רומי גונן מציינת היום (ראשון) את יום הולדתה ה-24 בעודה בשבי חמאס. משפחתה תנסה לקדם את שחרורה בשורת פעולות להעלאת המודעות בהשראת רומי, בהן קריאה ללבוש מנומר, בקשה לבצע מעשים טובים בסגנון שלה, הכנת משקאות שאוהבת בברים, ואירוע יום הולדת חלופי עם מוזיקאים וחברים קרובים.
"רומי ילדה שאוהבת ימי הולדת", סיפרה ירדן גונן על אחותה, שנחטפה מפסטיבל הנובה. "היא חוגגת יום הולדת חצי, יום הולדת עברי ובכל הזדמנות שאפשר. היא אוהבת יחס כבר מהשעה 00:00 ואם חטאת ואיחרת בדקה אתה בבעיה. בגלל שהיא יודעת לחגוג טוב לאחרים, היא מצפה שיחגגו יחד איתה בכל 24 השעות של יום ההולדת".
בחודשים האחרונים, רבים העלו לרשתות החברתיות תמונה שלהם לובשים את ההדפס האהוב על רומי - מנומר. כל רביעי הוא יום "מנומרומי". "יש לה הכול במנומר, גרביים, מכנסיים, נעליים, חולצות, בגד ים, קימונו, סיכה לשיער, קייס לטבק, פאוץ'. הכול בהשראה של עדן בן זקן הזמרת האהובה עליה", סיפרה ירדן, ואמרה כי היא מקווה שגם היום ילבשו מנומר לכבודה. גם צהוב, צבע המאבק להשבת החטופים, יספיק לה.
בנוסף לכך, הקוקטיילים האהובים על רומי - ספייסי ביץ' שנהגה לשתות במסעדת אדלינה ופורן סטאר מרטיני ממסעדת שה ויוי - נכנסו לתפריט של קרוב למאה ברים ומסעדות ברחבי הארץ. "היא אוהבת אלכוהול, ליהנות ולהתקרחן. זו עוד דרך להרים לחיים, לחיי החיים שלה, ולחיי החופש שלה שיגיע בהקדם האפשרי. ההירתמות מטורפת", אומרת ירדן.
הפרויקט השלישי של המשפחה הוא מעשים טובים "רומי סטייל". "עשינו רשימה של 18 דברים, לאו דווקא כאלה שבהגדרה היבשה של מעשים טובים, אלא יותר יומיומיים שהופכים את האנשים בסביבה שלהם לטובים. אלה דברים שמראים כמה רומי יודעת להסתכל על הסביבה ולעשות טוב בפרטים הקטנים".
בערב ייערך במרכז פרס אירוע לחברים ולמשפחה עם זמרים שהיא אוהבת, ברכות ושיעור הריקוד שנעשה לכבודה עד כה ב"כיכר החטופים". המשפחה קראה להצטרף לשידור החי מהפייסבוק של אמה של רומי, מירב לשם גונן, ובאינסטגרם של bringromihome. "אנחנו בהלם והכרה לא נורמלית מכמה שהפיצו את האירוע הזה אבל חשוב לנו שהוא יתקיים ומפחדים שבכמויות אנשים גדולות לא יצליח, עם כל המצב הביטחוני".
לדבריה של ירדן, "רומי מאוד אוהבת הפתעות. ביום הולדת הקודם הפתענו אותה גם בערב וגם ביום הולדת עצמו, באנו עם בקבוק שמפניה ובלונים למסעדה שהיא עבדה בה כשהייתה במשמרת. ביום עצמו הלכה עם חברות למסיבת טבע וכשחזרה אמרתי לה תבואי אליי, נעשה לך יום הולדת ברגוע. רק את ואני. כשהיא הגיעה חיכינו לה כל האחים והאימא, שהתחבאו בחדר וקפצו עליה כשנכנסה. עשינו ארוחת ערב מטורפת".
"התפילה שלי היא שיעשו לה ולנו הפתעה ויחזירו אותה. אף אחד מאיתנו לא האמין שנגיע לרגע הזה והיא תהיה שם עדיין. כל יום הולדת של חטוף או חטופה שעברו, תמיד שאלו אותי מתי היום הולדת של רומי, איך תתמודדו. עניתי שהכול טוב, זה באמצע אוגוסט, יש עוד מלא זמן. היא תהיה פה ביום הולדת, זה אפילו לא בסימן שאלה. גם כשהתאריך התקרב", שיתפה.
"ופתאום בתחילת השבוע הנוכחי נפל לנו האסימון, שרגע, חייבים לעשות הכול כדי שאם חס וחלילה היא עוד שם בתאריך, שלפחות תשמע, אולי, את כל מה שעושים פה בשבילה ביום הולדת. שאם במקרה ייתנו לה לשמוע רדיו או לראות טלוויזיה היא תראה אותנו מדברים וחוגגים לה וכמה אור וטוב היא מפיצה במדינה, כמה טוב היא גורמת לאנשים לעשות. שתדע שהיא עטופה ומחובקת וכמה חושבים עליה. כל יום ובמיוחד ביום שלה. הלוואי והיא כבר יודעת".
"רק דרך הגברת האור נצליח לגבור על החושך הזה", הוסיפה. "יש אינטואיציות חזקות בין אחים. יש לי רגישות גבוהה אליה. בעבר היו כל כך הרבה מקרים שהרגשתי שהיא לא בטוב, התקשרתי והיא אמרה שבאמת היה לה יום גרוע. אני בטוחה באינטואיציה שיש לי לגביה - אני יודעת בוודאות שהיא בחיים".
"אבל גם שבשבועות האחרונים היא הולכת ונחלשת. ככה אנחנו מרגישים במשפחה. מכאיב לנו לחשוב שזה המצב". עוד שיתפה האחות: "לפעמים כשאני מדברת איתה אני מרגישה שאין לה כוח להקשיב לי, שהיא אומרת תעזבי אותי כבר, לפעמים היא בוכה - אבל מקשיבה לי ומתחזקת ממה שאני אומרת לה. לפעמים אני רואה אותה מצליחה לקחת אוויר ואומרת לעצמה אני יודעת שהמשפחה שלי נלחמת עליי, ונותנת לי כוח להילחם פה. אני מדברת אליה בקול רם, עד כמה מוזר שזה נשמע, ואומרת לה עוד רגע, אני פה איתך, את תכף חוזרת. אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים. והיא עונה לי אני יודעת, אני לא מוותרת".