אלוף משנה א', מפקד בסיס חיל האוויר רמת דוד, התראיין הבוקר (רביעי) לברק סרי ויהודה שלזינגר ב-103fm, והתייחס לאיומים שנשמעים מצד איראן וחיזבאללה: "אני מפקד על הבסיס הגדול ביותר של חיל האוויר בצפון. העובדה שאני מושך תשומת לב מנסראללה וחיזבאללה לא חדשה ולא מפתיעה".
"אני אשמח שנסראללה יסתכל על רמת דוד, ואשמח אם הוא יתמקד בי ולא ביישובים אזרחיים. קשה מאוד לאתר את חיל האוויר. אין לי ספק שינסו. מעניין אותם לראות איפה היכולות ואיך יתמודדו עם הבסיס שלי. אני מרגיש עם זה די בנוח".
בהמשך, הוסיף: "בוודאי שהאויב מתקדם וחושב, אני מניח את זה ולא רק מהשבועות האחרונים. גם מדברים שהתפרסמו וגם באופן כללי אני לא מרגיש שדברים שנחשפו מייצרים פה הפתעה או סיכון שאנחנו לא יודעים להתמודד אתו".
מפקד הבסיס הדגיש: "תמיד חשוב להיות רגוע. רמת דויד כאן, מוכן, נלחם. הבסיס הצפוני ביותר שממנו אנחנו יודעים להמריא, להגן ולתקוף וזה לא השתנה. אנחנו מניחים שנסראללה מסתכל, ואנחנו צעד אחד לפניו גם בהיבט הזה".
ולצד זאת, הבהיר שחיל האוויר דרוך ומוכן: "זה לא סותר בשום צורה את זה שמסתכלים קדימה. התפקיד שלי הוא להיות דרוך. זה נכון בשבועיים האחרונים, וזה נכון לעשרת החודשים האחרונים. אצלנו זאת בהחלט לא תקופה של המתנה. בכל הזמן הזה אנחנו טסים, אוספים מידע, מתכוננים, בונים עוד ועוד יכולות וכלים שלכשיזדקקו להם יופעלו. אנחנו פוגעים במחבלים ותוקפים".
לדבריו, "היום אני יותר מוכן מאתמול. ככל שהזמן עובר אנחנו טובים יותר. אנחנו בתקופת הכנות והתכוננות ודריכה של כל היכולות בזמנים קצרים מאוד והיקף גדול מאוד. אנחנו מנצלים כל דקה. כשהאיומים יקרו, אנחנו נהיה שם כדי לתקוף אותם, להגן מפניהם. שהשקט לא יטעה, אנחנו בהכנה של כל יכולת נדרשת. לרגע הזה אנחנו מוכנים מאוד".
תא"ל א' סיפר על הפעילות של החיל במלחמה: "אנחנו לא סופרים 'איקסים'. עושים את המשימות שלנו הכי טוב שאפשר, ועסוקים במה שעוד לא עשינו ומסתכלים קדימה. כל הנתונים קיימים, יש פה את האנשים הכי טובים שאפשר היה לדמיין, רתומים ועובדים יום ולילה כבר 313 ימים. אף טייסת מחיל האוויר לא ירדה מכוננות לדקה. היקף המשימות שעשינו חסרות תקדים. אף אחד לא חשב שמספרים כאלה יגיעו, לא ברמה האישית ולא ברמת הטייסת או הבסיס כולו".
לדבריו, "אני מאוד גאה בפעולות התקפיות שנעשות. מה שמשותף להרבה מאוד לוחמים וצוותי קרקע. המקומות הכי נוגעים ללב הם המשימות עם כוחות הקרקע, ונקודות שבהם הם זקוקים לסיוע ולחילוץ".
לצד הגאווה שחש, מפקד הבסיס סיפר גם על התחושות הקשות מאז ה-7 באוקטובר: "קטונתי להסביר את הפער הזה. זה כישלון גדול שכל מפקד בצה"ל, בטח אני, חייב לשאת אותו עמוק בלב. צלקת שתישאר אתו עד ליומו האחרון. אין אחד שלא שואל את עצמו איך אפשר היה להיות צעד לפני, לחצוץ בין האויב לאזרחים שלנו, לילדים שלנו, לחטופים שעוד לא הספקנו להחזיר".
"העובדה היא שלא היינו שם ולא הצלחנו להגן עליהם מאויב מרושע. כל מה שאפשר לעשות כרגע הוא להפוך את הכישלון הזה להמון אחריות, כדי שדבר כזה לא יקרה שוב. אנחנו עוד לא בשלב התחקיר של המלחמה, אנחנו בשלבים הקריטיים ואולי המבחנים הגדולים עוד לפנינו. את הכישלון של 7 באוקטובר לא נוכל למחוק".
בהמשך, סיפר על מה שקרה באותו בוקר גורלי: "לצערי נדרשנו לקצה של הקצה של הכשירות בשבת, שמחת תורה, 06:29, שגרה, מילואימניקים בבתים. לזנק מ-0 ל-100 לבוא עכשיו לבסיס. לקבל תדריך של דקה, להמריא ולהתנפל על המשימה. אנשים עשו את זה עם כל מסירות הנפש וההבנה לאיזו זירה הם מזנקים. האנשים הוכיחו לא רק את מסירות הנפש, אלא גם כשירות שהיא כל מה שנזקקנו לו. אנשים נכנסו לבסיס ואמרו: אנחנו כאן".
לדבריו הם התחילו ממצב שבו אין הכנה מראש של המטוסים: "חלק רב מהמטוסים זינק מהקרקע רק כשהתחילו להגיע הידיעות הראשונות כשהתחיל הטבח של חמאס. זה הגיע באיחור. חלף זמן רב מדי, על זה אין עוררין. זו היתה מציאות כאוטית, אני חושב שחלק מהאירועים תוחקרו לעומק וגם פורסמו".