תלמידי כיתה ו' בחברה הערבית חזרו תשע שנים אחורה ברמת הידע והשליטה בעברית - כך עולה היום (חמישי) מדוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת. מהנתונים שהועברו לוואלה עולה כי יותר משליש מהתלמידים הערבים מציגים רמות ביצוע נמוכות, המשקפות חסם משמעותי להשתלבות בחברה הישראלית.
הדוח מציג לראשונה מחקר שערכה הרשות למדידה והערכה (ראמ"ה) בשנת הלימודים 2022-2023. בתוצאות המבחנים, שהועברו בתום כמה שנות הפסקה, נראתה ירידה מדאיגה - ב-2014-2013 הציון הממוצע בקרב דוברי הערבית היה 500, ובעלייה עקבית הגיע ל-514 שלוש שנים לאחר מכן. ב-201-2017 נרשמה ירידה קלה ל-511, שהראתה כנראה את תחילת שינוי המגמה. מאז לא הועברו מבחנים עד האחרון.
שיעור התלמידים שהשיג רמות ביצוע נמוכות היה 36%, לעומת 31% במבחן האחרון שנערך חמש שנים קודם לכן. בהתאם, שיעור התלמידים שהשיגו רמות גבוהות ירד מ-24% ל-22%. עוד עלה כי הפערים בין המגדרים עדיין ניכרים, אף שהצטמצמו. במבחן הקודם הפער היה 29 נקודות לטובת הבנות, עלייה של 7 נקודות משנה קודם לכן. בזה האחרון, ירד בכ-40% ל-17 נקודות.
הפערים נראו גם בין המגזרים השונים בין דוברי הערבית. באופן עקבי, הדרוזים מציגים את ההישגים הגבוהים ביותר, הערבים באמצע - והבדואים בסוף, עם הציונים הנמוכים ביותר. עם זאת, המבחנים האחרונים עשויים להצביע על תחילתו של שינוי: בחברה הדרוזית נרשמה הירידה המשמעותית ביותר, של 24 נקודות, בחברה הערבית ירדו התלמידים ב-13 נקודות, ואילו הבדואים שמרו על ציוניהם.
עוד עולה מהמחקרים של ראמ"ה כי בין 2018-2017 ל-2023-2022 חלה ירידה של 12% בשיעור התלמידים שדיווחו על שימוש בשפה הערבית מחוץ לבית הספר, ירידה של 13% בשיעור התלמידים שדיווחו על מסוגלות עצמית בשפה העברית וירידה של 11% בשיעור התלמידים שדיווחו על הנאה ועניין בשפה העברית.
לצד זאת, דוח מרכז המחקר והמידע בדק גם את בחינות הבגרות בעברית כשפה שנייה. משרד החינוך מחייב לימודים בהיקף של שלוש יחידות כתנאי לתעודת בגרות, ואכן 85% מהתלמידים שאינם יהודים השלימו דרישה זו ב-2022 - ירידה של 2% משנה קודם לכן, אך עלייה של 4% לעומת 2018. מתוכם, 28% ניגשים לחמש יחידות לימוד. אך לפי המסמך, גם הם לא בהכרח יעברו את בחינות העברית בכניסה לאוניברסיטאות, חסם נוסף המציג את השליטה הנמוכה בעברית כשפה שנייה.
דוח מבקר המדינה שפורסם בשנה שעברה קבע כי תוכנית עברית על הרצף, שהושקה בתקופת כהונתו של נפתלי בנט כשר החינוך ב-2016, לא שיפרה בעקביות את שליטת התלמידים בשפה. המבקר המליץ כי משרד החינוך יקדם את השינויים הנדרשים בתוכנית. לפי המשרד, לקראת שנת הלימודים הקרובה צפויה להתפרסם תוכנית לימודים חדשה ברוח מודל CEFR המדגיש את שימושיות השפה וחלוקה לרמות דירוג.
