ההודעה על חיסול נסראללה תפסה את מיקי גולדווסר בדרום, אצל גדי יבדל"א, אחיו הצעיר של אודי. בהתחלה נדמה שהיא לא מבינה מדוע פניתי אליה. "כן, הוא האיש שרצח את הבן שלי. זו השורה התחתונה", היא אומרת בסוף, "אבל אני לא רוצה כל כך לחשוב על זה. היום החיים שלי נתונים רק לחטופים בעזה. צריך לשמוע את הזעקה העולה מהם. צריך לדבר על זה ועל איך פותרים את זה. זה הרבה יותר חמור, אפילו. אני זעקתי זעקה בזמנו, אז אני יודעת".
כן, כשנודע דבר החיסול היא שתתה עם הבן גדי כוסית ויסקי; ולמחרת בשבת, עם אישור דובר צה"ל שאימת את החיסול, היא שתתה אחת נוספת. "היה צריך לחסל את נסראללה הרבה קודם", היא אומרת לוואלה, "לא היה צריך לתת לו בכלל להתפתח".
בכלל, יש לא מעט דברים שלדעתה היה צריך לעשות קודם. "נסראללה הוא האשם העיקרי, אבל זה לא מוחק אשמה מדמויות בעם שלי. חיזבאללה חטף את אודי ואלדד (רגב; י"א) לא בגלל שהוא הבן שלי, אלא כדי לשחרר את סמיר קונטאר, שאותו הוא ביקש כבר קודם בפרשת טננבאום. ואם היו משחררים אותו, אז ספק אם הוא היה עושה עוד חטיפה", טוענת גולדווסר, "הגבול הזה היה שקט יחסית. מלחמת לבנון השנייה פרצה רק אחר כך, אבל מחדלים היו כבר אז. הקו הארור הזה לא היה מאובטח כמו שצריך, ולא מתוצפת כמו שצריך, והכול שם היה שגיאה על גבי שגיאה על גבי שגיאה. יושבים באולפנים כל האלופים במילואים ומדברים ביוהרה כידענים גדולים, אבל הם היו שותפים גם למחדלים. לא רק נסראללה אשם".
"וזה כמובן לא רק הוא. הוא אולי נתן את הפקודה, אבל היו אנשים שהיו בביצוע, וכשהם יצאו לכיוון הבתולות שלהם שם למעלה, זה היה יותר משמעותי בשבילי. בדרך היו גם עוד, כמו עימאד מורנייה. היו עוד שניים שהשתתפו במבצע, היו אחרים, אז בשבילי זה כנראה היה תהליך".
גולדווסר מסבירה כי מבחינתה, "נסראללה היה משהו עלום יותר שנתן את הפקודות מלמעלה. הוא משמעותי בשבילי, אבל לא מבחינת המקרה הפרטי שלי אלא מבחינת הסדרים במזרח התיכון. אין כמובן לשכוח את הארגון הזה, אף יום ואף שבוע חודש או שנה ככל שהזמן עובר. עם החיסול של נסראללה יש לי הקלה, לא קטנה ולא מסוימת ולא רק בגלל אודי, כי עכשיו דברים יכולים להשתנות לטובת מדינת ישראל. אבל זה יקרה רק אם נפעל בחוכמה, ולא ביוהרה ולא בפזיזות, ונדע לשקול את הדברים. אז יש לי נחמה שהאיש הזה איננו. זה לטובת מדינת ישראל כולה, לא רק לטובת אודי".