מפגינים וקרובי משפחת ביבס ציינו היום (שני )את יום הולדתו החמישי של אריאל ביבס בכיכר החטופים בתל אביב. ביבס בן ה-5 חטוף בשבי החמאס מאז השבת השחורה יחד עם הוריו, שירי וירדן, ואחיו הקטן כפיר. חלק מהמוחים כבר החלו להיתאסף באזור, והתלבשו עם סממנים כתומים לצורך הזדהות עם אריאל, שצבע שיערו ג'ינג'י.
פנינה ביבס-קשת, אמו של ירדן ביבס וסבתו של אריאל, נאמה: " 9 חודשים חלפו מאז שנלקחת מאיתנו ע"י אנשים רעים. תשעה חודשים של דמעות, של תפילות, של תקווה שלא נכבית. העולם סביבנו ממשיך להסתובב, אבל הזמן כאילו קפא מלכת בלעדיך. אני מנסה לדמיין את הרגע שבו תחזור אלינו. האם עדיין תקרא לי סבתא ניני? האם עדיין תרצה לשחק שק קמח? גדלת בשנה, אבל אין חגיגה. אתה כל כך קרוב ובכל זאת כל כך רחוק. אני מתפללת שבקרוב נזכה למתנה הגדולה ביותר - לחבק אותך ואת כל המשפחה שוב. מחכה שיהפוך החלום למציאות".
עפרי ביבס, אחותו של ירדן ביבס המשיכה: "לפני שבועיים, ראש הממשלה שלנו טס לוושינגטון והחזיק שם את הציור שצייר אריאל. אריאל תיאר לגננת את מה שצייר והיא כתבה: 'אני עף ומציל אנשים שתקועים בתוך בור'. כל מילה במשפט הזה, דוקרת לי בלב כמו סכין. ואני שואלת- מי יציל את אריאל? מי יציל את כפיר, את שירי ואת ירדן ואת 111 החטופים האחרים? אני פונה אליך ראש הממשלה, זה לא מספיק להחזיק תמונה!".
"הגורל שלהם בידיים שלך! יש עסקה שאתה חתום עליה. אל תוסיף לה שינויים, אל תציב גבולות אדומים חדשים. אל תהסס ואל תדחה, תביא אותם הביתה. אסון השבעה באוקטובר התרחש במשמרת שלכם. עליכם מוטלת האחריות והחובה להחזיר את החטופים, להשיב את המפונים לבתיהם, ולאחד את החיילים עם משפחותיהם".
יפעת, בת דודתו של אימו שירי, התראיינה ואמרה כי "במשפחה אנחנו רגילים לחגוג ימי הולדת בצמצום. למרות שזה דורש מאיתנו כוחות פיזיים ונפשיים, אנחנו יודעים מהשבים שהחטופים לפעמים רואים קטעים בטלוויזיה. אם ירדן או שירי יראו את כל המשפחה ואת הקהל שמגיע, אני מקווה שזה יתן להם תקווה".