סקר שנערך בזמן עשרת ימי תשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים, בחן לאחר ציון שנה לאסון השבעה באוקטובר, את עמדותיו של הציבור הישראלי בסוגיית החטופים השבויים בעזה, החוסן של האזרחים, והאמון בממשלה, בצבא והעומדים בראשם.
רוב מוחלט של הציבור הישראלי סבור כי הנהגת המדינה לא הביעה חרטה כנה ואמיתית לאסון השבעה באוקטובר. מעל כולם ניצב ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר 13 אחוזים מהציבור בלבד סבורים כי הביע חרטה לאירוע. כך עולה מסקר שערך ארגון גשר הפועל למעלה מ-50 שנה לחיבור וחיזוק הקשר בין חלקי העם השונים, לרגל עשרת ימי תשובה. הסקר נערך על ידי מכון המחקר "לזר מחקרים" ובוצע באמצעות Panel4All.
לעומת ראש הממשלה, בלטו בסקר שתי דמויות אשר נתפסות בקרב הציבור ככאלו שהביעו חרטה כנה והם הרמטכ"ל הרצי הלוי עם 29 אחוזים וראש אמ"ן בזמן המתקפה אהרון חליווה שקיבל 24 אחוזים, אשר אף נטל אחריות בפועל והתפטר.
בקרב נשים, האמונה בחרטת נתניהו נמוכה אף יותר, כאשר רק 10 אחוזים מהנשים סבורות כי הוא הביע חרטה כנה ואמיתית, בעוד 15 אחוזים מהגברים סבורים כי הוא הביע חרטה.
תמונה שונה בתכלית, אנו רואים בקרב הציבור החרדי והערבי, כאשר 24 אחוזים מהציבור הערבי סבורים כי ראש הממשלה הביע חרטה ולמעלה מ-27 אחוזים מהציבור החרדי סבורים כך גם כן.
רגע לפני יום כיפור, הציבור הישראלי נשאל ממי צריכה ממשלת ישראל לבקש סליחה על השנה האחרונה. לפי הסקר, שליש (33 אחוזים) מהציבור סבור כי ממשלת ישראל צריכה לבקש סליחה ממשפחות נרצחי השבעה באוקטובר ו-30 אחוזים טענו שיש לבקש סליחה ממשפחות החטופים. לאחריהם, השיבו עשרה אחוזים כי על הממשלה לבקש סליחה ממשפחות חללי המלחמה ו-3 אחוזים סברו שעליהם להתנצל בפני מפוני הצפון. כעשירית מהציבור (8 אחוזים) סבורים שממשלת ישראל לא צריכה לבקש סליחה כלל.
בסוגית "הסליחה", רואים בסקר פער גדול בעמדות בין הציבור החילוני לציבור הדתי-חרדי. הציבור החילוני סבור, ברובו, כי הסליחה צריכה להיות מופנית אל משפחות החטופים (44 אחוזים), בעוד רק חלק קטן מהציבור הדתי והחרדי חושב כך, עם 10 אחוזים ו-14 אחוזים (בהתאמה). על פי הציבור הדתי, בקשת הסליחה צריכה להיות כלפי המשפחות השכולות של ה-7 באוקטובר וחללי המלחמה (36 אחוזים ו-19 אחוזים בהתאמה). כרבע מהציבור החרדי (24 אחוזים), סבור כי ממשלת ישראל לא צריכה לבקש סליחה כלל.
לגבי המחלוקות הפנימיות בתוכנו, על פי הסקר, כמעט מחצית מהמשיבים (44 אחוזים) סבורים שנשארנו מפולגים כמו לפני המלחמה. 31 אחוזים מעט אופטימיים יותר, וטוענים שבעם ישראל יש שינוי אבל הפוליטיקאים ממשיכים לפלג. 18 אחוזים בלבד מאמינים שאכן למדנו לקח מאירועי ה-7 באוקטובר וכעת ישנה דאגה גדולה יותר בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית.
בחלוקה מגדרית רואים כי מחצית מהגברים חושבים יותר שנותרנו מפולגים, זאת לעומת 40 אחוזים מציבור הנשים שסבור כך. לעומת זאת, חלק גדול מהנשים רואות את הפוליטקאים כגורם מפלג את העם יותר משליש אשר סבורות כך (36 אחוזים). חלק גדול בציבור החרדי סבור כי למדנו את לקחי השבעה וכיום יש דאגה גדולה יותר בין הקבוצות השונות (32 אחוזים), זאת לעומת הציבור החילוני אשר חלק גדול ממנו (48 אחוזים) מאמין כי נותרנו מפולגים, כאשר 39 אחוזים ממנו סבור כי הפוליטיקאים גורמים לפילוג.
יש גם סיבה לאופטימיות, מרבית הציבור הישראלי סבור כי החוסן של עם ישראל, ערב ראש השנה הנוכחי הינו חזק יותר מאשר בערב ראש השנה שעברה (46 אחוזים סבורים שחזק יותר, לעומת 28 אחוזים שסבורים שנחלשנו). 15 אחוזים סבורים כי הוא נותר אותו הדבר. בקרב דתיים וחרדים, תחושת החוסן חזקה משמעותית מבשאר האוכלוסייה, כאשר 73 אחוזים מהדתיים ו-63 אחוזים מהחרדים סבורים, שאנו חזקים יותר בראש השנה הנוכחי. לעומת זאת, הציבור החילוני בישראל סבור שאנו חלשים יותר כעת מאשר בראש השנה הקודם עם 39 אחוזים לעומת 36 אחוזים אשר סבורים שהתחזקנו.
אילן גאל דור, מנכ"ל ארגון גשר מסר: "בכל סקר ומחקר שאנו מבצעים לאורך השנים, אנו רואים באופן עקבי וברור עד כמה האחדות והחוסן של עם ישראל, הינם מרכיבים חיוניים לעצם קיומה של מדינת ישראל. גם בימים אלה, בהם אנו מצויים בלחימה במספר חזיתות, אזרחי ישראל ממשיכים ומדגישים את חשיבות האחדות והערבות ההדדית. פה גם נעוץ הקושי של אזרחי ישראל עם אי נטילת האחריות וחוסר תחושת החרטה מצד מנהיגי המדינה", אמר והוסיף, "כולי תקווה שעשרת ימי תשובה, יהיו פתח לתחילתו של תהליך לבניית אמון וערבות בין העם למנהיגיו ואחדות בין הקבוצות השונות והמגזרים השונים במדינת ישראל".