דו"ח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן שפורסם היום (שלישי) חשף ליקויים מערכתיים חמורים בתחום ההפריה החוץ-גופית - תחום שבו ישראל מובילה עולמית מבחינת היקף הטיפולים. ההישגים מרשימים ישראל נמצאת בראש רשימת המדינות שנבחנו מבחינת מספר מחזורי טיפול ל-1,000 נשים בגיל הפריון עם 27 מחזורי טיפול לעומת 6 מחזורים בבריטניה ועם 61,000 מספר מחזורי ההפריה החוץ-גופית שבוצעו בישראל בשנת 2021- גידול של כ-60% משנת 2011.
לצד זאת, לאורך השנים העלו גורמי מקצוע שונים חשש שהמדיניות החריגה בישראל למימון טיפולי הפריה חוץ-גופית, מביאה לכך שמבוצעים טיפולים רבים שסיכויי הצלחתם נמוכים מאוד, ויש מקום לשוב ולבחון מדיניות זו על סך כשליה.
הדו"ח הצביע על פערים קריטיים בפיקוח, בכוח האדם, בתשתיות ובניהול הנתונים. כשלים אלה, שחלקם נמשכים מזה שנים, פוגעים בבטיחות המטופלים ובאמון הציבור במערכת הבריאות. אחד מהנושאים המרכזיים בדו"ח הוא הכשל בזיהוי המטופלים. כשל שעלול לגרום לתוצאות הרות אסון כמו האירוע הדרמטי ביותר שהתרחש בספטמבר 2022, כאשר עובר הוחזר לרחמה של אישה שאינה אמו הביולוגית.
לטענת המבקר, משרד הבריאות לא ביצע ביקורות חוזרות, למעט בשתי יחידות ציבוריות, ולמעשה הוא לא וידא ששאר היחידות פעלו לתיקון הבעיות שנמצאו בהן, אף שבחלקן נמצאו ליקויים שהוגדרו חמורים ומחייבים תיקון מיידי. המבקר מציין בדו"ח כי כבר בביקורות שנערכו בשנים 2018-2019 נמצאו ליקויים חמורים בזיהוי ובניהול הרשומות, כולל חוסרים בתיעוד חיוני וטעויות ברישום. למרות זאת, משרד הבריאות לא ווידא שהליקויים תוקנו.
לדברי המבקר, תוצאה זו והאירועים שאירעו בתחום זה בשנים האחרונות מדגישים את אחריותם היסודית של בתי החולים שבהם מצויות היחידות לתקן ליקויים שעלו בבקרות של המשרד, ואת אחריותו של המשרד לוודא כי ניתן המענה בבקרות שביצע.
על פי הדו"ח, העלייה החדה בשיעור הדיווחים על אירועים מיוחדים בתקופה זו, מעלה חשש ממשי שגם קודם לכן התרחשו אירועים בתחום זה, אך אלה לא דווחו למשרד הבריאות כנדרש, כך שעולה חשש שאירועים של נפילת מבחנות עם ביציות או עוברים או מקרים של אובדן ביציות או עוברים לא דווחו כנדרש.
המבקר אנגלמן מתייחס בדו"ח גם לנושא תרומת ביציות שמקורן מחוץ לישראל. בשנת 2022 דווח למשרד הבריאות על קבלת ביציות מ-547 תורמות מחו"ל, אולם בבדיקה הועלה כי אין בידי המשרד נתונים על מספר הנשים שלהן תרמה כל תורמת. זאת, משום שמכל מחזור שאיבה של תורמת אפשר להקצות ביציות לכמה נתרמות, וכל תורמת יכולה לתרום ביציות כמה פעמים, כך שאין בידי משרד הבריאות מידע על מספרן של אלה שהסתייעו בישראל בפועל בתרומת ביציות מחו"ל.
