לכאורה לא היה כל קשר בין הדרמה שהתחוללה כאן בישראל ביום רביעי בשמונה בערב, לבין הדרמה שהתרחשה בארצות הברית למחרת בבוקר. ובכל זאת, לא סתם הבטן של רבים מאיתנו אותתה שיש קשר, לא קשר קונספירטיבי, לא קשר מתוחכם, אלא פשוט קשר רעיוני. מה שקרה ברביעי בערב - פיטוריו של שר ביטחון באמצע מלחמה בשבע זירות - הוא פסגת הטרלול, המופרעות, הנרקיסיסטיות, או במילים אחרות: הטראמפיזם בהתגלמותו. למחרת, באופן רשמי, הטראמפיזם חזר לעולם.
רבים מהמבועתים מחזרתו של טראמפ שואלים עצמם מה יהיה עכשיו עם המלחמה? עם החטופים? עם הצפון? האם נתניהו יעשה עכשיו מה שהוא רוצה, בלי שום שום גבולות שהממשל בארצות הברית ישים לו? האמת שהשאלה הזאת פחות מטרידה אותי מסיבה פשוטה - בסופו של יום, עם כל האמפתיה למשפחות החטופים, שליחת המתווכים והפעלת הלחץ על נתניהו, ממשל ביידן נכשל בכל ניסיונותיו לקדם עסקת חטופים והסדרה בצפון. תכל'ס, כשנתניהו אמר שהוא עמד בלחצים מול האמריקנים הוא צדק לצערי. צריך לתת לו את זה. לכן, אגב, ישראל במצב כל כך רע, כי הוא אכן עמד בלחצים הללו.
לכן, אחת משתיים: או שטראמפ באמת ייתן לנתניהו לעשות מה שהוא רוצה, ואז גם אם חלקכם תתבאסו מהיד החופשית, במבחן התוצאה לא יהיה הבדל בין מה שקרה בזמן ממשל ביידן לבין מה שיקרה עם ממשל טראמפ; או שכפי שחושבים רבים, טראמפ דווקא יפעיל את יכולותיו וקסמיו על נתניהו להביא אותו אל עסקת חטופים, ולהגיע להסדרה שתאפשר לתושבי הצפון לחזור סוף סוף לביתם. במילים אחרות, בתחום המדיני-ביטחוני אין לנו באמת מה להפסיד מממשל טראמפ. אם כבר, אולי להרוויח.
הסכנה האמיתית מהשפעת חזרתו של טראמפ על ישראל היא במישור אחר לחלוטין. טראמפ, כפי שהצהיר, הולך ל"כהונה נבזית" ולמלחמה עקובה מדם ב"דיפסטייט" האמריקני - משרד המשפטים, גופי החקירה והאכיפה, בתי המשפט (שאינם בית המשפט העליון שממילא נשלט על ידי הרפובליקנים), וגורמי השפעה בכירים בכוחות הביטחון. את כל הגופים הללו, במהלך כל הקמפיין שלו, תקף טראמפ ללא רחם ובעיקר הבטיח שהוא הולך לרסק אותם.
אחת המשוכות שעיכבו את נתניהו במהלך 2023 להסתער עם תוכניתו של שר המשפטים, יריב לוין, הייתה הנידוי המוחלט שלו בוושינגטון. התקופה הזו לוותה גם בראיונות עוינים בכלי התקשורת הזרים, שבהם נאלץ לשבור את שיניו כדי להסביר את ה"רפורמה" (שהוא לא באמת האמין בה). אין בכלל שאלה שלו תוכנית המהפכה המשטרית הייתה נולדת לצד ממשל טראמפ, לא רק שלא היה מקבל מהממשל כתף קרה, אלא להיפך, הוא היה מקבל חיבוק חם.
והנה עכשיו מגיע ממשל טראמפ, ולפי הצהרותיו של הנשיא החדש-ישן עצמו, לא מן הנמנע שירים ידו בלי להתבלבל על החוקה האמריקנית וישנה סדרי שלטון על אמת. לעומת מה שהוא מתכנן, מה זה כבר שינוי חוק הוועדה לבחירת שופטים או ביטול עילת הסבירות?
ומעל הכול, תחשבו על המצב המשפטי שמלווה את טראמפ לבית הלבן. עומדים ותלויים נגדו ארבעה כתבי אישום - שניים פדרלים ושניים מקומיים. כתב אישום אחד נגדו כולל סעיפים של הסתרת מסמכים ושיבוש הליכי משפט. חוץ מזה, הוגש נגדו כתב אישום פדרלי באשמת ניסיונות להטות את תוצאות הבחירות בשנת 2020 וכן כתב אישום בג'ורג'יה על הקמת ארגון פשיעה שמטרתו להטות את תוצאות הבחירות. על כתב האישום הרביעי שעוסק בדמי השתיקה לשחקנית הפורנו, סטורמי דניאלס, הוא כבר נשפט והורשע בכל 34 סעיפי האישום. גזר הדין נגדו אמור להינתן בסוף החודש הזה. וכל זה עוד לפני שהזכרנו את התיקים האזרחיים שחויב בהם באחרונה: התעללות מינית והוצאת דיבה וכן הונאת בנקים וחברות ביטוח.
