קאוויסאק פאפאנאנג, אקאפון וואנאסאי, טאנה טיג'אנטק ופראיאט פילאטרם הם ההרוגים הנוספים מפגיעת הרקטה במטעים במטולה. הארבעה, מהגרי עבודה מתאילנד, עבדו בחקלאות במושבה.
מתחילת המלחמה, נהרגו 46 מהגרי עבודה מתאילנד ושמונה עדיין בשבי חמאס. "קהילת עובדי החקלאות מתאילנד משלמת מחיר כבד במלחמה הזו ועל ישראל לעשות יותר כדי להגן עליהם, זו אחראיות שמוטלת גם על הלשכות והמעסיקים", מסרה ד"ר יהל קורלנדר מתל חי - אוניברסיטה בהקמה.
המוקד לפליטים ולמהגרים בתגובה על מותם של החקלאים מתאילנד: "לא יתכן שחייהם של מהגרי העבודה בחקלאות יהיו הפקר. אחרי שיותר מדי מהגרים נהרגו מאז פרוץ המלחמה, הגיעה העת שצה"ל ומשרד הפנים יקחו אחריות - ויוציאו את מהגרי העבודה מגבול הצפון המדמם".
המוקד הוסיף כי "רק לפני שלושה שבועות נהרג ניסן מירם, מהגר עבודה מתאילנד מפיצוץ בקיבוץ יראון. לאחר מותו, טען שר הפנים משה ארבל כי משרדו הורה שלא להעסיק מהגרים בגבול. האמירה הזאת הייתה, ונותרה ריקה מתוכן, ואת המחיר משלמים המהגרים, שישראל ממשיכה להזמין לכאן כדי לעבד את שדותינו. לא יעלה על הדעת שמהגרים שהשאירו מאחור משפחות וחצו את העולם בתקווה לפרנסה ולעתיד טוב יותר, ישלחו לעבוד באזורים המוגדרים כשטח צבאי סגור, ללא כל אמצעי מיגון. בשעה שאזרחים ישראלים מתבקשים להתפנות ממטולה - המדינה שולחת מהגרים לעבוד שם במטעים. ההפקרות הזאת חייבת להיעצר".
קו לעובד, עמותה שמטרתה להגן על זכויות עובדים בעלי מעמד נמוך, זרים ואזרחים אמרו בתגובה: "שיעורם של עובדי החקלאות הזרים בין הרוגי הרקטות גבוה לאין שיעור. גם בישובים שפונו לגמרי מתושביהם הישראלים לפני חודשים ארוכים, עדיין מולנים בהם ומועסקים עובדי חקלאות זרים ללא מיגון מספק. בניגוד לדברי שר הפנים, לפיו קיים איסור העסקה גורף של עובדים ביישובים מפונים, פיקוד העורף החריג את עובדי החקלאות, שרובם מהגרים. שוב אנחנו רואים שהעסקה בקווי עימות באישור פיקוד העורף אינה ערובה לשמירה על חייהם ולכן אנו קוראים לאסור כליל את העסקתם של עובדים בישובים מפונים".
אתמול, נודע כי עומר ויינשטיין הוא אחד מחמשת הנרצחים מפגיעת המטח במטולה. ויינשטיין, דור רביעי במטולה, הותיר אחריו אישה ו-4 ילדים. לפני כמה שנים עבר עם משפחתו לקיבוץ דפנה שבגליל העליון.
באפריל, עומר ואביו משה תיארו בריאיון ל-103FM את הקושי לנהל משק חקלאי באזור בזמן המלחמה: "נראה לי שאנחנו בסרט בלהות, כל יום מורידים בית, המדינה לא נורמלית. אני בטוח שאם היו יורים לא מאות טילים אלא טיל אחד ליד ביתו של ראש הממשלה בכפר עזה, לא היו ממשיכים לירות. אבל את מי מעניין הצפונים? שיהיו בבתי מלון, זרוקים מחוץ לבית, הפקרות אחת גדולה".
לדבריהם, "אנחנו מגדלים מטעים של תפוחים, אפרסקים, נקטרינות, אפרסמון, פקאנים, שזיפים, והתחלנו לגדל גם אבוקדו. עכשיו אין לנו מה לקטוף. אנחנו מחוץ לבתים, מחוץ למטעים ובאים כמו גנבים. מתפללים שאולי יהיה לנו מזל".
אנחנו מפונים לניר דוד ורוב השבוע בעבודה, כמו אנשי קבע, נוסעים לסוף שבוע ולוקחים אפטר", אמר עומר שנרצח היום. "אין לנו הערכה ואנחנו יודעים שהמצב לא יכול להישאר כך. אנחנו מחכים וסומכים על המערכת שתמצא את הפתרון, אנחנו מחכים בסבלנות כבר חצי שנה אבל זה לא נראה טוב, לא רואים את האופק. היינו שמחים אם הפתרון היה מגיע קודם ואני מאוד מקווה שלא נגיד לכם שזו הייתה טעות לסמוך על המערכת".