו השקעות בחינוך, הראה שהשקעה של 300-200 דולר בתשתיות האנושיות יכולה לשפר בצורה דרמטית את חיי התלמידים, בכל גיל.
ההשפעה של מלחמת 7 באוקטובר על כל הישראלים תורגש עוד שנים רבות קדימה. אפשר להפחית מההשפעה שלה דרך השקעה בחינוך פורמלי ולא פורמלי. בשביל זה צריך ממשלה שרוצה לסיים את המלחמה הארוכה בתולדותינו; ממשלה שמעוניינת להשקיע בעתיד המדינה, ולא רק בחרדים ומתנחלים.