סמ"ר אגם נעים היא החיילת הראשונה שנפלה בלחימה ברצועת עזה. נעים, פרמדיקית בת 20 מקיבוץ משמרות, נפלה בפיצוץ בניין בעזה יחד עם שלושה לוחמי צה"ל. מחר הייתה אמורה לסיים שירות של חצי שנה בעזה, לצאת לחופשה רגילה ולהתחיל להדריך בקורס פרמדיקים בבה"ד 10, בית הספר של חיל הרפואה. היא כבר חידשה דרכון, בכוונה לצאת בין לבין בחופשה עם חברות לקפיצה קצרה לחו"ל. להתאווררות מחודשי הלחימה. "ההורים מאד פחדו על השירות שלה. היא באה להתייעץ והייתה שיחה גדולה במשפחה כשהיא נשלחה לעזה", סיפרה לוואלה הדודה, מוריאל, שביתה במשמרות צמוד לביתה, "בסוף אמרנו לה שתעשה מה שהלב שלה אומר והיא אמרה לי משהו שאני לא אשכח בחיים, שהיא לא יכולה להסתכל בעיניים לאימהות של החברים שלה ביחידה שהולכים לעזה והיא לא תהיה שם לטפל בהם" .
היא הייתה בבית בסוף השבוע כי חלתה, חזרה רק ביום שני, שלשום, ורופא היחידה אמר לה שהיא לא חייבת להיכנס כי מחר, ביום חמישי, היא מסיימת את השיבוץ שלה שם. אבל היא התעקשה ואמרה שהיא לא יכולה לעזוב בלי להיפרד מהחבר'ה. דיברנו איתה ביום שני לפני שהיא נכנסה. היא התקשרה משטח הכינוס, מסרה שאוהבת והכל ושהיא לא תהיה זמינה כי היא מכבה טלפון עד יום חמישי. אמרנו לה שאוהבים אותה ושתשמור על עצמה. וזהו".
אגם נולדה בכרכור, להורים שהם איחוד של משפחת בן לולו מוותיקות כרכור ומשפחת נעים מוותיקות פרדס חנה, מוותיקות הישוב. כשהייתה בכיתה ו' עברה המשפחה לקיבוץ משמרות, כמה קילומטרים משם. הותירה הורים דורית ויורם שכולם קוראים לו דודי, ואת יובל ופלג שתי אחיות מבוגרות ממנה. היא הילדה הקטנה, המהממת, השמחה תמיד, זו שתמיד יודעת להסתדר בכל מקום ובכל מקום היא אהובה, תמיד יודעת מה היא רוצה, עצמאית כזו שמגדלת את עצמה ועם אושר פנימי שנובע ממנה ומקרין על כל סובביה. היא הייתה ילדה של חברים, מאד. היא הצטיינה בכל מה שנגעה בו והכול בא לה בקלות. היא עשתה שנת שירות בפנימייה של נערים בפוסט אשפוז בעמותת קמ"ה בקיבוץ הרדוף, לקראת השירות בצה"ל שהיא אהבה מאד. את קורס פרמדיקים היא כדרכה עברה בדילוג, היתה מצטיינת הקורס וקיבלה ציון 97 שזה משהו לא רגיל, התגאנו כולנו וכ'צ'ופר' המפקדים שלחו אותה ל-401 הלוחמת בעזה. היא הייתה מסופחת אליהם בחצי שנה האחרונה .
"אנחנו כל יום שאלנו אם המנהיגים של המדינה שווים את המחיר שהאזרחים שלה משלמים", אמרה הדודה מוריאל, "הנורא הוא שאנחנו שולחים את הילדים בידיעה שזה לא שווה את המחיר. שזה הכי נורא. עכשיו נותרו עוד הורים שכולים שצריכים להתמודד עם המחיר הנורא הזה ולחיות עם זה כל החיים ועם המחשבה שנתנו לה ללכת עבור משהו שאולי כבר לא מאמינים בו".
רק לפני כחודשיים, אימה של אגם, פרסמה פוסט בפייסבוק בו היא משתפת את תחושת "אובדן השליטה" ו-"התקפי החרדה שהגיעו ללא הכנה" עם הידיעה כי בתה נכנסת לעזה במסגרת תפקידה בצבא. בתוך כך, שיתפה את הפחד שהיה לה כשנודע על פרמדיקית אחרת שנפצעה לפני כמה חודשים בעזה, והאימה שהרגישה עד שאגם טלפנה אליה ומסרה שהיא בסדר".
"אגם קיבלה זימונים לקורס פארמדיקים, כל כך שמחנו, אולי בהמשך תהיה רופאה, שווה לא?
היא סיימה את הקורס בהצטיינות והודיעו לנו שהיא מסופחת לשריון, יומיים אחרי סיום הקורס היא כבר הייתה בעזה עם חיל הנדסה, הפסקנו לנשום, לשון, החיים השתנו, פתאום גיליתי את התקפי החרדה שהגיעו ללא הכנה, בבית זה היה קל אבל יום אחד זה קרה בגן, אגמי צלצלה והודיעה שהיא נכנסת, לא הייתי מוכנה, היא הייתה אמורה להיכנס כמה ימים אחרי".
