הממשלה אישרה היום (ראשון) פה אחד את הצעת ראש הממשלה לאופן בחירת נציב שירות המדינה הבא. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, אמרה עוד לפני הדיון שהיא מתנגדת להצעה של נתניהו: "יש מניעה לקדם את הצעת ראש הממשלה לכך שנציב שירות המדינה ימונה על ידו באופן אישי ופוליטי, ללא בדיקה מקצועית של כישורים מקצועיים והתאמה. יש לקבוע הליך תחרותי פתוח לבחירת נציב שירות המדינה כדי לאפשר למועמדים מתאימים להתמודד על התפקיד", כתבה.
לפי ההחלטה, שהובאה כאמור לאישור השרים, נציב שירות המדינה - שאחראי על עשרות אלפי מינויים ומשרות במגזר הממשלתי והציבורי - ייבחר על ידי ראש הממשלה והמינוי יאושר על ידי הוועדה למינויים בכירים בנציבות שירות המדינה. זאת, בניגוד להחלטת ממשלה מ-2018 שקבעה שהנציב הבא ייבחר על ידי ועדת איתור בהליך תחרותי.
הממשלה דחתה את ההצעה של היועצת המשפטית הממשלה להקמת ועדת איתור חיצונית בראשות שופט עליון בדימוס. כמו כן, לקראת פקיעת כהונתו של הנציב דניאל הרשקוביץ החליטה לשנות את הליך הבחירה, כך שתהיה לה שליטה מלאה במינוי מחליפו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס להתנגדותה של היועמ"שית בהרב מיארה, ומסר תגובה מפורטת. "מדובר בניסיון לשנות נוהל לבחירת נציב שירות המדינה שהיה קיים מאז קום המדינה", קבע. ייש כאן ניגוד של שתי השקפות - החלטת הפקידים או החלטת העם. אנחנו בעד החלטת העם, שבאה לידי-ביטוי באמצעות הבחירה הדמוקרטית של העם בנציגיו. רמטכ"ל, ראש שב"כ, ראש מוסד - אלה דברים שבנפשנו, שדורשים יכולת מקצועית גבוהה. ומה יקרה אם הממשלה תמנה מישהו שאינו מוכשר לתפקידים אלה? אז הציבור יחליף את הממשלה, שיכולה לקבוע מינויים חדשים. אין כאן שלטון של פקידים מורמים מעם, שיודעים טוב יותר מהממשלה. אין דבר כזה!"
"אם אנחנו לא נותנים לפקידים להחליט על כישוריהם של ראשי מערכות הביטחון שלנו, מדוע חייבים להחריג את המינוי של נציב שירות המדינה, ולמסור אותו לידיהם? יתר על כן, מדוע שהפקידים לא יקבעו מה הם הכישורים הדרושים לראש הממשלה, שהשפעתו גדולה הרבה יותר מזו של הרמטכ"ל, ראש המוסד, ראש השב"כ והנציב? הפקידים יכולים למשל לקבוע שראש הממשלה חייב להיות עם ידע כלכלי, צבאי, מדיני וכו'. אבל זה לא יעלה על הדעת שהם יקבעו זאת. הציבור קובע גם כאן. לכן אין שום סיבה עניינית להחריג את אופן מינויו של נציב שירות המדינה, ולהכפיפו לשלטון הפקידים".
הממשלה החליטה להתעלם מעמדת היועצת המשפטית לממשלה. כבר בחודש יוני הבהירה שקיימת מניעה משפטית לקידום ההצעה שתעביר את סמכות הבחירה לראשות הממשלה, שכן "מדובר במי שממלא תפקיד מובהק של שומר סף, שתפקודו העצמאי והא-פוליטי הוא חיוני מבחינה משטרית לשמירתו של השירות הציבורי בישראל מקצועי וממלכתי".
