בשנת 2019 הגביר צה"ל את פעילות המערכה החשאית שבין המלחמות כדי לסכל הברחות אמצעי לחימה מסוריה ללבנון. חיזבאללה, שספג אבדות והציר הלוגיסטי עבור בניין כוח נפגע, דרש נקמה וקידם משוואה להרתיע את ישראל מלפעול נגדו. ב-1 בספטמבר באותה שנה זוהתה לפנות בוקר חוליית נ"ט של ארגון הטרור השיעי בדרום לבנון מעל היישוב אביבים. האלוף אמיר ברעם, אז מפקד פיקוד הצפון וכיום סגן הרמטכ"ל, התלבט מאוד כיצד לפעול: האם להסיר את האיום הטקטי מבעוד מועד אבל להוביל ליום או ימי קרב מתמשכים וסכנת התדרדרות להסלמה ואף למלחמה או לעצור את יום פתיחת שנת הלימודים החגיגי בכל יישובי קו המגע מכיוון שהצירוף: אביבים, אוטובוס, תלמידי בי"ס ומשגר נ"ט מעורר בישראל זיכרון רע.
לבסוף הוחלט על מבצע "גירוי תגובה" והונאה באמצעות כלי רכב נשלטים מרחוק. אך אירוע חריג שיבש את התוכנית של צה"ל. נהג רכב מסוג "זאב-בולנס" של גדוד תותחנים טעה בדרכו ונכנס לאותו תא שטח חצי שעה לפני תחילת המבצע. חוליית נ"ט לא מיומנת שיגרה לעברו טילי נ"ט ופספסה. פיקוד הצפון החליט להמשיך בתוכנית ההונאה, וחיזבאללה שוב נכשל בירי טילי הנ"ט. אף חייל לא נפגע ו"המשוואה" שניסה לכפות על ישראל נכשלה אף היא אך בצה"ל סיימו בתחושת חמיצות מסוימת.
במשך יותר מ-40 שנה הצליח חיזבאללה להקים ולשכלל מנגנון אזרחי של שירותים, אינדוקטרינציה דתית, חינוך, כספים, שלטון מקומי והשפעה, "מדינה בתוך מדינה" וצבא טרור חמוש היטב חרף העובדה שהוא הוביל את העדה השיעית בלבנון בסיוע הכסף האיראני ממסכנות לדומיננטיות היסטוריות בעולם הערבי. עם זאת, המציאות קראה תיגר על הרעיון המסדר של נסראללה: "מגן לבנון" ומקורות התמיכה כמו גם הרחוב הלבנוני החלו למתוח ביקורת גם אם מרומזת הייתה חריגה בעיקר בגלל מניעת השגשוג, התפתחות כלכלית והשקעות בינלאומיות מחשש למלחמה, וזאת לצד שחיתות, בירוקרטיה, ו"התנהלות כמו מאפיה". דור הלוחמים הצעיר של הארגון שלא אדוק כמו הוותיקים היה חשוף יותר מדי ל"מערביות" ולמנעמי החיים. העובדה שנסראללה הרג ערבים סונים בסוריה יותר מאשר הרגה ישראל במלחמת יום כיפור, פגעה בתדמיתו.
נסראללה מצליח לשלוט באופן יחסי בלבנון בכך שהוא מייצר מדיניות רווחה כלפי הנזקקים ולמנוע סיוע כלכלי-מערבי ללבנון. ועדיין, משבר המזון מחריף כתוצאה ממלחמת אוקראינה-רוסיה, קיים משבר אנרגיה בלבנון בזמן שהגליל העליון מואר. הנורמליזציה של ישראל בהתאם להסכמי אברהם ועוד מטילים צל על "ציר הרשע". לכן, אחד הכלים שלו להתמודד עם ישראל היא שיטת "המשוואות" (בערבית: מוע'דלאת). לקבוע כללי משחק. היגיון במתיחות הביטחונית. רעיון שלקוח מההיסטוריה של האזור וקיבל ביטוי גם במדיניות של נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר שהנחיל גם את רעיון המלחמה הרב-זירתית.
בקיץ 2020 הייתה לצה"ל ההזדמנות לשנות את כללי המשחק או כך לפחות רצה האלוף אמיר ברעם. צה"ל תקף שיירת משאיות שהייתה אמורה להבריח אמצעי לחימה מסוריה ללבנון עבור חיזבאללה והמשאית עלתה באש. הנהג הלבנוני נהרג. נסראללה, באותם ימים, הרגיש כל כך לא מאוים מצד ישראל שהחליט לתבוע משוואה כדי להרתיע את צה"ל והודיע שינקום. תצפיתניות של צה"ל זיהו חוליה שמנתה שלושה מחבלי חיזבאללה נערכים לפיגוע בגזרת הר דב. האלוף ברעם הגה רעיון לשלב כוח מיומן מאוד של הימ"מ במארב אופנועים, שברגע שהמחבלים יחצו את קו הגבול הדמיוני (קו כחול) בין ישראל ללבנון, יינתן האות להסתער על המחבלים ולהרוג אותם מטווח קצר. האלוף ברעם רצה לשלב השפלה בפעולה, לקעקע כל ניסיון ליצור משוואה בין הארגון השיעי לצה"ל.
