ניצב בדימוס אמנון אלקלעי, לשעבר ראש אגף מבצעים במשטרה, העיד היום (חמישי) בוועדת החקירה האזרחית לאסון 7 באוקטובר שקמה במטרה לבחון את התנהלות צה"ל והממשלה במתקפת חמאס על יישובי הדרום.
"הצבא לא ביצע אבטחה מרחבית, לא הציב כוח צבאי צמוד לאירוע", אמר אלקלעי בפתח עדותו על המחדל שאירע במסיבה בנובה. "המשטרה הציבה יס"מ, וכמו שהבנתי - מיד כשהתחילו הטילים נתנו הודעת פיזור. מפקד התחנה קיבל אירוע באזור אופקים, אז הוא משך את היס"מ איתו. אז נוצר חוסר בכוח אבטחה ראוי. נשארו שם המאבטחים והשוטרים נוספים בשכר. חלקם שוטרים מבצעיים, חלקם פחות. השוטרים שלנו הם שוטרים דואליים, כלומר אנחנו עושים גם וגם כעיקרון הם מובאים לטובת סדר ציבורי ותנועה", הוסיף.
אלקלעי שיחזר את אותו בוקר וסיפר כי "צלצלו אליי ב-7 באוקטובר בצהריים וביקשו ממני עזרה עם שלוש בנות ששכבו שם בסמוך, שלחו לי את המיקום שלהן וביקשו שאבוא לחלץ אותן. פניתי למחוז הדרומי, פניתי לראש אג"מ, פניתי למפכ"ל ואמרו לי שמי שעוסק בזה זה סגן מפקד המרחב, והסתבר לי שסגן מפקד המרחב לא מפקד על הנובה. המפכ"ל אמר לי שהוא מינה את אייל אזולאי, שהוא סגן מפקד מרחב נגב להיות אחראי על החילוץ מהנובה - וכשביררתי מסתבר שהוא לא".
על מחדל בארי העיד ניצב בדימוס אלקלעי ושחזר את הרגעים הדרמטיים: "בשעה 11:00 התקשרתי למפכ"ל ואמרתי לו ששוחטים את קיבוץ בארי, הוא חזר אליי בצהריים ואמר ששולחים כוחות. בצהריים שלחו שני ג'יפים של היס"מ וכל הלוחמים נהרגו חוץ מאחד. מה אתם שולחים שני ג'יפים? אני אומר לכם ששוחטים את בארי. זה לא הגיוני, איפה כולם?"
אלקלעי תיאר את ההכנות לתרחישים דומים מימיו כראש אגף מבצעים במשטרה: "עוד מאז שהייתי ממ"ר נגב הייתה פקודה שהוכנה על ידי צה"ל והמשטרה שדיברה בדיוק על התרחיש הזה. בתקופתי זה נקרא 'כונס נכסים'. אחר כך היא שונתה ל'פרש פלשת' - אבל במהותה נשארה אותה פקודה".
לדבריו "הפקודה הזאת מדברת על תרחיש שבו יש פשיטת מחבלים רב-זירתית למטרת חטיפה והרג ביישובים הישראלים - כולל חדירה עמוקה. הפקודה הזאת אמורה לתת מענה לתרחיש שהוא כונה פתע בדיוק כמו שחווינו ב-7 לאוקטובר. חדירה המונית ממספר רב של זירות.
אלקלעי הוסיף כי "במסגרת החפק"ים שאני נכחתי בהם, הרעיון המסדר היה שהצבא והמשטרה יפעלו להגנה כדי לסכל ולמפקד האוגדה יש סמכות לפתוח בהתקפה כלפי רצועת עזה כדי לשבש את הכוונות.
במקרה כזה הוא לא צריך אישור של דרג מדיני אלא בעל הסמכות. המשטרה בתרחיש הזה נדרשה להשתלט מיד על הצירים, להציב מיד מחסומים על הצירים כדי לבודד את האירוע מהאזרחים מצד אחד וממחבלים שירצו לצאת החוצה מהצד השני".
עוד הוסיף הניצב בדימוס כי "כל יחידה ידעה מראש איפה היא צריכה להציב מחסום שמתחיל בשלושה שוטרים ולאחר מכן מעובה. כשהייתי מפקד מרחב בניתי כיתות כוננות לוחמה, כלומר אנשים שסימנו שוטרים בעלי רמת לוחמה יותר גבוהה. אני זוכר היטב שתרגלנו את זה פעם אחר פעם, היו מפתיעים אותנו והיינו מתרגלים גם עם הצבא וגם בנפרד. הסתכלתי לבדוק כמה שוטרים היו בשטח - ואז נתנו לי מספר של 900 שזה מספר נמוך מאוד. רק לירושלים, להר הבית ברמדאן - זה היה 1,300 שוטרים".