נגמר הדיון בבג"ץ בדבר אופן בחירת נציב שירות המדינה: השופטים קבעו כי על הממשלה לעדכן בתוך שבועיים האם היא מוכנה לקבל החלטה חדשה שקובעת כיצד ימונה נציב שירות המדינה.
הדיון בבג"ץ החל היום (שלישי), כשעורך הדין שמייצג את עמדת הממשלה בצל העימות עם היועמ"שית, הוא דוד פטר. עלות העסקתו של פטר, מסתכמת בסכום של 99,450 שקלים.
פטר, שהיה בעבר חוקר בפורום קהלת, וכיום מרבה להתבטא ברשתות החברתיות וכן בערוץ 14 בעד הממשלה, נבחר לייצג את עמדת הממשלה. זאת לאחר ששר המשפטים, יריב לוין, ביקש ייצוג נפרד לאור חילוקי הדעות בין היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, לבין לוין והממשלה בנושא דרכי מינוי הנציב.
סעיף הפטור ממכרז בו השתמשה ועדת המכרזים על מנת לאשר את ההתקשרות מול פטר הוא סעיף חירום שנועד למנוע נזק של ממש, ולכן השימוש בו למטרה זו הוא שגוי. מדובר בסעיף שמשתמשים בו בדרך כלל באסונות טבע, כמו למשל, אסון הכרמל שבו הממשלה הייתה צריכה לאשר בדחיפות התקשרות עם חברה מסחרית על מנת להשתמש במטוס כיבוי.
בנוסף, עד היום לא נקבעו אמות מידה ותנאי סף שקובעים שרק עורך דין שיש לו ניסיון בהופעה מול בג"ץ יוכל להופיע בשם המדינה בבית המשפט.
בדיון בנושא שהחל היום (שלישי), טען עו"ד גלעד ברנע, שמייצג את המכללה למנהל, כי ברצונה של הממשלה להשאיר את שיקול הדעת בידיה, "נזכרתי שבשנות ה-50 חיינו במשטר בו אין לערער על החלטות פקיד הממשלה, מי שכתב את התשובה הזאת כנראה נשאר שם". בהמשך אמר כי הממשלה רוצה לחזור אחורה בלי לקחת בחשבון את ההתפתחות של הפסיקה של המשפט המנהלי, "מה שאומר שלממשלה יהיה כוח בלתי מוגבל".
בהמשך הדיון אמר השופט סולברג כי הסעיף שמדבר על מינוי היועמ"ש הוא שכן של הסעיף למינוי הנציב, "מדובר על הסדר ממצה למינוי היועמ"ש ואילו הסעיף על הנציב שותק, מה אנחנו למדים מזה?".
"ההסדר שמתייחס ליועמ"ש אומר שאם הממשלה לא קובעת אז היועמ"ש מתמנה באמצעות מכרז", השיב עו"ד ברנע, והמשיך לטעון כי באופן עקרוני כשמסתכלים על חוק שירות המדינה אומרים כי צריך לבדוק בכל תפקיד טוהר מידות וכישורים. "אני לא חושב שאפשר לקחת את גלעד ברנע סרן במילואים ולהפוך אותו לרמטכ"ל. השיטה היעילה למינויים בשירות המדינה היא לבדוק כישורים וטוהר מידות".
לשאלת השופט סולברג, "אילו הייתה כאן וועדה שתבחן את כשירות הנציב וגם את טוהר המידות, הייתם מגישים עתירה?" השיב ברנע כי תלוי מי ימנה את הועדה ומי חבריה, "אם הועדה הזאת תמנה חמישה מנכ"לים של משרדי הממשלה אז זה לא שווה הרבה נגיד בעדינות. באופן עקרוני שני הפרמטרים האלה הכרחיים, במקרה הזה שגם צריך לשלול זיקה פוליטית לתפקיד הנציב".
עוד שאל השופט, "היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה דיברה על מניעה בדרך המינוי של הנציב, ואילו המשנה ליועמ"ש, גיל לימון דיבר על מניעה משפטית לגבי כל דבר שהוא לא ועדת איתור, הכוונה לעמדת היועצת המשפטית או לעמדה של גיל לימון שהיא מחמירה יותר?".