הימ"מ העמיד צוות לוחמים מאוד מיומן חמוש מכף רגל ועד ראש כולל בסכיני קומנדו, בחיפוי של לוחמי יחידת אגוז. לוחמי הנח"ל הביטו מרחוק על ההיערכות ונותרו מתוסכלים וממורמרים שלא אפשרו להם לקחת חלק. האות ניתן. תצפיתניות בגזרת הר דב זיהו את שלושת המחבלים עמוסים בציוד לצליפה, החלו לטפס בזחילה אל עבר מוצב "גלדיולה" דרך "ואדי זבל". המחבלים חשבו שאף אחד לא רואה אותם.
השעה כבר הייתה בערך 05:00 לפנות בוקר כשהרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי הגיע לפיקוד הצפון לפגישת עבודה. האלוף ברעם הציג בפניו את התוכנית שתתממש עוד זמן קצר. כוכבי התנגד להרג מטווח קצר, ואחר כך להרג בכלל של הפעילים מחשש שזה יביא להסלמה. ברעם כעס, צעק, התעקש והציע פשרה: להרוג את המחבלים עם כלי טיס לא מאויש אבל רא"ל כוכבי התבצר והנחה לבצע ירי באוויר.
בתום עשר שעות טיפוס מייגעות ואיטיות הבחינו התצפיות של צה"ל בצלף של חיזבאללה בסיוע שני פעילים נוספים, נערך לירי לעבר לוחם צה"ל במוצב "גלדיולה". בהתאם להנחיית הרמטכ"ל, טנק ירה פגז הרחק ממחבלים וקלע ירה באוויר. שלושת המחבלים הותירו את אמצעי הלחימה בשטח ונסו על נפשם. האלוף ברעם שתק וספג את הביקורת כדי להגן על הרמטכ"ל, אך בתוכו כרסמה המחשבה שניתן היה לשנות את המשוואה ולקבוע סדר חדש גם במחיר של הידרדרות להסלמה.
אחראי על מערכת היחסים הצבאית עם ארה"ב
מאז אוקטובר 2022 מכהן ברעם כסגן הרמטכ"ל. ב-7 באוקטובר נסע לתמוך את מאמצי הלחימה בפיקוד הדרום ובשעות הערב המאוחרות נכנס ללחימה בקיבוץ בארי וחזר עם מדים מלאי דם לאחר הסיוע לפצועים ובפינוי מהשטח. כשחזר לבסיס הקריה שבתל אביב אמר ברעם לחיילי לשכתו כי מה שהתחולל ביישובי הנגב המערבי הוא סוג של "שואה".
מאז המלחמה הוא עסוק בלדייק את בניין הכוח של צה"ל נגד תוכניות המלחמה הרב-זירתית שמנסה ציר הרשע לקדם נגד העורף הישראלי. בראשו עדיין שקועה המחשבה והדחף האמיתי שישראל חייבת לקטוע את "המשוואות" שמנסה מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה לכפות בטרור על ישראל כשברקע נמשכת הלחימה ברצועת עזה, שבה הוא מבקר אחת לשבוע כדי לעקוב ללא תיווך אחר מאמצי ההתקדמות של הכוחות בהשגת מטרות המלחמה ולצמצם את הפערים המתבקשים, בגבול לבנון המערכת המתישה מול הארגון השיעי, ובאיו"ש על רקע ההתרעות הרבות לפיגועים.
מאחורי הקלעים מנהל האלוף ברעם את מערכת היחסים עם האמריקנים בהיבטי תיאום תהליכים מבצעיים אזוריים, סיוע באמצעי לחימה ותחמושות כולל הגעה של כוחות צבאיים לאזור במסגרת ברית ההגנה מפני טילים וכלי טיס ופעולות אסטרטגיות למנוע הסלמה וצבירת סדר הכוחות הימי והאווירי מצד ארה"ב, בריטניה, צרפת ואחרות.
בנוסף לכך, מקדם האלוף ברעם את הצבת רשת המכ"מים תוצרת כחול לבן בזירה הצפונית כדי לדרג את יכולת הגילוי, אבחון, מעקב ויירוט של איומים על העורף הישראלי. בראייתו, כל הסכם או הסדרה עם חיזבאללה בנקודת הזמן הנוכחית לא תעמוד במבחן המציאות ולכן צה"ל יעמוד בשני מצבים בשנים הקרובות: לפני מלחמה או במלחמה כדי להשיג שינוי מציאות ביטחונית. בראייתו רק כך יהיה ניתן לכפות על חיזבאללה שינוי ביחס הכוחות בדרום לבנון.
