במלאת שנה לטבח ה-7 באוקטובר, התקיים הערב (ראשון) בתל אביב אירוע הזיכרון וההנצחה המרכזי עבור המשפחות השכולות של נרצחי מסיבת הנובה ברעים. נועה ארגמני שחולצה מן השבי במבצע "ארנון" לפני מספר חודשים, שיתפה את הקהל בפעם האחרונה שראתה את בן זוגה אבינתן אור שעדיין חטוף בעזה, סיפרה על התנאים הקשים בשבי ועל רגעי החילוץ המרגשים. כל יום היה גיהנום, חייתי בפחד יום יומי ובתת תנאים קיצוני. רגע אחד ראיתי את האור - כשחיילי צה"ל הגיעו לחלץ אותי", אמרה.
לבסוף היא הקדישה את הדברים לחטופים ואמרה: "אנחנו נמשיך לחיות ולחגוג. איתם ובשבילם, כי זה מה שהם היו רוצים שנעשה", סיפרה והוסיפה, "בניגוד לחבריי שכבר לא פה איתנו היום, אבינתן ועוד 100 חטופים עדיין נמצאים בעזה ואנחנו צריכים לעשות הכל על מנת להחזיר את החטופים החיים למשפחותיהם ואת המתים לקבורה ראויה בישראל".
הטקס הוקדש להתייחדות עם זכר 410 הנרצחים והנרצחות מטבח אירוע הנובה ומסיבות נוספות שהתקיימו סמוך לחניון רעים בשבת השחורה. קהילת הנובה ספגה את מספר האבדות הגבוה ביותר בטבח השבעה באוקטובר, 393 נרצחו במסיבה במתוך 410 שנרצחו במסיבות שהתקיימו באותה שבת. 22 מהמשתתפים במסיבה עדיין חטופים בשבי חמאס ו-3,750 שרדו את המסיבה וניצלו מהטבח הנורא.
הטקס נועד לחזק ולכבד את המשפחות השכולות. בטקס השתתפו בני ובנות המשפחות השכולות, יחד עם האומנים אמיר דדון, יובל דיין, שי המבר, שירי מימון ושלומי שבת. את הטקס הנחה גיא זוארץ שאיבד את אחיינו במסיבה בנובה. אחד הרגעים המצמררים בטקס היה כאשר האחים השכולים ליאור אסיה, תמר תשובה ועופרי רחום שרו את שיר האחים, שיר יחד עם שלומי שבת לזכר האחים שלהם שנרצחו בטבח.
אורין גנץ, אמא של עדן זכריה ז"ל, שנפצעה ונחטפה מהנובה ונרצחה בשבי החמאס, ריגשה וסיפרה: "אני עדיין בהכחשה. שואלים אותי איך זה מרגיש אחרי שנה, אבל אני בשבעה באוקטובר עדיין תקועה. העולם ממשיך ללכת, אבל אצלי הזמן נעצר מלכת".
שלומי זיו שחולץ מהשבי במבצע 'ארנון', סיפר על הימים הארוכים בשבי: "246 ימים הייתי בשבי החמאס, ימים של כאב, חוסר וודאות ופחד, היו גם רגעים קטנים של תקווה. המחשבה שיש לי משפחה וחברים שמחכים לי ופועלים להחזרתי נתנה לי אור ברגעים החשוכים ביותר", אמר. היום, כשאני כאן, אחרי ששוחררתי במבצע ארנון יחד עם אלמוג, אנדריי ונועה, אני לא יכול שלא לחשוב על החטופים והחטופות שכבר 365 ימים סובלים יום ולילה".
טקס הזיכרון נעשה כחלק מפעילות רחבה של עמותת קהילת שבט הנובה, שמטרתה לסייע ולשקם את שורדי הטבח וכן לסייע בשיקומן של משפחות הנרצחים, ולהבטיח שהם לא ישארו לבד במסע הארוך של ההתמודדות והשיקום.