תחקיר ראשוני של צה"ל חושף את הסיוט שחוו ששת החטופים הישראלים במנהרות עזה. הממצאים, שהוצגו למשפחותיהם של הרש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו, אלמוג סרוסי, כרמל גת ואלכס לובנוב על ידי דובר צה"ל, מתארים מציאות קשה של הישרדות בתנאים בלתי אנושיים, שהסתיימה ברצח האכזרי בידי מחבלי חמאס. כפי שפורסם ב"המהדורה המרכזית" של חדשות 12, המחבלים רצחו את החטופים כשבוע וחצי לפני שכוחות צה"ל הגיעו למנהרה. ישנן עדויות לכך שחלק מהחטופים אפילו התגוננו ונאבקו במחבלים.
לפי אחד הנוכחים בהצגת התחקיר הראשוני למשפחות, הקצין שהגיע אמר להם כי צה"ל התריע בפני הדרג המדיני שאין דרך לפעול ברפיח בלי לסכן חטופים. "לכן הם תמכו בעסקה. מכל מה שהוצג לנו הסיבה שזה קרה היא לחץ צבאי", אמר קרוב משפחה
החטופים הוחזקו במנהרה קטנה וצרה, שבה התקשו לעמוד. רק שני חטופים יכלו לשכב בה בו-זמנית לרוחב המנהרה. לא היו פתחי אוורור, והחטופים התקשו מאוד לנשום. לא היו שירותים או מקלחות, והחטופים התקלחו עם בקבוקי מים ששימשו גם לשתייה. הממצאים מתארים סבל קשה של הקורבנות. החטופים סבלו מרעב ומירידה דרסטית במשקל - עדן ירושלמי ירדה למשקל של 36 ק"ג. נמצאו מעט חטיפי חלבון, אך לא מספיק למניעת הרעבה. לעיתים גם הגנרטור והפנס הקטן לא פעלו. כמו כן, נמצאו לוח שחמט, כלי כתיבה ומחברות. המחברות נאספו על ידי כוחות הביטחון ויועברו למשפחות.
כזכור, כוחות צה"ל איתרו את גופות ששת החטופים במנהרה ברפיח שנמצאת במרחק של קילומטר מזו שבה נמצא החטוף פרחאן קאדי ששוחרר, בעומק של 20 מטר וללא מודיעין מוקדם. צה"ל לא ידע במדויק על מיקום השישה בחודשים האחרונים, אך ידע שיש חטופים במרחב, ולכן הפעולה ברפיח הייתה מדורגת ואיטית מאז החלה שם הלחימה הקרקעית.
במהלך הפעילות לא הייתה היתקלות עם המחבלים שרצחו את השישה וברחו, וייתכן שחוסלו בלחימה שנמשכה שם עד לאחרונה מעל הקרקע. לאחר שאותרו, הגופות הוצאו לשטח הישראלי בגבול ושם, ב-4:00 לפנות בוקר, צוותי זיהוי של המשטרה והרבנות אימתו את זהותם.