ביום רביעי האחרון דווח בערוץ הטוויטר (X) Iran International, המזוהה כערוץ הפועל מסעודיה, כי מתקפת סייבר קשה פגעה בבנק המרכזי של איראן.
במתקפה, טען ערוץ הטוויטר, נגנבו פרטי לקוחות, וזוהו שיבושים בסניפי בנק רבים ברחבי המדינה. לפי הערוץ, רוב אזרחי איראן נתקלו בבעיות כשניסו לקבל גישה לחשבונות הבנק שלהם, לרבות חוסר יכולת למשוך כספים מעמדות כספומט. בעקבות ההודעה הופצו תמונות ברשת של עמדות הכספומטים באיראן, שבהן הופיעה ההודעה בזו הלשון: "לקוחות יקרים, לא ניתן כעת למשוך כסף מכיוון שכל התקציב הלאומי של איראן הושקע במלחמה, המסייעת למשטר המושחת של הרפובליקה האסלאמית".
ההודעה על תקיפת הסייבר נגד הבנק האיראני הגיעה כיממה לאחר שאיראן הזהירה כי חלק מתגובתה על חיסולו של איסמעיל הנייה תהיה תקיפות סייבר נגד תשתיות לאומיות בישראל.
מעבר לדיווח זה, היה קשה למצוא עדויות נוספות לתקיפת הסייבר על איראן, איש טרם קיבל עליה אחריות, והמשטר האיראני פרסם הודעה שלפיה תקיפה שכזו כלל לא התרחשה.
כל עוד לא יודלף מידע לערוצי הטלגרם או בדארקנט, לא נדע אם באמת היתה תקיפת סייבר אם לאו. אך נראה כי עצם קיומה של תקיפת סייבר כזו בהחלט מטרידה את מנוחתם של האיראנים, שהזדרזו להכחישה.
מהסיפור הזה אפשר להפיק כמה תובנות. הראשונה היא שאחד האלמנטים המרכזיים בכל תקיפת סייבר, לפחות בכזו שאת תוצאותיה ניתן לראות בעיניים (כמו למשל השבתת שירותים), הוא המימד התודעתי, שבמערכה צבאית חשיבותו גוברת פי כמה. לתקיפות סייבר תפקיד חשוב בהשפעה על דעת קהל, יצירת תחושת כאוס וערעור הביטחון הלאומי והאישי.
שנית, לכלי תקיפת סייבר קיים ממד משמעותי בלחימה, בין שעצימותה גבוהה ובין שעצימותה נמוכה. לתקיפות סייבר נגד תשתיות לאומיות, דוגמת מערכות בנק, אנרגיה, מים, תחבורה או בריאות, יש השפעה על שדה הקרב והיכולת להגיע להישגים צבאיים ומדינתיים. בהקשר זה אפשר להיזכר גם בתקיפת הסייבר הרוסית על מערכת החשמל של אוקראינה, בפלישה הרוסית הראשונה למדינה. לאחר השבתת החשמל לכרבע מיליון בתי אב באוקראינה, החלה הפלישה הרוסית הקרקעית בעוצמה גדולה, כשהכוחות מנצלים את הכאוס שנוצר במדינה ללא חשמל.
ולבסוף, כל אזרח בישראל במתח בנוגע לאופן ולעיתוי התגובה האיראנית לחיסולו של הנייה, חיסול שישראל לא קיבלה עליו אחריות. חייבים לזכור כי תגובה כזו עלולה להגיע גם בדמות תקיפות סייבר ממוקדות על התשתיות הלאומיות של ישראל, תקיפות שלהן פוטנציאל נזק גדול לא פחות ממטח טילים או כלי טיס בלתי מאוישים. מדינת ישראל, לרבות המגזר הציבורי והעסקי, חייבת להיות ערוכה ומוכנה בכל חזיתות הסייבר לתקיפות איראניות. אנו חייבים להגן לא רק מהשמיים או מקו הגבול היבשתי, אלא גם מהמימד הווירטואלי, שלו השפעה מכרעת על הביטחון הלאומי ועל יכולתה של המדינה לספק את כל הנדרש לכלכלתה ולתושביה.
הכותב הוא חוקר במחלקה למדעי המדינה ובמרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן