היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, שלחה הבוקר (שישי) את תגובתה לצו הביניים בעניין הליך מינוי נציב שירות המדינה. בתגובה, שנשלחה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, הובהר כי החלטת הממשלה בעניין דרך מינוי נציב שירות המדינה יוצרת מצב חדש לפיו ראש הממשלה יוכל לבחור בעצמו אדם שהוא חפץ במינויו לתפקיד נציב שירות המדינה, שאינו חייב לעמוד בתנאי סף מקצועיים מינימאליים של ניסיון, כישורים או התאמה לתפקיד. "מטעם זה ההחלטה, הסוטה מדרך מינוי הנציב בעבר, אינה חוקית", נכתב.
הממשלה תאשר בישיבתה ביום ראשון את הארכת כהונתו של נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ בשלושה חודשים נוספים. הרשקוביץ היה אמור לסיים את תפקידו ב-10 בספטמבר והוא חרג מהזמן המותר לכהן בתפקיד. הארכת כהונתו תגיע להצבעה בעקבות חוסר הסכמות עם הייעוץ המשפטי לממשלה על האופן שבו ייבחר הנציב הבא.
הממשלה אישרה בתחילת החודש שעבר פה אחד את הצעת ראש הממשלה לאופן בחירת נציב שירות המדינה הבא. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, אמרה עוד לפני הדיון שהיא מתנגדת להצעה של נתניהו: "יש מניעה לקדם את הצעת ראש הממשלה לכך שנציב שירות המדינה ימונה על ידו באופן אישי ופוליטי, ללא בדיקה מקצועית של כישורים מקצועיים והתאמה. יש לקבוע הליך תחרותי פתוח לבחירת נציב שירות המדינה כדי לאפשר למועמדים מתאימים להתמודד על התפקיד", כתבה.
לפי ההחלטה, שהובאה כאמור לאישור השרים, נציב שירות המדינה - שאחראי על עשרות אלפי מינויים ומשרות במגזר הממשלתי והציבורי - ייבחר על ידי ראש הממשלה והמינוי יאושר על ידי הוועדה למינויים בכירים בנציבות שירות המדינה. זאת, בניגוד להחלטת ממשלה מ-2018 שקבעה שהנציב הבא ייבחר על ידי ועדת איתור בהליך תחרותי.
הממשלה דחתה את ההצעה של היועצת המשפטית הממשלה להקמת ועדת איתור חיצונית בראשות שופט עליון בדימוס. כמו כן, לקראת פקיעת כהונתו של הנציב דניאל הרשקוביץ החליטה לשנות את הליך הבחירה, כך שתהיה לה שליטה מלאה במינוי מחליפו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס להתנגדותה של היועמ"שית בהרב מיארה, ומסר תגובה מפורטת. "מדובר בניסיון לשנות נוהל לבחירת נציב שירות המדינה שהיה קיים מאז קום המדינה", קבע. ייש כאן ניגוד של שתי השקפות - החלטת הפקידים או החלטת העם. אנחנו בעד החלטת העם, שבאה לידי-ביטוי באמצעות הבחירה הדמוקרטית של העם בנציגיו. רמטכ"ל, ראש שב"כ, ראש מוסד - אלה דברים שבנפשנו, שדורשים יכולת מקצועית גבוהה. ומה יקרה אם הממשלה תמנה מישהו שאינו מוכשר לתפקידים אלה? אז הציבור יחליף את הממשלה, שיכולה לקבוע מינויים חדשים. אין כאן שלטון של פקידים מורמים מעם, שיודעים טוב יותר מהממשלה. אין דבר כזה!"