בנוסף, גם מסד הנתונים הלאומי אינו כולל מידע מלא בנושא. בסיום הביקורת, במרץ 2024, פרסמו משרד הבריאות ומשטרת ישראל הודעה ולפיה נחקר חשד כי ביציות מופרות עם מחלה גנטית יובאו מחו"ל לצורך ביצוע טיפולי הפריה חוץ-גופית בנשים ישראליות. אירוע זה מחדד את הצורך בטיוב הנתונים הקיימים במשרד הבריאות בנושא, ובפרט בנוגע למספר הנשים שלהן תרמה כל תורמת ביציות.
מחסור חמור בכוח אדם מקצועי
הדו"ח מתאר מחסור חמור באמבריולוגים - אנשי מקצוע קריטיים בטיפולי ההפריה. לפי נתוני משרד הבריאות, כ-45% מהמשרות הנדרשות אינן מאוישות. בעומסים הקיימים, אמבריולוגים רבים נדרשים לבצע אלפי פעולות בשנה, מה שמעלה את הסיכון לתקלות. מבקר המדינה מתריע כי למרות שהמחסור תועד כבר לפני שנים, לא נעשו פעולות משמעותיות לצמצומו. יתרה מכך, משרד הבריאות אינו מחזיק בנתונים עדכניים על המצב הנוכחי.
כמו כן, ישנם פערים בין היחידות הציבוריות לפרטיות. בשנים האחרונות הועברו חלק משמעותי מהטיפולים במימון ציבורי ליחידות פרטיות. בשנת 2021, כ-60% מהטיפולים בוצעו ביחידות פרטיות. עם זאת, העומסים ביחידות אלו והיעדר פיקוח הדוק הובילו לאירועים חריגים. ביחידות הפרטיות מבוצעים בממוצע פי 8 טיפולים לעומת היחידות הציבוריות, מה שמגדיל את הסיכון לטעויות ולפגיעה באיכות הטיפול.
משרד הבריאות מסר בתגובה כי הוא פועל על מנת להבטיח מתן טיפול איכותי ובטוח למען המטופלות והמטופלים. לפני כשנתיים הוקמה במשרד מחלקה לפריון והולדה כדי לסדר את התחום ההולך וגדל ומאז אכן הוסדרו חלקים משמעותיים, ואולם, מטבע הדברים, מדובר בתהליך.
נוסף על כך, נעשית עבודת מטה נרחבת על מנת שהמדיניות תתאם לגידול בהיקף הפעילות ביחידות להפריה חוץ גופית. כך לדוגמא, פועל המשרד במספר מישורים על מנת להגדיל את הפעילות ביחידות הציבוריות להפריה חוץ גופית. חלק מהמהלכים שהמשרד נוקט משקפים לקחים מערכתיים שנלמדו בין היתר מהאירועים החריגים באסותא. בנוסף, יש לציין כי בשנה האחרונה בוצעו בקרות ביחידות הציבוריות והפרטיות, כולל בקרות פתע, על מנת לבחון כי היחידות אכן עומדות בסטנדרט טיפולי ובסטנדרט איכות ובטיחות גבוהים.
בירור האירועים החריגים שהתגלו ביחידות להפריה חוץ גופית באסותא נבדקו לעומקם על ידי ועדות בדיקה, במטרה לעמוד על הכשלים המערכתיים והאישיים שהובילו לטעויות ולתקלות שנתגלו. תמצית הממצאים מתפרסמים בשקיפות לציבור.
בנוגע למימון טיפולי פוריות - מדיניות מימון טיפולי הפוריות בישראל היא מהנרחבות בעולם מתוך הכרה בזכותו של אדם שרוצה בכך להיות הורה.
בנוגע למחסור באמבריולוגים - אכן ישנו פער במספר האמבריולוגים בישראל ולכן תוקצבה עבודת סטאג'רים במעבדות וכן עבודת אמבריולוגים הלומדים לתואר שני שיתחייבו לעבוד שלוש שנים נוספות במעבדות הציבוריות של היחידות להפריה חוץ גופית. נוסף על כך נבדקים צעדים נוספים על מנת להעלות את קרנו ומעמדו של מקצוע האמבריולוג.