אך מעל הכול וברוח הכוונה לנפץ משוואות עבר מקדם סגן הרמטכ"ל את התוכנית הרב שנתית של צה"ל, שכורכת בתוכה כוונות להעלות את תקציב הביטחון. כיום מהווה התקציב 3.5% מהתוצר הלאומי הגולמי וקיימת תמימות דעים לעלות להיקף של 9-7 אחוזים מהתל"ג כדי לאפשר להגדיל את צה"ל (אחרי מלחמת יום כיפור היווה התקציב הביטחוני 30% מהתל"ג), לבנות את כוחו מול שבע זירות ויותר, ולאפשר לו לעמוד באיומים מגוונים. האלוף ברעם מתעקש על התאמות ושינויים במודל שירות הקבע, דאגה לתומכי הלחימה והמנהלה שמצאו את עצמם בשטח אויב ובחזית. בראייתו, צבא הקבע חייב לגדול וכך גם צבא הסדיר תוך התבססות על 36 חודשי שירות לפי הצורך, עלייה בדמוגרפיה, גידול בגיוס חרדים ומיצוי טוב יותר של גיוס הבנות.
לא עוד בטון וגדר
התוכנית של צה"ל היא לבנות את הצבא להילחם בשתי זירות במקביל ולא באופן מדורג כמו היום, אוגדות הכרעה מתמרנות לעומק שטח האויב במקביל. כדי לגשר על פערי הרק"מ (רכב קרבי משוריין) וקצב ייצור מוגבל של נגמ"שים וטנקים, ירכשו משרד הביטחון וצה"ל בנוסף לעוד טנקי מרכבה, נגמ"שי נמ"ר ואיתן את רכבי ה-jltv, רכבים קרביים קלים מתוצרת ארה"ב. בנוסף לכך, ישקיע צה"ל בשנים הקרובות במלאים: חלפים לכלי הרק"מ וכלי הטיס, חימושים מגוונים להגנה והתקפה כולל מיירטים מסוגים שונים ברקע האיום הרב-זירתי.
גם שינוי בהגנת הגבולות נמצא על הפרק. לא עוד בטון וגדר אלא תוספת טכנולוגית וכוח אדם איכותי ומוכשר למשימה. התעצמות באגף המודיעין בזירות שונות בנוסף למעקב אחר סוריה, הח'ותים בתימן, עיראק ומדינות נוספות. עוד ישקיע הצבא בלווינות כדי לשדרג את יכולות הגילוי של צה"ל מהחלל. בהתאם לתוכניות של צה"ל יש כוונה מובהקת להשקיע במחקר ופיתוח כדי להגדיל את הפער מאויבי ישראל, לשמר עליונות ולהיענות להנחיות של שר הביטחון יואב גלנט, שכבר היום מדבר על נשקים מסוג אחר שהאויב לא מכיר. צה"ל ימשיך להשקיע בשנים הקרובות גם בחיזוק המפקדות של כוחות היבשה בפרט ושל צה"ל בכלל מפני התקפות ירי תלול מסלול וברכש כלי שיט במטרה להגן על האינטרסים האסטרטגיים של מדינת ישראל בים התיכון ואל מול האיומים המתגברים בים האדום.
בקרוב ימלאו שנתיים לכהונתו של ברעם כסגן הרמטכ"ל. פנקס השירות שלו מלא ועמוס. בין התפקידים המרכזיים שמילא היו מפקד סיירת צנחנים, מג"ד 890, מפקד יחידת מגלן, מח"ט שומרון, מפקד אוגדה 91, מפקד המכללות הצבאיות ומפקד פיקוד הצפון. נטול קליקות וגינונים, ברעם לא שייך לאף מחנה במטכ"ל למעט צבע הכומתה שלו וידוע כלוחמני ביחס לתוכניות המבצעיות השונות של צה"ל.
עתידו הצבאי לא ברור חרף העובדה שיש גורמים במערכת הביטחון שאומרים כי הוא הופך למועמד טבעי לרשת את רא"ל הרצי הלוי כרמטכ"ל אם האחרון יתפטר על רקע הכישלון ב-7 באוקטובר. ברקע מדברים על מועמד נוסף: מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף במיל' וסגן רמטכ"ל בעברו, איל זמיר.
אם יחליט הרמטכ"ל הלוי להישאר בתפקידו עד סוף הכהונה (שלוש שנים) בתיאום עם שר הביטחון, כמו שמסתמן כעת, עשוי להתמנות סגן רמטכ"ל שני ואז כל האופציות פתוחות ומתרחבות למועמדים נוספים לתפקיד הרמטכ"ל ה-24 של צה"ל. דבר אחד בטוח במקרה של האלוף ברעם: הוא נחוש וכל עוד זה תלוי בו, הוא מאמין שיש לחתור לסילוק המשוואות מול ציר הרשע בכלל וחיזבאללה בפרט כדי לשנות את המציאות הביטחונית האזורית.