צה"ל תקף ביממה האחרונה יותר מ-1,600 מטרות טרור של חיזבאללה בלבנון - מספר דרמטי במיוחד במונחי הלחימה בצפון בשנה האחרונה, בוודאי לנוכח פרק הזמן הקצר יחסית שבמהלכו פגעו טייסי חיל האוויר במטרות כה רבות. איך זה עובד מאחורי הקלעים? וואלה מספק הצצה למנגנונים שמאפשרים את ההצלחה - ושיהיו בוודאי מעורבים בהישגים דומים בצפון בתקופה הקרובה.
כדי להבין איך התפתחה היכולת שמדגים החיל במערכה הנוכחית, צריך לחזור לשנת 2012. הימים הם ימי מבצע עמוד ענן ברצועת עזה, שנפתח עם חיסולו של מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי. המבצע נמשך שמונה ימים, שבמהלכן שוגרו לעבר ישראל 1,403 רקטות, וחיל האוויר תקף יותר מ-1,600 יעדי טרור בעזה. באותם ימים הבינו בצה"ל כי נדרש להגביר את קצב תקיפת המטרות, והוגדר רף חדש של תקיפות: כ-3,000 מטרות ביממה. לשם כך, הבינו בצבא, יש להעניק לחיל האוויר כולו - טייסים, צוותי הקרקע, מטה, בקרה ומחלקות נוספות - הכשרה מתאימה.
בשנת 2014 הוקמו במטה חיל האוויר שלוש מחלקות לתכנון הפעלה מבצעית: מחלקת התקפה, מחלקת הגנה אווירית ואיסוף - ומחלקת השתתפות. זאת, במטרה להגביר את מידת הדיוק בשלבי תכנון התקיפות. במסגרת זו הוסרו חסמים, גדל הסינכרון והתיאום בין היחידות בצבא, וצומצמו תהליכים ביורוקרטיים - מה שסייע בהעלאת כושר התקיפה של מטוסי חיל האוויר נגד יעדי טרור ביממה אחת.
במשך השנים שחלפו, נבנו 18 צוותי לוחמה משימתית, שעוסקים בחיזבאללה, בחמאס, במה שמכונה בצה"ל "המערכה שבין המלחמות", באיומים מהמעגל השלישי (למשל איראן|), פינוי אוכלוסייה מאזורים מוכי טילים ורקטות ומשימות נוספות. המטרה היתה להקים "תמנון" עוצמתי, שיתמודד ביום הדין עם אלפי מטרות של חיזבאללה בכל רחבי לבנון: אתרי שיגור, כלי טיס מתאבדים וכ-160,000 חימושים שונים שמכוונים לעבר העורף הישראלי.
בד בבד, לא פסקו ההכנות לתקיפת פרויקט הגרעין האיראני - שמוגן באמצעות מערך של מערכות הגנה אוויריות וטילים בליסטיים; זאת, כמובן, לצד פעולות חשאיות ברחבי המזרח התיכון להחלשת "ציר הרשע". כל מטרה שכזו, נייחת וניידת, מחייבת את צה"ל לאיסוף מודיעיני קבוע ותכנון לקראת תקיפה בעתיד.
למען המשימות האלה, הוקמו כ-20 צוותי לחימה. כל צוות, או "תא", עוסק כאמור בנושא שונה - למשל חמאס, חיזבאללה, פינוי אוכלוסייה וסוגיות אחרות - ובמצב חירום מגויסים אליו קצינים בכירים במילואים, עתירי ניסיון מבצעי, שישדרגו את הליך קבלת ההחלטות. בזמן אמת מוטל על כל אחד מהתאים לתרגם את המידע המודיעיני שהצטבר בתא ואת תכנון המטרות לפעולה מעשית - תקיפה.
אז מה בעצם כולל מרכז השליטה שמנהל את ה"תאים" הללו, ומי משרת בו? המרכז פועל 365 ימים בשנה, ובראשו עומד קצין בדרגת סא"ל. לרוב מדובר במפקדי טייסות לשעבר, שהפעילו כוחות אוויר ושירתו בעבר ב"בור" של החיל. לצד ראש מרכז השליטה, עומד תמיד מה שמכונה בזרוע האוויר "מפקד חיל אוויר תורן" - קצין מנוסה בדרגת אל"מ ומעלה, שעבר הכשרה מתאימה לקבלת החלטות משמעותיות מ"הבור" וניהול המשימות. לרוב הוא יצטרך לקבל החלטות במקרים מיוחדים כמו סיכולים ממוקדים, מבצעים - וכמובן גם במלחמה. אחד התרחישים שאליו נערך בעל תפקיד זה כולל מלחמה בכמה זירות במקביל, בדגש על תקיפת איומים במרחק של 1,500 קילומטרים. "מפקד חיל אוויר תורן" מקבל החלטות דרמטיות, ומאפשר למפקד החיל עצמו לנהל את "שעון הלחימה" של חיל האוויר ולשפר את התיאום של החיל עם המטה הכללי של צה"ל והפיקודים המרחביים.
וישנו גם "צוות המחקר האופרטיבי". זהו אחד השולחנות המסווגים ביותר ב"בור" של חיל האוויר, ובזמן לחימה יושבים סביבו בזמן לחימה כל נציגי קהילת המודיעין, בין השאר מהמוסד, משב"כ ומאמ"ן, שחשופים למידע הרגיש ביותר במערכת הביטחון. סביב שולחן זה מתקבלות החלטות גורליות, שתכליתן למצות את המודיעין באופן כזה שלאויב תמיד תחכה הפתעה.
באותה קומה, במתחם צר נטול חלונות, ממוקם חדר המוגדר כ"סודי ביותר", שאליו מתנקז המודיעין לתכנון ולהפקת עזרים לתקיפה. כל עזר כזה כולל נקודת ציון בת 14 ספרות, ש"מוזנת" אל הפצצה. בחדר הזה מחליטים מה כדאי לתקוף ומה לא, ואם התקבל האישור לכך - קובעים כיצד נכון לתקוף ומה החימוש המתאים ביותר.
המטרה בעבודת החדרים והצוותים השונים נועדה לא רק לדאוג לתקיפות רבות ככל האפשר, אלא גם לייצור יוזמות תקיפה חדשות שיתפסו את האויב לא מוכן.
יכולות המטה של חיל האוויר מתחברות ליכולות המקצועיות של טייסי חיל האוויר, שהתאמנו לאורך שנים על תקיפת סוגי מטרות בטווחים שונים מסביב לשעון, באמצעות חימושים מגוונים. כדי לעמוד בקצב המסחרר הוקמו מפעלי הרכבת פצצות בכל חיל האוויר, שעובדים 24 שעות ביממה כדי לעמוד בקצב התקיפות בלבנון, כפי שניכר היטב בשבוע האחרון. רמתם נקבעת לפי זמינות הפצצות, מהירות הרכבתן ולבסוף בביצוע - הפגיעה המוצלחת במטרה.