מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה (AfD) רשמה הערב (ראשון) ניצחון ראשון למפלגת ימין קיצוני במדינה מאז תום מלחמת העולם השנייה, כשזכתה, לפי המדגמים, ברוב הקולות בבחירות אזוריות במדינת תורינגיה שבמזרח. בסקסוניה, גם כן במזרח, היא הגיעה למקום השני, לא הרחק מהמפלגה השמרנית.
מדגם של ערוץ ZDF העניק למפלגה המתנגדת להגירה 33.2% מהקולות בתורינגיה, בפער ניכר מהמפלגה השמרנית, שזכתה ב-23.6%. הבחירות האזוריות נערכו כשנה בלבד לפני הבחירות הכלליות ועל רקע תסכול הולך וגובר מהממשלה בברלין של הקנצלר אולף שולץ.
כל שלוש מפלגות הקואליציה הפדרלית איבדו קולות, כשרק המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של שולץ עברה בקלות את אחוז החסימה, שעומד על 5%. התוצאות היום צפויה להחלישה עוד יותר, אך פרשנים פוליטיים אומרים שהיא לא צפויה להתפרק לפני הבחירות הפדרליות הבאות, שיתקיימו בספטמבר 2025, מכיוון שמצבן של כל השותפות בסקרים אינו מזהיר.
הישגים נוספים נרשמו על ידי מפלגת ברית סהרה ואנגקנשט (BSW) מהשמאל הקיצוני, שהוקמה רק בינואר והגיעה למקום השלישי בשתי המדינות. הן AfD והן BSW, הקרויה על שם המייסדת שלה, קומוניסטית לשעבר, מתנגדות להגירה ומחזיקות בעמדות אירוסקפטיות ופרו-רוסיות.
אף שיתר המפלגות שללו שיתוף פעולה עם AfD, היא זכתה בכוח חסר תקדים. אם תוצאות האמת בתורינגיה יהיו תואמות למדגמים, היא אף תוכל למנוע החלטות הדורשות רוב של שני שלישים.
בין ההחלטות ההלו מצויות גם מינויים של שופטים ובכירים ביטחוניים. אם היא תחליט להתערב בהם ולמנוע אותם, המפלגה תוכל להחליש את המוסדות שנבנו בקפידה רבה במשך עשרות שנים כדי לעקוב ולפרק כוחות ימין קיצוני.
"זהו רקוויאם לקואליציה", אמרה אחת מראשי AfD, אליס וידל, על הממשלה בברלין. "הקואליציה צריכה לשאול את עצמה אם היא בכלל יכולה להמשיך למשול". לדבריה, הישגיה של מפלגתה בשתי המדינות הן עדות לכך שלא ניתן עוד לשמור על מפלגתה מחוץ לשלטון. "הבוחרים רוצים את AfD בממשלה", אמרה. בלעדינו ממשלה יציבה אינה אפשרית".
מנגד, בודו ראמלו, ראש ממשלת תורינגיה, שמפלגתו "דה לינקה" (השמאל) איבדה מכוחה למרות הפופולריות האישית שלו, אמר כי כל המפלגות הדמוקרטיות צריכות כעת לעבוד יחד כדי לבלום את הימין הקיצוני. "אני לא נלחם בשמרנים. אני לא נלחם ב-BSW. אני נלחם בנורמליזציה של הפשיזם", אמר.
מנהיג ה-AfD בתורינגיה, ביורן הוקה, הוא הדמות הקיצונית והשנויה במחלוקת ביותר של המפלגה. הוקה, מורה להיסטוריה בעברו, מתאר בין השאר את האנדרטה בברלין לזכר שואת יהודי אירופה "אנדרטה של בושה", והורשע מוקדם יותר השנה בשימוש בסיסמה נאצית בעצרת של המפלגה.
"החירויות שלנו מוגבלות יותר ויותר בגלל שמכניסים למדינה אנשים שלא משתלבים בה", אמר הוקה בשבוע שעבר, אחרי הפיגוע הקטלני שאירע במערב המדינה ובוצע על ידי אזרח סורי.
בסקסוניה השכנה, שבה השמרנים מהימין-מרכז שולטים מאז 1990, הם קיבלו רק 1.1% יותר מהימין הקיצוני, עם 31.5% מהקולות.
ראש הממשלה השמרני מיכאל קרטשמר, ששיבח את התוצאה כהצלחה וכמנדט להרכבת ממשלה חדשה, תלה את כוחו של הימין הקיצוני בקואליציה השברירית של שולץ בברלין. "יש חוסר אמון משווע בפוליטיקה שחייב להסתיים", אמר. "אנחנו צריכים סגנון פוליטי אחר בברלין".
ה-BSW, המגדירה את עצמה שמרנית מבחינה חברתית ושמאל מבחינה כלכלית עשויה להיות חיונית להקמת ממשלה יציבה בשתי המדינות, המפגרות כלכלית אחרי מערב גרמניה יותר משלושה עשורים לאחר האיחוד. היא ו-AfD חזקות במיוחד במזרח הקומוניסטי, שבו יוקר המחיה, המלחמה באוקראינה וההגירה עומדים בראש סדר העדיפויות.
סהרה ווגנקנכט אמרה שמפלגתה מקווה להקים ממשלה עם השמרנים ומפלגות אחרות בתורינגיה, אך תתעקש על גישה שונה כלפי אוקראינה - למרות שזה רחוק מסמכותה של ממשלה אזורית.
"אני אוהבת במיוחד את עמדתה בנוגע למלחמה באוקראינה, אנחנו לא יכולים פשוט להמשיך לספק לה נשק", אמרה קרולה גוסטבוס, תומכת של המפלגה, באירוע בארפורט בשבוע שעבר. "צריך לנהל משא ומתן גם עם היריב הגרוע ביותר".
חוסר שביעות הרצון מהממשל הפדרלי נובע בחלקו מהעובדה שמדובר בקואליציה מגוונת מבחינה אידיאולוגית, הכוללת את הסוציאל-דמוקרטים, הירוקים והליברלים-דמוקרטים החופשיים, וסובלת מעימותים פנימיים.
שתי המפלגות הקיצניות והאנטי-ממסדיות, מימין ומשמאל זכו ב-40% עד 50% מהקולות יחד בשתי המדינות, בהשוואה ל-23% עד 27.5% שהן זוכות בסקרים הארציים. הפערים הללו חושפים את הפילוג המתמשך בין מזרח גרמניה למערב, יותר מ-30 שנה אחרי נפילת החומה והאיחוד.
הנאמנות המפלגתית במזרח נמוכה יותר, בעוד שהספקנות לגבי המוסדות הדמוקרטיים של גרמניה והזיקה לרוסיה גדולה יותר. בנוסף לכך, גם צמצום הפערים הכלכליים עם המערב ושורה של השקעות מתוקשרת בסך מיליארדי אירו במגזרים כמו תעשיית השבבים והמכוניות החשמליות לא הצליחו לעודד את המקומיים.