שרת הפנים של גרמניה, ננסי פייזר, הכריזה אמש (שני) על ביקורת זמנית בכל גבולותיה היבשתיים של המדינה. זאת, לדבריה, כדי להתמודד עם ההגירה לא החוקית ולהגן על הציבור מפני טרור אסלאמי, אחרי שני פיגועים בשבועות האחרונים. ההגבלות ייכנסו לתוקף ב-16 בספטמבר ויימשכו לפחות שישה חצי שנה.
לדבריה, הממשלה גם גיבשה תוכנית המאפשרת לרשויות לדחות את כניסתם של מהגרים נוספים ישירות בגבולות גרמניה. היא לא הוסיפה פרטים על המהלך השנוי במחלוקת והטעון מבחינה משפטית, שעדיין נמצא בדיונים בין הקואליציה הפדרלית בברלין, בהנהגת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של אולף שולץ, ליריבתה המרכזית באופוזיציה, המפלגה השמרנית.
"אנחנו מחזקים את ביטחון הפנים וממשיכים בקו הנוקשה שלנו נגד הגירה לא מוסדרת", אמרה פייזר.
בחודש שעבר, אזרח סורי - שבקשתו נדחתה כבר והיה אמור להיות מגורש - רצח שלושה בני אדם בפסטיבל בעיר זולינגן. בשבוע שעבר, אוסטרי ממוצא בוסני פתח באש לעבר הקונסוליה הישראלית במינכן, ביום השנה לטבח הספורטאים באולימפיאדת 72', לפני שנורה למוות בידי שוטרים.
חידוש השיח על ההגירה לגרמניה חיזק את מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה", שבשבוע שעבר ניצחה בבחירות המחוזיות בתורינגיה והגיעה למקום השני בבחירות בסקסוניה השכנה, שתיהן במזרח הקומוניסטי לשעבר. היה זה ניצחון ראשון של מפלגת ימין קיצוני בבחירות כלשהן בגרמניה מאז נפילת המשטר הנאצי בתום מלחמת העולם השנייה.
בעוד שבועיים, ייערכו בחירות מחוזיות נוספות, בברנדנבורג. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, שבה חברה גם שרת הפנים, שולטת שם בקואליציה משולשת עם הירוקים ועם השמרנים. הסקרים מראים כי סוגיית ההגירה היא גם הדאגה העיקרית של הבוחרים במדינת ברנדנבורג, וההצבעה נתפסת כמבחן כוח של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית לקראת הבחירות הפדרליות בשנה הבאה.
"נראה שכוונת הממשלה היא להראות באופן סמלי לגרמנים ולמהגרים פוטנציאליים שהאחרונים אינם רצויים עוד כאן", אמר מרקוס אנגלר מהמרכז הגרמני לחקר אינטגרציה והגירה.
גרמניה חולקת את הגבול היבשתי שלה, שאורכו יותר מ-3,700 ק"מ עם דנמרק, הולנד, בלגיה, לוקסמבורג, צרפת, שוויץ, אוסטריה, צ'כיה ופולין. הנציבות האירופית תעודכן על המהלך, שלמעשה מקפיא את אחד מעקרונות היסוד של האיחוד האירופי - תנועה חופשית בין חברותיו.
תגובת הנגד להגירה נרחבת לגרמניה הלכה וגברה מאז שהיא קלטה יותר ממיליון בני אדם, רובם נמלטו ממדינות שסועות מלחמה כמו סוריה, במהלך משבר המהגרים שפקד את היבשת ב-2015 וב-2016.
היא הגיעה לשיאה כשגרמניה, שבה חיים 84 מיליון בני אדם, העניקה מקלט באופן אוטומטי לכמיליון אוקראינים שנמלטו מהפלישה הרוסית ב-2022, בזמן שגרמניה נאבקה במשבר אנרגיה וכלכלי.
מאז, ממשלת גרמניה הסכימה להחמיר את כללי הגירוש וחזרה מאז הפיגוע בזולינגן להטיס פושעים אפגנים מורשעים למולדתם, למרות שהשעתה את הגירושים שלהם לאחר עליית טליבאן לשלטון ב-2021.
ברלין הודיעה בשנה שעברה גם על פיקוח הדוק יותר על גבולותיה היבשתיים עם פולין, צ'כיה ושוויץ. לפי הממשלה, ההגבלות הללו, יחד עם הפיקוח על גבולה עם אוסטריה, אפשרו לה להחזיר 30 אלף מהגרים מאז אוקטובר שעבר. בנוסף לכך, מספר בקשות המקלט בגרמניה כבר ירד ב-21.7% בשמונת החודשים הראשונים של השנה.
מבחן לאחדות האירופית
הגבלות עשויות להעמיד במבחן חדש את אחדות אירופה, אם הן יובילו לכך שהרשויות הגרמניות יבקשו ממדינות אחרות לקבל בחזרה מספר ניכר של מבקשי מקלט ומהגרים.
על פי כללי האיחוד האירופי, מדינות באזור שנגן, המקיף את כל הגוש פרט לקפריסין ואירלנד, רשאיות להציג ביקורת בגבולות רק כמוצא אחרון כדי למנוע איומים על ביטחון הפנים או על המדיניות הציבורית.
אוסטריה כבר הבהירה שהיא לא תקלוט את המהגרים שגרמניה תבלום בגבולה. "אין שם מרחב לתמרון", אמר שר הפנים האוסטרי גרהרד קרנר. "זה החוק. הנחיתי את ראש המשטרה הפדרלית לא לאפשר את החזרתם", הוסיף.