אמריקה עוד לא התמודדה בעברה עם נשיא עבריין ואין בכלל שאלה שכל נורמה שתתקבע בתקופה הקרובה בארצות הברית תשפיע מאוד על המוטיבציה של נתניהו בניסיונותיו לסיים את תיקיו, או יותר נכון להכחידם. קחו לדוגמה את השאלה האם עונשו של טראמפ אכן יינתן בסוף החודש, או שבית המשפט יחליט, כפי שקבע כבר בית משפט גבוה, שאי אפשר לדון נשיא על דברים שביצע במהלך כהונתו (רעיון הדומה לחוק הצרפתי המפורסם)? ואול ידחה בית המשפט בג'ורגיה את גזר הדין לתום כהונתו של טראמפ, כלומר כשיהיה כבר בן 82? האם טראמפ יפטר, כפי שהצהיר שהוא רוצה לעשות, את התובע המיוחד בתיקיו הפדרליים, ג'ק סמית? אפשרות יצירתית נוספת, שגם אותה טראמפ לא פסל, היא מתן חנינה לעצמו. בקיצור, השמיים הם הגבול.
כל מהלך של טראמפ ישפיע ישירות על נתניהו, כל מעשה וולגרי שלו נגד רשויות אכיפת החוק יעודד את נתניהו לא לפחד, כל הפחתת סמכות מרשויות החוק, שינוי הדרך ושינוי השיטה המשפטית בארצות הברית, תבהיר לנתניהו שאין לו ממה לפחד. אם באמריקה הגדולה זה קורה, אז למה שלא יקרה פה.
האירוע המשפטי הקרוב שנתניהו צריך להתמודד איתו הוא עדותו בתיקי האלפים שאמורה להתחיל ב-2 בדצמבר. בימים הקרובים יפנה מן הסתם עורך דינו, עמית חדד, לבית המשפט בבקשה לדחות את מתן העדות וזאת משלל סיבות, בין השאר בשל המלחמה שנתניהו מנהיג. כבר כתבנו כאן שהדברים סותרים בתכלית את עמדת ראש הממשלה, שניתנה בפני הרכב בג"ץ המפורסם, שלפיה לא תהיה לו בעיה לנהל את המדינה גם בשעת מלחמה. נתניהו מבין היטב שהנושא הנפיץ הזה עשוי להגיע במהרה לבג"ץ, שעשוי בסיטואציה כזו להעמיד בפניו אחת משתי האפשרויות: תתייצב ככל אזרח בבית המשפט כפי שהבטחת, או שתפרוש מתפקידך. שוב נעמוד אז בפני האפשרות למבוי חוקתי חסום, ושוב תעמוד בפני נתניהו הדילמה: האם לשבור את כללי המשחק, או לשחק לפיהם (כמובן בלי לוותר בדרך על ההסתה הרגילה נגד המערכת המשפטית).
עד היום נתניהו איכשהו בחר לציית לפסיקות, לפחות כלפי חוץ (בפועל הוא מפר את הסדר ניגוד העניינים בלי סוף), אך ספק אם ימשיך לעשות זאת כשמעבר לאוקיינוס יפוטרו תובעים, ישתנו סדרי עולם משפטיים, יינתנו חנינות מושחתות לאלה שפרצו לקפיטול ב-6 בינואר 2021, ובעיקר לפוליטיקאים מושחתים ובראשם טראמפ בעצמו. אם ארצות הברית הגדולה תפסע, כפי שחושדים לא מעט שם, לעבר הדיקטטורה, לנתניהו יהיה קל יותר לעקוב אחר פסיעותיה. המודל שעליו גדל בבית הוא המודל האמריקני, ואם אמריקה תשתנה, אז למה בעצם לא הוא?
לכאורה, סיפור גלנט לא קשור לזה, אבל ההתנהלות ואיבוד העכבות קשורים גם קשורים. אם בליל גלנט הראשון, שהתרחש במרס 2023, הציבור ברחוב הצליח להחזיר את גלנט למשרד הביטחון, בליל גלנט השני, נתניהו אפילו לא שקל את זה. המחאות עוברות לידו, וגם יו"ר ההסתדרות ארנון בן דוד לא ישנה את התמונה. כהונתו של נתניהו מאז שבעה באוקטובר רצופה בהחלטות קיצוניות שלא אפיינו אותו בשנים קודמות, ביניהן טרפוד עסקאות חטופים, ריסוק האמון בצבא, בשב"כ ובמוסד, המצאת שמות אינטרסנטיים-מגלומנים למלחמה שבמחדלו הוא אחראי לה והימנעות מהקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון הגדול בתולדות המדינה. הכול כדי לשרוד בשלטון. אז אחרי כל זה, עם קצת רוח גבית טראמפיסטית, ייתכן בהחלט שנתניהו לא יהסס לשנות פעם אחת ולתמיד את סדרי השלטון בישראל. הפעם, אף אחד לא יעקם את פרצופו מעבר לים - להיפך.