לקראת ציון 400 ימים מאז פרוץ מתקפת חמאס, משפחות שכולות ממלחמת חרבות ברזל, ניצולי הטבח וקרובי חטופים הכריזו היום (שלישי) על הקמת "מועצת 7 באוקטובר". בהצהרה שמסרו לתקשורת קראו לכלל נפגעי 7 באוקטובר להצטרף למועצה. בתוך כך, אמרו כי יש צורך בשני צעדים "עקרוניים ומרכזיים" אותם הם דורשים מהמדינה - החזרת כל החטופים והקמת ועדת חקירה ממלכתית.
בין חברי המועצה המובילים אותה - אביו של הירש גולדברג-פולין שנחטף ונרצח על ידי חמאס, נילי מרגלית שנחטפה ושוחררה משבי חמאס, אבי ועדי מרציאנו, הוריה של התצפיתנית נועה מרציאנו שנחטפה מבסיס נחל עוז ונרצחה בשבי, איל ושרון אשל, הוריה של רוני אשל, תצפיתנית שנפלה בבסיס נחל עוז בשבת השחורה, הורי חללים, לוחמים, שורדי ומשפחות נרצחי פסטיבל הנובה ועוד.
ג'ון פולין, אביו של הירש גולדברג-פולין מסר כי "הנושא הזה אינו פוליטי. אני ציוני. אנו עם שלומד ומתחבט עם האמת. עד היום, יהודים יושבים בחברותא מדי יום ומחפשים תשובות. אפילו לשאלות הקשות ביותר. אין כאן מחלוקת, כולנו רוצים ללמוד מהניסיון שלנו מ-7 באוקטובר. אני מצטרף ל-85% מאזרחי ישראל שקוראים להקים ועדת חקירה ממלכתית מיידית וראויה שתבדוק הכל ואת כולם".
רפי בן שטרית, אביו של אלרואי בן שטרית, בלונאי שנפל בקרב בבסיס נחל עוז ב-7 באוקטובר מסר כי "אנחנו לא נושמים. כל מה שאנחנו מבקשים זה לדעת. פשוט לדעת. מה קרה איך קרה למה קרה ואיך מונעים את האסון הבא וזאת למען הדור הבא. ההיסטוריה לא תסלח למי שמורח בורח ומטייח. אנחנו דורשים ועדת חקירה ממלכתית כלשונה בחוק שתחקור לעומק וביסודיות את המחדל ואת האסון. אין כאן כל הבעת עמדה פוליטית. נמצאים כאן אנשים מהימין מהשמאל מהמרכז מכל הקשת הפוליטית - תחילת התיקון בקבלת אחריות".
איל אשל, אביה של רוני אשל: "אתמול גייסתי את יעל, ביתי האמצעית לצבא ההגנה לישראל. לצד ההתרגשות גם היה כאב רב בעקבות משבר האמון שחווינו בשבת הארורה. אבל יש לנו רק צה"ל אחד ואותו נתקן יחד. באמצעות האמת. גם אם היא כואבת וקשה".
עוד הוסיף כי "מעל במה זו, אני זועק את דרישתי להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, שתחקור הכל ואת כולם. תעצרו את הכל, שימו את כל הנושאים האחרים בצד וקבלו כבר את ההחלטה הכל כך חשובה למען התיקון שמתבקש. רוני שלי, לפני שנה הבטחתי מעל קברך הטרי שלא אוותר ונחפש את התשובות עבורך. היום אנחנו עושים צעד נוסף בדרך לאמת. אמת שתביא איתה ביטחון".
טלי בינר, ניצולת הנובה שהייתה עדה לפשעי המין של חמאס בפסטיבל אמרה כי "באותו בוקר שחור, הייתי שרועה על רצפת קראוון עם עוד שישה חברים, בעומק שטח המסיבה, בעודי שומעת איך במשך שעות מחבלים אונסים ורוצחים את חבריי, משתעשעים בידיעה שאף אחד לא מגיע לעצור את המעשים המתועבים שהם מבצעים".
"אני כאן היום כדי לדבר על חקר האמת, על אנושיות, צדק, על השגת ביטחון ומניעת האסון הבא שעלול לפקוד אותנו בכל רגע. אנחנו, השורדים ומשפחות הנרצחים, זקוקים נואשות לתשובות - תשובות שיעזרו לנו לעבד את הכאב העצום שלנו ולהבין מה קרה באותו יום נורא כדי שנוכל לדעת שאנחנו חיים תחת מערכת מדינית וצבאית שמסוגלת לערוך בדק בית אובייקטיבי, ללמוד מטעויות ולהשתפר. מגיע לנו לפחות את זה", הוסיפה בינר.