עונת מסיק הזיתים בישראל נפתחת ע"פ המקובל ב-1 בספטמבר, אבל השנה היא מקרטעת, כיוון שמאז תחילת המלחמה המדינה אוסרת על כניסת פלסטינים מהגדה המערבית, ואלה חיוניים לחקלאים, לקבלני קטיף ובתי הבד, שעדיין מנועים מלקבל היתרים להעסיקם. הזמן קצוב, זיתים לכבישה קוטפים עד 15 באוקטובר, כשלאחר מכן קוטפים עד ינואר זיתים לשמן. הימים נוקפים, והזיתים נותרים על העצים, ואם לא יימצא פתרון בקרוב - לא יוכלו היצרנים לספק את הביקוש לזיתים כבושים ישראלים, ובלי פתרון גם ייצור שמן הזית הישראלי לשנת 2024 עומד בסימן שאלה.
בינתיים, בקשות המופנות למשרד החקלאות להמלצה למתן אישור חריג להעסקת עובדים פלסטינים בעונת המסיק נענות בתשובות קפקאיות, בהן מצד אחד נדרשים החקלאים ובתי הבד להגיש בקשות רשמיות מסודרות בצירוף שלל תעודות ואישורים, ומן הצד השני מודיעים להם מראש כי היתרים כאלה אינם ניתנים.
בשל ההגבלות על רקע המצב הבטחוני, מספר העובדים הזרים שעובדים כעת בישראל בשיא כל הזמנים, לאחר שבמאמצי משרד החקלאות עלה מספר העובדים הזרים מכ-30 אלף ל-70 אלף. אבל מסיק הזיתים בישראל מבוסס על עבודה פלסטינית. בשנים "רגילות" היו ניתנים בעונה הזו כ-3,000 אישורים "משפחתיים", וכ-10,000 פלסטינים, רבים מהם מאזור ג'נין, היו מסייעים לחקלאים בישראל לקטוף את היבול. גם העונה הקודמת נפגעה בגלל המצב הבטחוני על רקע המלחמה, אבל מדובר היה בעונה דלה ויבול עץ הזית מתאפיין בתנודתיות, ולכן אחרי שנה שבה יבול הזיתים היה נמוך, באה שנה בה יבול הזיתים גבוה. כך גם השנה - יבול הזיתים מבורך והעצים עמוסי פרי. בלי כוח עזר, הזיתים האלה יירקבו על העצים.
אבל בתחילת המלחמה הממשלה והקבינט קבעו והנחו לעצור את כניסת כל הפועלים מאיו"ש לישראל. זאת למעט 8,000 עובדים חיוניים - ללא חקלאות או בניין. מאז לא השתנתה ההחלטה.
הדס להב, מנהלת "סינדיאנת הגליל" עמותה המחברת נשים ערביות ויהודיות שמפיקות יחד שמן זית עטור פרסים וקשורה למספר רב של יצרני שמן זית וקבלני קטיף, מזהירה מפני "קטסטרופה שצפויה לענף אם לא יינתנו אישורים לעובדי מסיק מהגדה". לדבריה, "כולם יפסידו". אולי חוץ מהיבואנים.
"החקלאים לא יצליחו לקטוף את הפרי, משקים יקרסו והצרכנים ישלמו יותר", אומרת להב, "וזה לפני שדיברנו על המשפחות הפלסטיניות, שלחלקן זו ההכנסה היחידה בשנה, וכל אחד מבין שאם רוצים לצמצם את הבעיה הביטחונית אז כדאי לתת לאנשים אפשרות להתקיים מעבודה". לדבריה, "המדיניות של ממשלת ישראל כלפי העובדים הפלסטינים היא הרת אסון. היא מציינת כי בישראל נפגעים בעיקר חקלאים בישובים הערבים, בכרמים ללא השקיה, הנקטפים ידנית ודורשים כוח אדם גדול. "כל החלופות חלקיות", היא מוסיפה, "עובדים ישראלים אין, ובעת הזו כמעט בלתי אפשרי להביא עובדים מחו"ל. היה אפילו ניסיון להביא עובדים ממרוקו. אף אחד לא הגיע".
כך למשל נסאר דראושה, בעל בית בד באיכסל, שביקש להעסיק עובדים פלסטינים בעונת המסיק ונענה ע"י מנהל אגף בכיר באגף של גורמי ייצור במשרד החקלאות, ד"ר אסף לוי, כי "בקשה זו אינה מלאה ולא מובאת לדיון". זאת, כי לא צירף אישור "מפעל חיוני", וכי יש להגיש בקשה בהתאם לנוהל על גבי הטפסים בנוהל בצרוף כל הנספחים הנדרשים. "עד אז, לא תובא הבקשה לדיון".
בית הבד של דראושה מוגדר מפעל חיוני, והוא התנצל על הטעות ושיגר את האישור הנדרש בצירוף כל הטפסים, אך לא קיבל אישור להעסקת העובדים הפלסטינים. בגילוי נאות, הודיע לו בהמשך מנהל האגף לוי ממשרד החקלאות כי "נכון להיום, אף בקשה שעמדה בנוהל ונשלחה המלצה למתאם הפעולות בשטחים לא אושרה, ואין צפי לאישור בקרוב".
"זה שקר מוחלט", מסר לוואלה גורם בכיר אצל מתאם הפעולות בשטחים, "הם יודעים שאין אישור להכניס פועלים, אין להם שום סיבה לשלוח בקשות".
ממשרד החקלאות נמסר: "המשרד רואה בעובדים זרים את אחד מגורמי הייצור המרכזיים ולראייה פעל להגדלת מכסת העובדים הזרים לחקלאות בחודש יוני 2024 ל-70,000 וכן פעל לפתיחת הסכם בילטרלי עם מדינת סרי לנקה בנוסף לתאילנד וכניסת עובדים זרים באופן פרטי. מדובר במכסה תקדימית בהיקפה בחקלאות, שהמשרד הוביל למען ביטחון המזון של אזרחי ישראל, לחקלאות הישראלית ולחקלאים.
המשרד משקיע מאמצים ניכרים בסיוע לחקלאים בתחום, אולם סוגיית העובדים הפלסטינאים היא החלטה מדינית-ביטחונית ואינה החלטה של המשרד. נדגיש כי מתאם הפעולות בשטחים הנחה את משרד החקלאות וביטחון המזון לפרסם נוהל עם קריטריונים לקבלת המלצת המשרד להחרגה מהסגר עבור עסקים חיוניים לייצור מזון, וכך המשרד עשה - אולם הבקשות שהוגשו בהתאם לנוהל ושהועברו למתאם הפעולות לא אושרו על ידו.
כדי לתת מענה לכלל החקלאים, המשרד פרסם כבר מספר פעמים נוהל המאשר לחקלאים שהעסיקו פלסטינים להגיש בקשה לקבלת המלצה להעסקת עובדים זרים חלף העובדים הפלסטינים. בימים הקרובים, יפורסם סבב נוסף, כדי לתת מענה נוסף למגדלי הזיתים. בנוסף, הוצע למגדלי זיתים גם להיעזר באמצעות ניוד עובדים שנכנסו לענפים שונים, ובתקופה זו הם פנויים לטובת המסיק.
אנשי המשרד פועלים מול הגורמים הרלוונטיים בממשלה ליצירת הסכמים עם מדינות נוספות והבאת תוספת עובדים זרים לישראל בהתאם לצורך"