בגן מיץ פטל ברמלה לומדים שלושה ילדים עם אלרגיות מסכנות חיים. אלא שבניגוד לתקנות, ישנה סייעת אחת בלבד שצריכה לעקוב אחר שלושת הילדים במהלך יום הלימודים. המקרה הזה מצטרף לשורת מקרים אחרים שהציגו את המחסור הקיים בסייעות רפואיות.
בישראל נולדים כ-200,000 ילדים בכל שנה, וההערכה היא כי בין 2% ל-3% מהם סובלים מאלרגיות למזון, מה שמוביל לכך שכ-5,000 ילדים מתמודדים עם בעיה זו כבר בשנים הראשונות לחייהם. כ-9,500 תלמידים קיבלו זכאות לסייעת רפואית בשנת הלימודים תשפ"ד.
הפער הזה בין מספר הילדים הסובלים מאלרגיות למזון לבין כמות הסייעות המוקצות להם מעורר דאגה רבה בקרב ההורים. הרשויות המקומיות אחראיות על ההקצאה של סייעות, אך בפועל לא תמיד מצליחות לספק את התמיכה הנדרשת לכל תלמיד כשבעיה דומה מתרחשת גם עם תלמידי החינוך המיוחד. הורים רבים מוצאים את עצמם מודאגים, כאשר הם יודעים כי ילדיהם עשויים להיות בסיכון בתוך המסגרת החינוכית, ללא השגחה מתאימה.
למרות הפניות החוזרות ונשנות לרשויות המקומיות ומשרד החינוך, הם לא זוכים למענה מספק. "קיבלנו תשובות מזלזלות ואיומים", מספרת אורטל, אמא לילד בן 3 בגן מיץ פטל שסובל מאלרגיה לשומשום ונמצא בסכנת חיים יומיומית. "הרגשנו שהילדים שלנו לא מוגנים. אני חשה כאילו אני נלחמת על חייו של בני בכל יום מחדש. אי אפשר להאמין שאנחנו נאלצים להילחם על זכות בסיסית כמו קבלת טיפול רפואי הולם בגן".
כדי להתמודד עם המצב המסכן, אורטל וזוג הורים נוסף לילד שסובל מאלרגיה בגן החליטו לקחת את העניינים לידיהם. "בגלל היעדר מענה מהרשויות, החלטנו לשלוח מטעמנו לפני כשבוע את הסייעת שלנו להכשרה בקופת חולים", מספרת אורטל. "זה לא הוגן שאנחנו צריכים לשלם מכיסנו כדי להבטיח את בטיחות ילדינו".
המצב בגן 'מיץ פטל' ברמלה הוא רק קצה הקרחון. במקומות רבים ברחבי הארץ, הורים לילדים עם אלרגיות מתמודדים עם אתגרים דומים. מחסור בסייעות רפואיות מוסמכות, חוסר תקצוב הולם והעברת האחריות בין גורמים שונים יוצרים מצב מסוכן, שבו חיי הילדים נמצאים בסכנה. "אני קוראת לכל ההורים שילדיהם סובלים מאלרגיות להיות ערניים", אומרת אורטל. "בדקו היטב את ההכשרה של הסייעות בגן שלכם. אל תתפשרו על בטיחות הילדים שלכם".
סיפורה של אורטל אינו בודד. ליאור וגיל טל, הורים נוספים בגן מיץ פטל, חולקים את התסכול. "הבן שלנו עם אלרגיה מסכנת חיים. מתחילת השנה אנחנו עוברים סיוט מתמשך בכל הנוגע לסייעת רפואית", הם אומרים. "בגן יש 3 ילדים עם צרכים מיוחדים, מתוכם 2 עם אלרגיה מסכנת חיים ועוד ילדה עם סכרת נעורים לא מאוזנת. זה הגיע לשיא כאשר העזיבו סייעת רפואית שהייתה מדהימה לילדים כי לא רצתה לקחת אחריות על 3 ילדים. כל רצוננו הוא שהילד ילך לגן וינהל שגרת חיים כמו כל ילד בן גילו".
תגובות
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "בשנת הלימודים תשפ"ד כ-9,500 תלמידים עם צרכים רפואיים ייחודיים בחינוך הרגיל קיבלו זכאות לסייעת, במסגרת מערך שבו משרד החינוך משקיע יותר מ-550 מיליון ש"ח בשנה. הוועדה הבין-משרדית, המשותפת למשרד החינוך ולמשרד הבריאות, מטפלת בבקשות לסיוע על פי קריטריונים ברורים ובשיתוף גורמי המקצוע הרלוונטיים. יישום החלטות הוועדה והעסקת הסייעות מתבצעים על ידי הרשויות המקומיות, שהן האחראיות לכך".
בשלטון המקומי הפנו למשרד הפנים, שם החזירו את האחריות ומסרו בתגובה: "כוח האדם ברשויות המקומיות בהיבטי חינוך הוא משרד החינוך ומרכז שלטון מקומי. יש לפנות אליהם לקבלת נתונים".
מעיריית רמלה נמסר בנוגע לגן מיץ פטל: "עיריית רמלה רואה חשיבות רבה במתן מענה לילדים הזקוקים לסייעות רפואיות בגני הילדים, ופועלת בהתאם להנחיות משרד החינוך בנושא זה. בגן "מיץ פטל" מתקיימת זכאות לסייעת רפואית אחת, בהתאם לתקן. מתחילת השנה שובצו סייעות לגן, אך בשל האתגרים הכרוכים בתפקיד ובאחריות הרבה שהוא דורש, נרשמה תחלופה בתפקיד. העירייה פועלת בהתאם למדיניות ראש העיר ללא לאות לאיתור וגיוס סייעות מחליפות, תוך שמירה על רציפות הטיפול בילדים עד להשלמת המהלך. יש לציין כי בשנים האחרונות קיימת מצוקה ארצית במציאת כוח אדם מקצועי לתחום החינוך, ובפרט בתחום הסייעות הרפואיות, והמציאות הזו משפיעה גם על יכולת הרשויות המקומיות לתת מענה מיידי. למרות האתגרים, עיריית רמלה עושה כל מאמץ לגייס סייעות מתאימות, מתוך מחויבות לשלומם וביטחונם של הילדים. לשמחתנו, בימים אלו לא קיימים פערים של סייעות רפואיות בעיר, למעט חוסרים זמניים שנובעים מסיום עבודתן של סייעות או היעדרות עקב ימי מחלה. העירייה תמשיך לפעול במסירות ובאחריות כדי להבטיח מענה מיטבי לילדי הגנים".