נשיא ארצות הברית לא נבחר ישירות על ידי האזרחים אלא על ידי חבר האלקטורים, נציגים מטעם המפלגות שמוקצים לכל מדינה ומספרם נקבע על פי גודל האוכלוסייה, כך שלכל מדינה יש מספר שונה של אלקטורים.
המינימום המוקצה לכל מדינה הוא שלושה אלקטורים, שהם כנגד שני מושבים לנציגים בסנאט ולפחות עוד מושב אחד (או יותר) לנציגות בבית הנבחרים. תפקידם של האלקטורים הוא להעביר את רצון הבוחרים במדינה שלהם לקונגרס ושם, אחרי אישרור התוצאות, בוחרים את הנשיא הבא ,כמובן על סמך התוצאות במדינו שאותן מייצגים.
יש בסך הכל 538 אלקטורים, כך שכדי להכריז על ניצחון על מועמד לזכות ב- 270 צירים לפחות מתוך סך האלקטורים הכללי (רוב מינימלי).
אמריקה בוחרת 2024 | פרוייקט מיוחד בוואלה
המנצח לוקח הכל
בשיטת הבחירות בארה"ב (פרט למדינות נברסקה ומיין) האלקטורים מחולקים בשיטת ,'המנצח לוקח הכל' כלומר, מועמד שמנצח במדינה מסוימת מוסיף לזכותו את כל האלקטורים שיש לאותה מדינה. לדוגמא, למדינת המפתח פנסילבניה מוקצים 19 אלקטורים, כך שמי שינצח במדינת פנסילבניה יזכה בייצוג של כל 19 אלקטורים שלה. גם אם מדובר בניצחון דחוק על חודו של קול. במיין ובנברסקה יש אשרות לפצל את האלקטורים ולהעניק חלק למועמד אחד וחלק לאחר על הבחירות במחוזות.
כחודש לאחר יום הבוחר ישלחו האלקטורים מכל מדינה את קולותיהם לוושינגטון, וב-6 בינואר יתכנסו בתי הקונגרס לספירת הקולות הרשמית ואשרור התוצאות, לאחר מכן באופן רשמי יוכרז הזוכה שיושבע ב-20 בינואר.
בהיסטוריה האמריקנית נרשמו 160 מקרים בהם אלקטורים לא הצביעו לפי רצון בוחריהם, בבחירות 2016 היו לא פחות מ 10 כאלה. בארצות הברית אין חוק פדראלי אך ב 32 מדינות יש חוקים המגבילים את פעילותו העצמאית של האלקטור.
מבנה הקונפדרציה של ארצות הברית אומר שכל מדינה היא ישות עצמאית, עם ממשלה מקומית שמקיימת קשרים עם הממשל הפדראלי שמאחד את כל המדינות, פתקי ההצבעה בבחירות לנשיאות כוללים גם את הצבעה לנציגי המדינות המתמודדים על מושבים בבתי הנבחרים ואף הצבעה על הצעות חוקים ותקנות מקומיות, הכול באותו פתק הבחירה שנקרא באנגלית ballot.
שיטת הבחירות בארה"ב מאפשרת למעשה מצב שבו מועמד יכול לזכות במספר האלקטורים הדרוש (270 ומעלה) גם אם לא הצליח לזכות ברוב הקולות בספירה הכלל ארצית. כך, למרות שבבחירות 2016 יותר מצביעים בחרו בפועל בהילארי קלינטון (שלושה מיליון יותר) , דונלד טראמפ עדיין זכה בבחירות כיוון שניצח במספר האלקטורים, והיתרון של קלינטון התפזר בצורה לא מועילה בין מדינהות. זה קרה עוד ארבע פעמים במהלך ההיסטוריה האמריקנית.
הקץ לדמוקרטיה או הגנה מפני עריצות הרוב?
אכזרי, מסובך? תלוי את מי שואלים, התומכים בשיטה טוענים שהיא מגבילה את הליך הבחירה במטרה להגן על המדינות הקטנות מפני עריצות הרוב. מנגד מנגדי השיטה טוענים שמדוב בהליך לא דמוקרטי שבו מתעלמים הלכה למעשה מרוב העם. השיטה היא בעצם סוג של פשרה בין התומכים בבחירת נשיא על-ידי הקונגרס לבין התומכים בבחירת נשיא ישירות על-ידי העם. טראמפ עצמו קרא לשנות את השטיה (זה כמעט בלתי אפשרי במבנה הפוליטי הנוכחי של אמריקה) ואז חזר בו, ואפילו סגנה של האריס טים וולץ דיבר על הצורך בבחירה ישירה.
היום יצאו אזרחי ארצות הברית לבחור את הנשיא או הנשיאה ה-47 של ארצות הברית, ומה שבטוח הוא שהשיטה הזאת הופכת את מערכת הבחירות למותחת ומלאת יצרים כמו שאוהבים באמריקה.