איך התנהל המבצע הלילי לחילוץ ששת גופות החטופים מחאן יונס, שהותר הבוקר (שלישי) לפרסום? וואלה חושף פרטים חדשים על ההכנות לפעולה, מהלכה - והאתגרים שעימם התמודדו הכוחות.
הפעולה החלה במוצאי השבת האחרונה. בתוך יומיים הצליח צה"ל להשיג שליטה מבצעית במרחב כדי לאפשר את איתור הגופות במנהרה. בפעולת ההשתלטות על המרחב השתתף צוות שכלל את סיירת צנחנים, גדוד טנקים, פלוגות יחידת יהל"ם של חיל ההנדסה ושב"כ.
עם איתור המנהרה ומוקדים נוספים, אותרו גם סימנים מעידים שהובילו אל גופותיהם של השישה. בתחילה זיהו הכוחות גופות של מחבלי חמאס ששמרו על החטופים, ולידם רובה קלאצ'ניקוב. יש המעריכים שחלק מהמאבטחים נמלטו בזמן תקיפת המנהרה. גופות אלו הועברו לישראל, לצד אלו של החטופים.
הכוחות ביצעו סריקות קפדניות מאוד כדי לראות שמאחורי קירות הבטון של המנהרה לא מסתתרים פתחים נוספים. לוחם יהל"ם זיהה קיר בטון רופף במנהרה שהוביל להסתעפות, שבסופה איתרו את הגופות.
בצה"ל סיפרו כי במהלך המבצע, איתרו הכוחות פתח מנהרה בעומק של כ-10 מטרים שמוביל לתוואי תת-קרקעי בו אותרו גופות החטופים. כוחות יחידת יהל"ם וכוחות השב"כ חקרו את תוואי המנהרה ונטרלו את החסימות, את דלתות ההדף, ואיתרו אמצעי לחימה, מטענים ואמצעי שהייה ששימשו את המחבלים.
הכוחות חששו שחמאס מילכד את התוואי הזה, ולכן התהליך התבצע באיטיות - אם כי היה עדיין מהיר מבעבר, לנוכח הניסיון שצברו הכוחות בפעולות כאלה. בהקשר זה יש לציין כי אם בתחילת התמרון נדרש צה"ל לארבע חטיבות לפעילות מסוג זה, בימים הקרובים היה יכול להסתפק בצוות קרב חטיבתי אחד.
המודיעין גילה לאחרונה שרשת מנהרות הזו קשורה לרשת נוספת, אך בשל ההסתעפויות לא היה ברור שמדובר במערך תת-קרקעי אחד. לפי חלק מההערכות, בתמרונים הקודמים היה צה"ל במרחק של 100 מטרים ממיקום החטופים. בשלב זה עדיין לא ברור ממה נהרגו החטופים שחולצו חזרה לארץ, ויש להניח שבצבא יבדקו היטב סוגיה זו.