ולדימיר קארה-מורזה מנסה להסתגל לחייו החדשים בתור אדם חופשי.
"הייתי בטוח לחלוטין שאמות בכלא של פוטין", סיפר מתנגד המשטר הרוסי בפתח דבריו בריאיון ל-BBC, אחרי שחרורו המפתיע בעסקת חילופי השבויים הגדולה ביותר מאז המלחמה הקרה.
איש האופוזיציה הרוסי סובל מחוסר משקל משמעותי, שלדבריו נובע מלחץ. הוא גם עדיין מתאושש מהעברתו הפתאומית מכלא מאובטח בסיביר לגלות כפויה, אחרי יותר משנתיים מאחורי סורג ובריח.
"זה סוריאליסטי, כאילו שאני צופה בסרט", הוא מתאר את התחושה בריאיון שפורסם השבוע. "אבל זה סרט טוב", שבו הוא סוף סוף מתאחד עם המשפחה שלא ראה מאז מעצרו במוסקבה באפריל 2022. בנו הצעיר עוקב אחריו לכל מקום, משתוקק לא לתת לו לצאת מטווח ראייתו.
קארה-מורזה, שהוא גם אזרח בריטי, הורשע בבגידה ונידון ל-25 שנות מאסר בגין גינוי חריף ועיקש של ולדימיר פוטין והפלישה המלאה לאוקראינה.
הוא בילה את 11 החודשים האחרונים ברציפות בבידוד, נאלץ לקפל את מיטתו בכל בוקר בשעה 05:00 וניתנו לו רק נייר ועט למשך כשעה בכל יום.
"כל כך קל לצאת מדעתך. אתה מאבד את תחושת הזמן, את המרחב. את הכל באמת", הוא מגלה, באחד הראיונות הארוכים הראשונים שלו מאז שחרורו. "אתה לא עושה כלום, לא מדבר עם אף אחד, לא הולך לשום מקום. יום אחרי יום אחרי יום".
נמנעו ממנו שיחות טלפון הביתה, והותר לו לדבר עם ילדיו רק פעמיים במשך יותר משנתיים.
העונש הנוסף היה קשה עוד יותר, פיזית.
לפני כעשור, ולדימיר קארה-מורזה כמעט מת מהרעלה מסתורית. הוא עדיין סובל מתופעות לוואי, כולל נזק עצבי. הוא סיפר שבספטמבר האחרון, רופא הכלא נתן לו "שנה, 18 חודשים במקרה הטוב" לחיות, אם יישאר מאחורי סורג ובריח.
"אחרי שתי הרעלות של ה-FSB, אני לא בדיוק במצב הבריאותי המתאים לכלא של משטר נוקשה", הוא הסביר בחיוך יבש.
בשבוע שעבר, הוא היה אחד משמונה מתנגדי משטר רוסים שנעלמו מבתי הכלא שלהם. כשעורכי דין וקרובי משפחה התריעו על המתרחש, החלו להתפשט שמועות על חילופי אסירים, אף שלהם עצמם לא היה מושג מכך.
"העמיסו אותנו על מטוס כמו בקר"
במקום זאת, כשסוהרים הפרצו לתאו של קארה-מורזה באומסק הוא חשב שהולכים "לירות בו", הוא נזכר.
"האמת היא שחשבתי שהם הולכים להוציא אותי להורג". לאחרונה הוא קיבל הוראה לחתום על בקשת חנינה נשיאותית, אך סירב לבקש רחמים מוולדימיר פוטין, שאותו הוא מגנה כ"דיקטטור, גזלן ורוצח".
קארה-מורזה הועבר למוסקבה ולכלא הידוע לשמצה לפורטובו שמנוהל על ידי שירות הביטחון הפדרלי (FSB), היורש של הקג"ב. חמישה ימים לאחר מכן, הוא הובל החוצה אל אוטובוס וראה את שאר מתנגדי המשטר עליו, כשכל אחד מהם מלווה בשומר רעול פנים של ה-FSB.
סוהר אחר לקח את מיקרופון האוטובוס והודיע שהם נלקחים לעסקת חילופי שבויים, ללא פרטים.
"אף אחד לא ביקש את הסכמתנו", סיפר קארה-מורזה. "העמיסו אותנו על מטוס כמו בקר והטיסו אותנו החוצה".
קארה-מורזה נחת בגרמניה בבגדים האזרחיים היחידים שהיו ברשותו: מכנסיים ארוכים שחורים וחולצת טריקו, והכפכפים ששימשו אותו למקלחת הכלא.
מתנגדי המשטר הרוסים היו חלק מקבוצה של אסירים פוליטיים ששוחררו על ידי רוסיה, יחד עם אזרחים אמריקנים בעלי פרופיל גבוה כמו העיתונאי אוון גרשקוביץ'. שלושה מהם היו פעילים לשעבר בצוותו של אלכסיי נבלני, מנהיג האופוזיציה שמת באופן פתאומי בכלא מוקדם יותר השנה. במקור, נבלני היה אמור להיות חלק מהעסקה המורכבת.