"אם אנחנו לא נותנים לפקידים להחליט על כישוריהם של ראשי מערכות הביטחון שלנו, מדוע חייבים להחריג את המינוי של נציב שירות המדינה, ולמסור אותו לידיהם? יתר על כן, מדוע שהפקידים לא יקבעו מה הם הכישורים הדרושים לראש הממשלה, שהשפעתו גדולה הרבה יותר מזו של הרמטכ"ל, ראש המוסד, ראש השב"כ והנציב? הפקידים יכולים למשל לקבוע שראש הממשלה חייב להיות עם ידע כלכלי, צבאי, מדיני וכו'. אבל זה לא יעלה על הדעת שהם יקבעו זאת. הציבור קובע גם כאן. לכן אין שום סיבה עניינית להחריג את אופן מינויו של נציב שירות המדינה, ולהכפיפו לשלטון הפקידים".
"מעולם לא מונה על ידי ועדת איתור"
מזכיר הממשלה מסר בתגובה להודעת היועצת המשפטית: עמדת היועצת המשפטית לממשלה התומכת, שוב, בבקשת עותרים לצו ביניים נגד החלטת ממשלה, מבקשת לחרוג מחוק מפורש שקבע שהממשלה תמנה את נציב שירות המדינה ללא מכרז. עמדת היועמ"שית גם סותרת פסק דין מפורש של בג"ץ, שקבע כבר לפני 13 שנה, בהרכב שכלל את השופט עמית היושב גם בהרכב הנוכחי, כדלקמן: 'אין לומר כי מה שסביר עבור מינוי רמטכ"ל או מפכ"ל, אינו סביר עבור מינוי נציב שירות המדינה'. נציב שירות המדינה מעולם לא מונה בדרך של ועדת איתור - כעמדת היועצת, אך מונה פעמים רבות ללא כל ועדה. הצעת הממשלה למנות נציב לאחר בחינה של הוועדה המיעצת בראשות השופט (בדימוס) גרוניס, כפי שמתמנה רמטכ"ל או מפכ"ל, מקיימת את פסיקת בג"ץ. אם היועצת רואה בקיום פסיקת בג"ץ את 'הפיכת השירות הציבורי המקצועי לפוליטי', מה זה אומר על דעתה ביחס לדרך שבה מתמנים עד היום כל הרמטכ"לים והמפכ"לים?".
הממשלה החליטה להתעלם מעמדת היועצת המשפטית לממשלה. כבר בחודש יוני הבהירה שקיימת מניעה משפטית לקידום ההצעה שתעביר את סמכות הבחירה לראשות הממשלה, שכן "מדובר במי שממלא תפקיד מובהק של שומר סף, שתפקודו העצמאי והא-פוליטי הוא חיוני מבחינה משטרית לשמירתו של השירות הציבורי בישראל מקצועי וממלכתי".
לפי ההצעה שגיבשה היועצת המשפטית לממשלה בהרה מיארה, הנציב צריך להיבחר על ידי ועדת איתור חיצונית שבראשה יעמוד שופט עליון בדימוס שימונה בידי נשיא העליון ובאישור ראש הממשלה. בוועדה ישבו גם נציג היועמ"שית, נציב בדימוס או מנכ"ל משרד ממשלתי לשעבר שימונה על ידי ראש ממשלה באישור היועמ"שית, נציג אקדמיה שייבחר על ידי דיקני בתי הספר למשפטים, ונציג ציבור נוסף שימונה בידי ראש הממשלה, באישור היועמ"שית. הממשלה לא קיבלה את הצעתה והדיון התפתח למתקפה של השרים על הייעוץ המשפטי, כפי שקורה כמעט בכל נושא בו מועלית התנגדות משפטית למהלכי הממשלה.
יו"ר הדמוקרטים, אלוף במיל' יאיר גולן הגיב לעמדת היועמ"שית בנושא מינוי נציב המדינה ומסר כי "פעם אחרי פעם מזהירה היועצת המשפטית לממשלה מפני מינוי אישי של נציב שירות המדינה.
ידע כל מי שיתמנה על מנת לשרת את ראש הממשלה ולא בהתאם לדרישות התפקיד, שהוא יפוטר אחרי הבחירות הבאות".