עו"ד רותם בבלי דביר, המייצגת את התנועה לאיכות השלטון השיבה, "היועמ"שית היא הפרשנית המוסמכת של החוקף העמדה של הממשלה בלתי חוקית ודינה להתבטל".
לטענת עו"ד בבלי, בנושא בחירת הנציב, לא התקיימו התנאים לפיהם הממשלה יכולה לשנות את החלטתה הקודמת. השופטת דפנה ברק ארז השיבה כי זה לא מדויק כי "ההלכות הלאה נוגעות לשינוי החלטה בעניין ספציפי. אין ספק שלממשלה מותר לשנות את מדיניותה".
עוד טענה עו"ד בבלי, כי משמעות החלטת הממשלה היא שאדם שלא מתאים יכול לעמוד בראש השירות הציבורי של מדינת ישראל, "אם האדם הלא מתאים יבחר המשמעות היא פוליטיזציה של השירות הציבורי".
בתגובה, השופטת דפנה ברק ארז טענה כי "אם אתם אומרים שהעניין כאן הוא שיקול פוליטי אז למה את טוענת שההחלטה לא סבירה, תטעני שמדובר בשיקולים זרים".
"ראש הממשלה בוחר מועמד לנציב", טוענת עו"ד שוש שמואלי מפרקליטות המדינה בשם היועמ"שית, "הוא גם בוחר את יו"ר הועדה שתבחר את הנציב, שני החברים האחרים בועדה גם נבחרים על ידי הממשלה ... וקיבלנו מינוי שהוא פוליטי ושלא מבטיח לנו שנקבל את האדם הראוי והמתאים לתפקיד, קיבלנו פוליטיזציה של השירות הציבורי", אומרת.
בהמשך הדיון, עו"ד דוד פטר שמייצג את הממשלה טען כי מאז שנת 1993 ממשלות ישראל קבעו מנגנונים שונים לבחירת נציב, "מעולם לא מונה נציב שירות המדינה באמצעות ועדת איתור". השופטת דפנה ברק ארז השיבה כי "יש כאן עתירה נגד הקביעה שמינוי נציב יעשה רק באמצעות ועדה מייעצת לממשלה, מה שבפנינו היא ההחלטה הספציפית הזאת ולא מה יהיה במקומה".
עוד המשיך עו"ד פטר, "הממשלה קובעת כיצד יהיה המינוי, הנורמה הזאת שולטת במשך 64 שנים עוד מימי בן גוריון" והמשיך להקריא מפסק דין שבו השופט אליעזר ריבלין בהסכמת השופט עמית קבעו כי חוק שירות המינויים מסמיך את הממשלה לקבוע את דרכי המינוי של המשרות הבכירות בשירות הציבורי.
השופט סולברג שאל למה לא להסכים לוועדת מינויים? "למה לא אם בסופו של דבר יכולה להיות הסכמה, אם מינוי שיכשל באותה ועדה מייעצת, יגיע לכאן ויכשל גם כאן מה הרווחתם מזה?".
בתשובה טען עו"ד פטר כי בחמישי האחרון היועמ"שית הגנה על מינוי מפכ"ל המשטרה על ידי הממשלה וועדה מייעצת, כיוון שהחוק נותן את הסמכות לממשלה למנות אותו. השופט עמית ענה כי "בעיניי זה רק מוכיח שהיועמ"שית לא תמיד נגד הממשלה, כפי שנטען. ככל שאדוני מדבר אתה מדאיג אותי, זה כמו מה שנאמר: מה שווה נציבות האם אנחנו לא יכולים לשלוט בה?".
"ממשלת ישראל דוגלת בעצמאות של התפקיד הזה" אמר עו"ד פטר והוסיף, "אבל עצם הטענה כאילו מינוי של הממשלה מצביע על כירסום, על פגם, על חוסר בעצמאות של התפקיד, הדבר הזה מפורך מהיסוד, המפכ"ל איננו עצמאי? ודאי שהוא עצמאי! אוי ואבוי אם הוא היה לא עצמאי, היועמ"שית לא עצמאית?".
לסיום אמר עו"ד פטר, "אני אסיים עם הדברים של המשוררת נועה קירל שאומרת: למה זה מרגיש כמו דה זה וו?", השופטת דפנה השיבה, "חשבתי שאתה רוצה להגיד שנציב שירות המדינה הוא יוניקורן".