משפחות של נרצחי הנובה והמסיבה בנירים הגישו תביעת ענק נגד הרשות הפלסטינית ונגד ארגון הטרור חמאס. בתביעה מעורבות 63 משפחות של נרצחים במסיבות.
התביעות הן חלק משני הליכים נפרדים שהוגשו לבית המשפט המחוזי בירושלים על ידי כ-250 נפגעי טרור ובני משפחותיהם נגד הרשות הפלסטינית ונגד חמאס. התובעים דורשים פיצויים בסך של יותר מ-2 מיליארד שקל, בגין אחריותם של הנתבעים לביצוע, עידוד ומימון פעולות טרור, כולל המתקפה הרצחנית שהתרחשה ב-7 באוקטובר 2023.
שתי התביעות, המייצגות נפגעי טרור מהטבח ב-7 באוקטובר וכן קורבנות מאירועי טרור קודמים, הוגשו בהובלת עורכי הדין ברק קדם ואריה ארבוס ממשרד 'ארבוס קדם צור'. התביעות נסמכות על החוק החדש לפיצוי קורבנות טרור, שנחקק בשנת 2024, המאפשר פסיקה של פיצויים עונשיים כנגד מממני הטרור.
"הרשות הפלסטינית לא רק שלא נקטה צעדים לסיכול פעולות הטרור, כפי שהתחייבה בהסכמים הבינלאומיים, אלא אף יזמה, תמכה ומימנה את הטרור," מצוין בכתב התביעה. "היא המשיכה להסית ולהפעיל את ארגוני הטרור, ובין היתר יזמה את המתקפה הרצחנית באוקטובר 2023, תוך מימון ותמיכה במחבלים ובמשפחותיהם", טען. עוד נטען בתביעה כי חמאס, בשיתוף עם ארגונים נוספים, היה הגורם המרכזי לביצוע המתקפה, ובכך שימש זרוע הביצוע של המדיניות הפלסטינית להוצאת פיגועים לפועל.
בית המשפט העליון קבע בשנת 2017 כי יש לראות ברשות הפלסטינית כמי שמעורבת במעשי טרור בכך שהיא ממנת משכורות וסיוע כספי למי שהורשע בעבירות טרור, עקב כך נפסק בעבר כי ניתן לגבות פיצויים מצד הרשות הפלסטינית על מעשי טרור שבהם הוכח שהיא הייתה חלק ממימונם. בנוסף, פסיקה תקדימית בנושא פיצויים על ידי החמאס ניתנה בשנת 2018 עי בית המשפט המחוזי בירושלים, אליו הוגשו התביעות.
עורכי הדין ברק קדם קדם ואריה ארבוס ממשרד ארבוס קדם צור מסרו בתגובה: "זוהי הדרך להילחם בטרור - לייבש את מקורות המימון שלו. באמצעות פסיקת פיצויים עונשיים לנפגעים אנו שואפים לגרום להפסקת התמיכה הכספית והלוגיסטית בטרור".
במסגרת ההליך המשפטי, בית המשפט נענה לבקשת התובעים והורה על עיקול של 410 מיליון ש"ח מכספי הרשות הפלסטינית, זאת בכדי להבטיח את התשלום במידה והתובעים יזכו במשפט. מדובר בסכום משמעותי שכבר הוקפא ונמצא תחת פיקוח, מה שמעניק לנפגעים תקווה לקבלת פיצוי הולם על הנזקים הקשים שנגרמו להם.
בחודש יויי פורסם ב"וואלה" לראשונה כי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה טענה שיש לדחות את העתירה לבג"ץ שהגישה הרשות הפלסטינית, בה התבקש בית המשפט לקבוע כי החוקים שמאפשרים לנפגעי טרור לגבות ממנה פיצויים אינם חוקתיים. היועמ"שית כתבה: "הרשות הפלסטינית בעתירתה זו מתעלמת באופן מופגן מהסיבה בגינה הוגדרה בחוק פיצויים לדוגמא כ"מתגמל טרור". הרשות הפלסטינית משלמת מדי שנה מכוח שורה של דברי חקיקה שחוקקה, סכומי עתק למי שהיו מעורבים בפעילות טרור ולבני משפחותיהם, באמצעות משכורות והטבות למחבלים, הכלואים בבתי סוהר ישראליים (במהלך מאסרם ואף לאחר שחרורם) וקצבאות למשפחות מחבלים שקרובם נהרג או נפצע בפעילות".