פרטים חדשים התפרסמו היום בתקשורת לגבי הפרשה שזכתה לכינוי "פרשת המסמכים הסודיים", ו"פרשת מסמכי סינוואר". השערורייה הביטחונית שהסעירה את לשכת ראש הממשלה בימים האחרונים היא בעצם שורת מחדלים ביטחוניים, פוליטיים ופליליים, שנוגעים לא רק לביטחון המדינה, אלא גם לניסיונות הנדסת תודעה שנעשו כנגד הציבור בישראל משיקולים פוליטיים. בימים האחרונים נעצרו מספר חשודים במסגרת הפרשה.
ראשית, על פי החשד מדובר על הוצאת חומרים מסווגים מתוך מערכת הביטחון אל מחוץ לצבא ואל מחוץ לארץ. הסכנה במקרה הזה לא נובעת רק מתוכן המסמכים אלא גם מעצם הידיעה שישראל מחזיקה בהם. חשיפה של עובדה זו כבר עשויה לשחק לידי אויבים, שיכולים לחשוף את האופן בו המסמכים הגיעו לידי ישראל.
שנית, על פי דיווחים מדובר על כניסתו של אדם שנכשל בהליך הסיווג הבטחוני לאזורים הרגישים והשיחות הסודיות ביותר בלשכת ראש הממשלה. השב"כ אסר את כניסתו של אותו אדם לכל אותם אזורים, אך מסתבר שהוא נכך גם ברכב של ראש הממשלה בעת שהתנהלו בו דיונים רגישים, ובהערכות מצב של חברי קהילת המודיעין. אם נתניהו דובר אמת והעצור מעולם לא היה חלק מהלשכה, לא ברור איך הגיע לקרבה כה גדולה לאחד האנשים המאובטחים ביותר בארץ.
אמנם, הרשלנות הביטחונית הזו אינה כה חריגה בסביבת נתניהו. במסגרת הפרשה על פי החשד נחשף טיפול רשלני במסמכים מסווגים בלשכת נתניהו. מסמכים רגישים רבים של ישראל מסתובבים בעולם ללא בקרה, כך על פי מקורות.
אמנם, החשיפה המרכזית בפרשה נוגעת לשימוש מכוון בהדלפות של המסמכים מהסעיף הראשון כדי להסביר לציבור למה החטופים עדיין לא בבית. מאמץ העל של הלשכה הוא שמירת שלטון נתניהו וניסיון להעלים את זוועות המחדל של 7 באוקטובר בעיני הציבור, ולמנוע ועדת חקירה ממלכתית.
על פי מקורות, למרות שנתניהו היה רוצה לחלץ את החטופים, המטרה הזו משנית ואף סותרת למטרת העל של השימור העצמי שלו ושל הקואליציה שלו. נתניהו לא יכול להגיד לציבור את האמת על הסיבות לטרפוד העסקה לשחרור החטופים, אז גורמים בסביבתו פועלים ליצור מבצעי הנדסת תודעה כלפי הציבור הישראלי, במסגרתם ממציאים סיבות שנשמעות לגיטימיות ומתקפים אותן בעזרת מסמכים מזויפים או מומצאים.
אחד המסמכים, שנתניהו הציג בעת נאום וטען כי הוא מלחמה פסיכולוגית נגד ישראל והחטופים שיצר החמאס, היה פתק שנמצא בעזה. לא ידוע מי כתב אותו ומדוע ואם היה קשור למדיניות חמאס והטיפול בחטופים. מסמך אחר הגיע, לטענתם, לידי הג'ואיש כרוניקל. על פי המסמך, סינוואר התכונן להעביר את החטופים דרך פילדלפי לסיני ומשם לטהרן. מסמך זה מעולם לא היה בידי העיתון, בידי הצבא, או בכלל. אפילו הכרוניקל הודה בכך ומחק את האייטם ופיטר את הכתב. מסמך נוסף שהוצג חלקית בעיתון הבילד הגרמני הוא חוות דעת של המודיעין הצבאי של חמאס שהגיעה לידי סינוואר בתגובה לטיוטת המתווה לעסקת חטופים, הפסקת אש וסיום המלחמה, שהוצגה בחודש אפריל. המסמך לא היה מעולם בידי סינוואר, וחמאס תמכו בעסקה שתוכננה באפריל. כלומר, נעשה שימוש כוזב בהדלפות של מסמכים כוזבים על מנת לעצב, גם דרך פרסומים זרים, את התודעה הישראלית.