נפילתו של גדעון סער אל זרועותיו של נתניהו הטילה מרה שחורה על המחנה שמייחל להקדמת הבחירות. הפלת הממשלה שאחראית לאסון הנורא ביותר שפקד את העם היהודי מאז השואה, נראית עתה רחוקה מתמיד.
עם זאת, הזמן שנתניהו קנה כדי להבטיח את המשך שלטונו הוא גם הזמן בו האופוזיציה יכולה להתעשת ממחדליה שלה. שהות נוספת זו עשויה להתברר כמכרעת אם תנוצל לחשבון נפש נוקב ולתיקונים הנדרשים נוכח כישלונם המחפיר של מנהיגי האופוזיציה במשימת הפלתה של ממשלת נתניהו.
הבחירות הבאות יהיו גורליות לעתידה של ישראל. אם יניבו קואליציה בצלמה של הממשלה הנוכחית, ישראלים רבים יאבדו סופית את התקווה שניתן לבלום את המגמות שממאיסות עליהם את החיים במדינתם. מגמות רעות אלה מלובות על ידי האיש נתניהו, אך קיומן לא מותנה בו והן תמשכנה לאתגר את הדמוקרטיה הישראלית גם לאחר שייפרד מכיסאו.
הקואליציה "הטבעית" - ימין פופוליסטי, ימין קיצוני (דתי וחילוני כאחד) וחרדים - תוסיף לקסום לראשי הליכוד גם לאחר עידן נתניהו. נתונים מדאיגים אלה מחייבים לגבש ולהוביל את המחנה הדמוקרטי שמנגד תוך השגת תוצאות שמנהיגי האופוזיציה הנוכחיים כשלו בהשגתן.
דובר צה"ל משחרר לתקשורת שיחות פטריוטיות מרגשות בין טייסי הקרב למפקדיהם בתום ביצוען של משימות נועזות. רבים מן הטייסים הללו השתתפו במחאה כנגד ההפיכה המשטרית שתכנן הליכוד. באותם ימים, השר שלמה קרעי שלח את הטייסים המוחים לעזאזל, אך הם בחרו למזלנו לסכן את נפשם כדי להגן על ישראל.
כיצד ינהגו טייסים אלה ועמם רבים נוספים הנושאים את ביטחון המדינה וכלכלתה על כתפיהם, כאשר בתום הבחירות הבאות יגלו שאת מדינתם מוסיפים להוביל קרעי, בן גביר, סמוטריץ', לוין, גולדקנופף, שקד אמסלם ודומיהם? סביר שכאשר יאזינו לשידור חוזר של דברי קרעי השולח אותם שוב לעזאזל, אכן יארזו את חפציהם. הם לא ישימו את פעמיהם לעזאזל כמובן, הם יפנו אל הסיליקון וואלי אל לונדון, סידני ומקומות קוסמים נוספים המשחרים לכשרונם ומשלח ידם.
צומת היסטורית
כך שהבחירות הבאות עשויות להוות צומת היסטורית בדרכה של ישראל ובגורלם של הטובים בבניה ובנותיה. תוצאות הבחירות עשויות לסיים בליבם של רבים תהליך כואב של התחבטות אישית לגבי עתידם ועתיד משפחתם: האם זה המקום המתאים לגדל ילדים? האם מוצדק לחנך ילדים אלה לשרת ביחידות קרביות ולסכן חייהם במשימות אליהם יישלחו גם על ידי מי שאינם משרתים כלל? האם יש להוסיף ולכלכל מגזר חרדי הולך וגדל שמשתמט מעבודה ומצה"ל ומסייע להרחיק את ישראל מערכים של דמוקרטיה, חירות ושלטון החוק? האם ישראל היא עדיין אותו בית נערץ ואהוב שראוי להרוג ולהיהרג כדי לקיימו?
המחנה שמבקש להביא להפלת קואליציית נתניהו תובע בצדק רב להקים ועדת חקירה ממלכתית כדי לחשוף את מחדלי הממשלה שהובילו לטבח ה- 7 באוקטובר. נוכח ניסיונות נתניהו להימלט מרוע הגזרה, מתנגדיו מסבירים שהחקירה הכרחית לא רק כדי לבוא חשבון עם האחראים, אלא גם כדי להפיק לקחים שימנעו את הישנות המחדל. האם היגיון בירור האמת מפסיק להיות תקף כאשר על המדוכה ניצבים מחדלי האופוזיציה? והרי אלה נערמים מול עינינו למן מוצאי האסון הנורא.
כניסת סער לממשלה מעניקה שהות לבחון מדוע האופוזיציה כשלה עד עתה בהפלת הממשלה. כיצד לא השכילה לתעל את הזעם הציבורי העצום כך שיתורגם למהפך פוליטי. מחדל זועק לשמים שכזה, בראש וראשונה מוטל על כתפיהם של מנהיגי האופוזיציה. כישלונם מהדהד הן בתחום המיומנות הפוליטית והן בשדה הרעיוני. הם לא השכילו לנצל תנאים מיטביים כדי לסדוק את הקואליציה וגם לא גיבשו אלטרנטיבה רעיונית לדרכה של ממשלת המחדל. אם תרצו: הם הראש, הם אשמים. הבחירות הבאות יכריעו את דמותה של ישראל וכדי לנצח, האופוזיציה זקוקה למנהיגות אחרת.
** הכותב הוא מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, עמית מחקר במכון למדיניות העם היהודי (JPPI). ספרו החדש "איפה הראש" ראה אור לאחרונה (סטימצקי)