בתמורה למתנגדי המשטר, רוסיה קיבלה כמה מרגלים ופושעים, כולל הפרס הגדול ביותר מבחינת פוטין: מתנקש מה-FSB, המכונה ואדים קרסיקוב, שרצח לאור יום מתגד משטר בפארק בברלין. השופט שגזר עליו מאסר עולם כינה את הרצח "מעשה טרור מדינתי".
"לכל מי שמבקר את העסקה הזו, אני מפציר בהם בכל הכבוד לא לחשוב על חילופי שבויים אלא על הצלת חיים", טוען קארה-מורזה, בתגובה לסערה סביב שחרורו של קרסיקוב, שהתקבל בברכה בארצו וזכה בחיבוק מפוטין עצמו.
"האם חייהם של 16 אנשים לא שווים שחרור רוצח אחד?", תהה קארה-מורזה.
במשך זמן רב, גרמניה לא הייתה בטוחה. לדבריו של מתנגד המשטר הרוסי, ייתכן שהעיכוב הזה הוא שעלה לנבלני בחייו.
הגולאג של פוטין
על השמחה של בני משפחת קארה-מורזה מהאיחוד מעיבות החשבות על האסירים הרוסים שלא שוחררו. "אני כל כך שמחה והמומה לראות את האנשים האלה חופשיים, אבל גם עצובה מאוד שכל כך הרבה אנשים נשארו מאחור", אמרה אשתו, יבגניה. "אני מרגישה אשמה".
ארגון זכויות האדם "ממוריאל" מונה מאות אסירים פוליטיים המוחזקים בבתי הכלא של פוטין, והיא ניהלה קמפיין קשה למען קבוצות של בעלי עדיפות. "יש אנשים עם בעיות רפואיות קשות, כמו אלכסיי גורינוב שחסר לו חלק מהריאה, שאין להם הרבה זמן", אמרה.
בעלה הזכיר את אלו ש"עדיין נמקים בגולאג של פוטין" ואת התקווה לחילופי אסירים נוספים.
לא חלף זמן רב מאז שיצא לחופשי, וקארה-מורזה עורר מחלוקת. לאחר נחיתתו בגרמניה, הוא קרא למיקוד טוב יותר של הסנקציות המערביות על רוסיה. דבריו עוררו זעם רב בקרב האוקראינים, שהאשימו אותו בכך שהדבר הראשון שהוא עושה אחרי שחרורו הוא ריכוך העיצומים על מוסקבה.
מיד התעוררה סערה מצד האוקראינים שטענו כי העדיפות שלו בהליכה חופשית היא לרכך את עונשה של רוסיה על ניהול מלחמה. לדברי קארה-מורזה, מדובר בכיול מחדש. "אני צריך עוד מידע", הוא הודה. "אני מבין שפברואר 2022 (התאריך שבו החלה הפלישה לאוקראינה) השתנה מאוד".
עם זאת, הוא ביקש לדעת מדוע עורך דין רוסי לזכויות אדם לא יכול לנסוע למדינות הבלטיות לצורך השתתפות בוועידה, בעוד שטיל רוסי, המכיל שבב מתוצרת מערבית, יכול לפגוע בבניין מגורים באוקראינה.
"האחריות למה שמשטר פוטין עושה שם משותפת לחברה הרוסית, שחלק גדול ממנה בחר לעצום עיניים לנוכח האלימות והדיכוי", הוא הודה. "אבל בואו לא נשכח את האחריות של אותן מדינות מערביות שבמשך שנים העדיפו להתמודד עם ולדימיר פוטין ולעשות עסקים, בידיעה ברורה מי הוא ומה הוא מייצג".
בשנת 2022 נעצר ולדימיר קארה-מורזה משום שהתעקש להיות בתוך רוסיה ולהשמיע את קולו. עכשיו, כשהוא מנוע מלנסוע, הוא דואג לזכותו לקרוא לאחרים שם לפעולה. הוא חושב שהוא ירגיש "מוגבל יותר", אך הוא ימשיך לגנות את המלחמה באוקראינה.
"אסור לתת לפוטין לנצח במלחמה הזאת. אוקראינה חייבת לנצח, וצריכה להיות יותר תמיכה ממדינות המערב כדי שזה יקרה", הוא טוען. לדבריו, מבחינה היסטורית, "חלונות הזדמנויות" לשינוי דמוקרטי נפתחים לאחר "תבוסה צבאית הרסנית".
כשמטוסו המריא מרוסיה, השומר שלו מה-FSB אמר לו להביט מהחלון. "הוא אמר שזו הפעם האחרונה שאני רואה את המולדת שלי". צחק קארה-מורזה. "אמרתי, אני היסטוריון, אז אני בטוח שאחזור למדינה שלי".
"וזה יהיה הרבה יותר מהיר ממה שאתה חושב".