תוכנית החומש הפעילה כיום - "תקאדום", מתבססת על החלטת ממשלה מ-2021. לפני כחודשיים שר החינוך יואב קיש הניח מתווה לתוכנית אסטרטגית לקידום השפה העברית בחברה הערבית, אך ההצעה טרם נדונה ואושרה בממשלה.
יו"ר הוועדה לענייני צעירים, ח"כ נעמה לזימי מסיעת העבודה, שהמסמך הוכן לבקשתה, מסרה כי "היעדר הנגשה שפתית וחוסר השליטה בשפה העברית מהווה את אחד החסמים המרכזיים, אם לא החסם המרכזי להשתלבות האוכלוסייה הערבית בחברה הישראלית. במחקר נמצא כי רמת הידע בעברית בקרב תלמידים בבתי הספר הערביים נמצאת במגמת ירידה דרסטית יחד עם איכות הלמידה הירודה של השפה".
"לי זה ברור - זו לא טעות, זו מדיניות. כשרמת ההוראה נמוכה וההשקעה בלימוד עברית בבתי הספר הערביים אינה מספקת, התוצאה היא שצעירים רבים מהחברה הערבית מתקשים להתקבל ללימודים אקדמאים בישראל", הוסיפה. "לא מדובר כאן בקבוצה קטנה, אלא ב-20% מאוכלוסיית המדינה - לא ייתכן שחמישית מהאזרחים יחוו קשיים כה חמורים במעבר לאקדמיה רק בשל איכות הוראה ירודה והיעדר מדיניות ברורה ונחוצה ללימודי השפה העברית וההשלכות של מצב זה חורגות מגבולות מערכת החינוך".
"יש נסיגה בשליטה בשפה העברית", מודה מנהלת אגף חברה ערבית במשרד החינוך, שירין נטור חאפי. היא מסבירה כי "באופן פרדוקסלי תוכניות החומש ששיפרו את התשתיות ביישובים הערביים גרמו לכך שאין כמעט מגע בין החברה הערבית ליהודית. קודם לכן החברה הערבית נאלצה לצאת מגבולות היישובים כדי לקבל שירותים. גם מבחינת האקדמיה - יותר ויותר לומדים בחו"ל, ופחות צריכים עברית. אני אומרת את זה בצער. ילדי כפר קאסם שמשחקים כדורגל בפתח תקווה יודעים עברית. בדקנו אם זה קשור באידאולוגיה - זה לא. החברה הערבית בעצמה ביקשה מאיתנו לעסוק בשיפור השפה העברית".
נטור חאפי סיפרה על הדרכים המתוכננות לשיפור המצב. "אנחנו עובדים שנה שלמה על תוכנית חדשה בדגש על העברית הדבורה, לשנות את האופן שמלמדים את השפה, שתיקרא 'עברית לחיים'. עד עכשיו התלמידים הצליחו יפה בבגרויות אבל לא באמת לדבר. אימצנו את המודל האירופי, שפותח בעקבות הצורך ללמד ילדי מהגרים שהגיעו ליבשת את השפה במהירות. בתוכנית מתייחסים לשפה ככלי תקשורת - מה אני יכול לעשות ולא מה אני יודע. הציפייה שלנו שבשנים הבאות ספרי הלימודי ובחינות הבגרות ישתנו. עד כה התלמידים עברו בחינה תיאורטית ובשנתיים האחרונות הם נבחנים גם בעל פה".
"ב-1 בספטמבר נשיק את התוכנית", היא מקווה. "יש בה הצהרה פעם ראשונה בהיסטוריה של משרד החינוך - עד עכשיו לימודי החובה לא היו חובה ביסודי. זה מפתיע אבל זו האמת. עכשיו מנחים את מנהלי בתי הספר היסודיים ללמד עברית כמקצוע חובה. בתיכונים יש תוספת של שעת עברית דבורה לכל כיתה. יהיה גם פיתוח של אפליקציות שיסייעו לתלמידים".