לפי ההצעה שגיבשה היועצת המשפטית לממשלה בהרה מיארה, הנציב צריך להיבחר על ידי ועדת איתור חיצונית שבראשה יעמוד שופט עליון בדימוס שימונה בידי נשיא העליון ובאישור ראש הממשלה. בוועדה ישבו גם נציג היועמ"שית, נציב בדימוס או מנכ"ל משרד ממשלתי לשעבר שימונה על ידי ראש ממשלה באישור היועמ"שית, נציג אקדמיה שייבחר על ידי דיקני בתי הספר למשפטים, ונציג ציבור נוסף שימונה בידי ראש הממשלה, באישור היועמ"שית. הממשלה לא קיבלה את הצעתה והדיון התפתח למתקפה של השרים על הייעוץ המשפטי, כפי שקורה כמעט בכל נושא בו מועלית התנגדות משפטית למהלכי הממשלה.
מזכיר הממשלה יוסי פוקס הגיב היום בישיבת הממשלה למכתביה האחרונים של היועצת המשפטית לממשלה בנושא אופן קבלת ההחלטות בממשלה, חוק הגיוס והפסקת תקצוב מעונות היום, ומינוי נציב שירות המדינה: "העימות המתוקשר המתנהל בעצימות גבוהה בשבוע החולף בין הייעוץ המשפטי לממשלה לביני, כמזכיר הממשלה, מבטא מחלוקת עקרונית בין הממשלה הנבחרת לבין הייעוץ המשפטי לממשלה. מדובר במחלוקת על זכותה וחובתה של הממשלה הנבחרת להתוות את מדיניותה - שזו נשמת אפה של הדמוקרטיה", אמר פוקס.
"...לאחרונה מתבצעים ניסיונות חסרי תקדים של הייעוץ המשפטי לשלול מן הממשלה את הסמכות והאחריות המסורים לה. השיטה שנבחרה על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה למנוע מהממשלה לממש את מדיניותה, הינה בדרך של קביעת "מניעויות משפטיות" סדרתיות, להצעות החלטה אף שאינן סותרות חוק או פסיקה של בג"ץ".
לדבריו, "היועצת המשפטית, בטענה שלפיה אני חורג מסמכותי בעצם המענה שאני נותן לה כנועץ מבטאת תיאטרון אבסורד. היועצת המשפטית דורשת להכתיב לממשלה את מדיניותה כאילו היא הייתה הממשלה הנבחרת, ואם מישהו מהממשלה הנועצת מעז לענות לה ולהצביע על הכשלים שבקביעותיה, היא מנסה להגדיר את תשובת הנועץ ליועץ, כייעוץ משפטי בחוסר סמכות. לפי ההיגיון הזה, גם כאן בחדר הממשלה אסור לאדם בחדר אפילו לשאול שאלות את היועצת ונציגיה, מפני שכל הבעת עמדה ע"י הנועץ תוגדר על ידה כייעוץ משפטי וממילא כחוסר סמכות".
פוקס הוסיף עוד כי "היועצת מלינה על חריגה מסמכות ועל סדרי ממשל בלתי תקינים: אין חריגה מסמכות ומסדרי ממשל תקינים גדולה מהחידוש התקדימי שהיועצת מבקשת לייצר כאן ולהפוך עצמה לבג"ץ ללא חוק מסמיך וללא הליך משפטי כלשהו. בעניין המחלוקת על מינוי נציב שירות המדינה פוקס אמר: "הייעוץ המשפטי לממשלה קבע שיש מניעה משפטית למנות את נציב שירות המדינה באף דרך אחרת זולת הדרך שהוא הציע, מבלי שנעשתה על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה עבודת מטה מקצועית כלשהי בעניין דרך מינוי נציב וכוללת למעשה זכות וטו מוחלט לייעוץ המשפטי על מינוי הנציב, בניגוד לחוק, בניגוד לפסיקה מפורשת משנת 2011, ובניגוד לאופנים השונים שבהם מונו כל נציבי שירות המדינה הקודמים".