"לאט, לאט כאילו מסתגלת למצב החדש, אומרת לעצמי, הנדסה זה בסדר, הם מגיעים לטהר שטחים מפצצות לאחר שטיהרו עבורם את השטח ממחבלים, שומעת חדשות, נ"ט נורה על נמר"ה שמונה חיילים של חיל הנדסה הרוגים, אגמי הייתה בבית באותו יום, אלו היו חבריה לפלוגה, כאב גדול, אימה.
יום אחר מקבלת טלפון, שמעת מאגם? לא, למה? הודיעו שפארמדיקית נפצעה. שוב בגן, שוב מפסיקה לנשום, שוב רואה שחור, מנסה לברר, טלפון נוסף, הפצועה מג'נין, אין הקלה! באותו יום לא ידענו היכן היא, הסתבר לנו מאוחר יותר שהיא הייתה עם גבעתי".
בסיום התייחסה לחשש שלה מחזרתה של אגם לשגרה לאחר מראות המלחמה, וכתבה כי "רק השבוע טיפלה בפצועים מבינהם קשים, תקופה מאתגרת, ללא שינה רציפה, ללא נשימה סדירה. איזו ילדה אני אקבל בסוף המלחמה? ממש בקרוב שהילדה הפרטית שלי כבר תחזור הביתה בריאה בגופה ובנפשה במהרה, שתסתיים המלחמה ונחזור לשגרה אמן. אגמי שלי, גאה בך ילדה, מחכה לך אהובה שלי".
מגן דוד אדום ספד לנעים ומסר כי הארגון "מרכין ראש עם נפילתה בקרב בעזה של פראמדיקית לוחמת צה"ל ומתנדבת מד"א אגם נעים. היא הוכשרה בניידות טיפול נמרץ של מד"א כחלק מקורס פרמדיקים הצבאי אותו סיימה בחודש מרץ האחרון כחניכה מצטיינת לימודית. בהמשך, תוך כדי שירותה הצבאי כפרמדיקית לוחמת בעזה הקפידה בכל חופשה להגיע למשמרות במד"א על מנת לשמור על כשירותה ורמתה המקצועית הגבוהה. את משמרתה האחרונה בניידת טיפול נמרץ של מד"א עשתה ביום ראשון, יומיים לפני שנפלה בעזה. חבריה במד"א מספרים כי היא תמיד הייתה נכונה לעזור, אהבה מאוד את תחום הצלת החיים והייתה מקצועית באופן יוצא דופן".
פרמדיק מד"א בן כוכבי, שהיה יחד עם אגם ז"ל במשמרתה האחרונה במגן דוד אדום סיפר כי "קיבלתי את הבשורה על נפילתה בהלם ועצב רב מאוד. רק ביום ראשון האחרון עשינו משמרת יחד בניידת טיפול נמרץ באור עקיבא. היא הייתה מקצועית ומוכשרת מאוד. היא הייתה גאה להגן על המדינה ולהציל חיים - גם במדי צה"ל וגם במדי מד"א. היא הייתה מלאת שמחת חיים ואושר וזה כאב גדול. קשה לי לחשוב עליה בלשון עבר ושזו הייתה המשמרת האחרונה שלי איתה".
אלי בין, מנכ"ל מד"א אמר על נעים כי היא "הייתה מצטיינת בכל תחום שנגעה בו ושאפה להציל חיים גם במדי צה"ל וגם במדי מד"א. אגם ז"ל הייתה בולטת בצורה יוצאת דופן במקצועיות ובאהבה שלה לזולת ולהצלת חיים. אנו שולחים תנחומים גדולים למשפחתה ומחזקים את ידם בשעה קשה זו".
ארגון הפרמדיקים כתב על נעים כי "אגם, מהחלוצות המשרתות כפרמדיקיות בתפקיד לחימה, ניצבה בחזית הקרבות ברצועת עזה בתפקיד הדורש שילוב ייחודי של אומץ לב, מסירות ומקצועיות אין קץ. אגם היתה שם כדי להילחם על חיי חבריה ליחידה, כשהיא נושאת באחריות עצומה לטפל ולהציל חיים בתנאי שטח קשים ביותר".
מועצה אזורית מנשה השתתפה בצער המשפחה. "כואבים את נופלה של סמ"ר אגם נעים ז"ל מקיבוץ משמרות, שנפלה אתמול בקרב בדרום רצועת עזה. אגם, בתם של דורית ודודי נעים, אחות לפלג ויובל, בת 20 בנופלה. על מועד הלוויה תצא הודעה בהמשך".
מלי קפלן, מנהלת המוסד החינוכי מבואות עירון, ספדה לנעים וכתבה כי "אגם, בוגרת המוסד החינוכי מבואות עירון הצטיינה בכל תחום שבו נגעה: הייתה תלמידה מצוינת, למדה במגמת ביולוגיה ומדעי המחשב ואף עשתה עבודת גמר במדעי החברה. אגם היתה חניכה ופעילה בפנימייה ובחברת הנעורים של מבואות עירון וכן היתה חניכה ומדריכה בתנועת השומר הצעיר.בסיום לימודיה אגם קיבלה תעודת הצטיינות חברתית על היותה מדריכה בתנועת הנוער השומר הצעיר. הייתה תמיד עטופה בחברים, סבלנית לכל אדם וטובת לב.אנו כואבים ועצובים. זהו אובדן גדול עבור הצוות וחניכי ובוגרי "מבואות עירון". מחבקים ומשתתפים בצער ההורים, דורית ודודי, האחיות והמשפחה כולה".