עם הצגת חוקי המהפכה המשפטית בינואר 2023 החל חשש גדול בארץ מפני ההשלכות של החקיקה, והמונח "ירידה מהארץ" חזר ללקסיקון של רבים. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בעניין היקפי ההגירה לחו"ל, שמתפרסמים היום (ראשון), מראים שחלק מהישראלים לא הסתפקו בדיבורים בלבד אלא גיבו את ההכרזות במעשים. לפי הנתונים, מאזן ההגירה הבין-לאומית של ישראלים בשנת 2023 היה שלילי ועמד על 27.5- אלף (כלומר מספר היוצאים גבוה ממספר החוזרים).
בשנת 2023 היגרו מישראל 36 אלף ישראלים לעומת ממוצע שנתי של 16 אלף בשנים 2021-2010. הזינוק כאמור מגיע על רקע שנת השיא של המחאות נגד המהפכה המשפטית שהצליחו להבעיר את הרחובות וגרמו לשסע בין המתנגדים והתומכים.
בשנת 2023 מספר הישראלים שהוגדרו כיוצאים לטווח ארוך גדל ב-46.4% לעומת שנת 2022. מתוך כלל היוצאים כ-27.8 אלף ישראלים חזרו להתגורר בארץ, שיעור החוזרים בשנת 2023 עמד על 2.9 חוזרים לאלף תושבים באוכלוסייה.
חודשי הקיץ היו העמוסים ביותר מבחינת כמות היוצאים - בסך הכול יצאו 21,000 ישראלים מתוך המספר הכולל. בחודש יולי הקואליציה העבירה את החוק לצמצום עילת הסבירות ואלפי מפגינים חסמו בתגובה את הכניסה והיציאה מנתב"ג. בנוסף, ימי המחאה התגברו ואיתם חסימות הכבישים בצמתים וכבישים מרכזיים ברחבי הארץ.
מלחמת חרבות ברזל החלה בסוף השנה לכן לא ניתן לאמוד את ההשפעה שלה על מספר היוצאים. מניתוח של שבעת החודשים הראשונים של שנת 2024 לאותה תקופת זמן ב-2023 ניתן להצביע על גידול כל 58.9% במספר היוצאים, כאמור ההשפעות המלאות של המלחמה יוצגו בדו"ח הלמ"ס הבא.
כ-52% מהיוצאים מהארץ היו גברים ו-48% היו נשים, הגיל החציוני עמד על 31.6 שנים. 21-20 היא קבוצת הגיל שמאפיינת את רוב היורדים, כ-21.3%.
שנת 2023 זכורה כאחת מהשנים הסוערות ברחוב הישראלי עם הפגנות שבועיות במוצ"ש של המתנגדים למהפכה. המהפכה שתכננה ממשלת נתניהו במערכת המשפט כללה סדרת שינויים משמעותיים, בהם פסקת התגברות על בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת בלבד, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שתישלט בידי הקואליציה, החלשת מעמד היועצים המשפטיים לממשלה וביטול עילת הסבירות.