ראש אמ"ן לשעבר האלוף (מיל') עמוס ידלין מאמין בסיכויים להסכם הפסקת אש עם לבנון. "כל הצדדים רוצים בהסכם. צרפת, ארצות הברית, לבנון וגם ממשלת ישראל. בסופו של דבר נגיע אליו", אמר בריאיון ל-103FM. "אין ספק שיש כאן הזדמנות היסטורית לישראל. סגירת החזית האיראנית עם החששות של איראן מחזרתו של טראמפ. הרגנו את סינוואר אבל לא את החזון שלו לאיחוד החזיתות. בידוד חמאס יכול לקדם עסקה גם בדרום. סגירת החזית הצפונית תיתן מנוף לסגירה גם ברצועת עזה".
למרות זאת, מסייג ידלין את דבריו: "יש ארבעה מנגנונים שיהיו כלולים בהסכם ואני סקפטי האם הם יעבדו. החזרת ההרתעה, צבא מדינת לבנון, שאמור לרדת לדרום עם פיקוח צרפתי, כוח יוניפי"ל, שיכול להכנס לכל בית ולבדוק כל מכונית וקביעת מנגנון שיגביל את התעצמות חיזבאללה, על ידי סגירת הגבולות. מנגנון שלא נאכף למרות שהופיע בהסכם 1701".
"ממשלת ישראל לא החליטה שהשמדת חיזבאללה ופירוקו הוא מטרת המלחמה. המשאבים שנדרשים לכך הם משאבים שאין ברשות מדינת ישראל אחרי שנה של מלחמה. הטילים של חיזבאללה מאיימים על תושבי מרכז הארץ בדיוק כמו על תושבי הצפון. האיום העיקרי על תושבי הצפון היה הירי הישיר וחדירת מחבלים".
בנושא התחמושת שמקורה מרוסיה הוסיף: "כבר במלחמת לבנון השניה צה"ל תפס טילי קורנט ותחמושת נוספת שמקורה מרוסיה. אבל הנשק הגיע מסוריה ואיראן לא מרוסיה. ישראל תהיה חייבת לשנות את היחס כלפי משטר אסד. להבהיר לו שאם ימשיך לאפשר העברת נשק לחיזבאללה הוא לא יהיה. אביו של בשאר לא הסכים להעביר לחיזבאללה כמויות כאלו של תחמושת".
על החשיבות שיתוף הפעולה עם הצבא האמריקני סיפר: "אחד הדברים הטובים שהתרחשו במלחמה זה העברתנו מפיקוד האירופאי לפיקוד מרכז האמריקאי. הקשרים בין סנטקום לבין ישראל מאוד מהודקים. כול שיתוף של סנטקום באכיפה או בפיקוח הרבה יותר מועיל משיתוף של יוניפי"ל או ארגון אחר".