"אדם שמועל בעקרונות של הבוחרים שלנו אינו ראוי להיות בשורותינו. לכן, מרדכי גם אינו יכול המשיך ולכהן כשר ביטחון בממשלה שאני עומד בראשה". הצהיר נתניהו בינואר 1999, אחרי שפיטר את יצחק מרדכי, שר הביטחון. הערב (שלישי), טענותיו דאז מהדהדות בפיטורי שר הביטחון יואב גלנט בפעם השנייה בשל המחלוקת בין השניים שהחלה עוד בחקיקת ההפיכה המשטרית. בשנת 99, הצהיר מרדכי כי "מר נתניהו שלח לי מכתב מלא שקרים, שנכתב על ידי פוליטיקאי קטנוני", טענות שנשמעות גם היום בציבור הישראלי.
בשנת 2016, היה זה רב אלוף במיל' והרמטכ"ל לשעבר משה בוגי יעלון שר הביטחון וגם הוא לא סיים את הקדנציה. הוא אמנם לא פוטר- אך התפטר לפני שהוזז מתפקידו לטובת אביגדור ליברמן, שהצטרף לממשלת של נתניהו ה-33. "הודעתי לראש הממשלה כי נוכח חוסר האמון בו, אני מתפטר" אמר אז בוגי.
ערב הבחירות בשנת 2019, הודיע ליברמן כי גם הוא מתפטר מהתפקיד אחרי שנתיים במשרד הביטחון, והשניים לא חזרו לשתף פעולה מאז. נפתלי בנט קיבל את התפקיד, לאחר שפוטר על ידי נתניהו מתפקידו הקודם כשר החינוך, ושירת בו במשך כחצי שנה בממשלת המעבר, עד שהוקמה ממשלת האחדות בחסות הקורונה.
בני גנץ, שהיה שר הביטחון בממשלת נתניהו ה-35, עזב את תפקידו כאשר בנימין נתניהו פירק את ממשלת האחדות ויצא לבחירות בשנת 2021, כאשר הפר את ההסכם עם גנץ. "לא יהיה בן ערובה של המצב הפוליטי של אף אחד" אמר אז שר הביטחון וראש הממשלה החליפי, טרם התפרקות ממשלת האחדות.
בשנת 2023, רה"מ הודיע על פיטורי גלנט מתפקידו כשר הביטחון, יממה לאחר שטען כי המהפכה המשפטית מהווה "סכנה מיידית לביטחון המדינה". בסביבת רה"מ טענו שהסיבה למהלך היא "תגובה רפה לסרבנות". גלנט הגיב אז, כפי שהגיב הערב (שלישי): "ביטחון ישראל היה ויישאר משימת חיי". בעקבות ההדחה יצאו המונים להפגין ברחובות.