בשבוע שעבר, ניר פופקו מקיבוץ הגושרים, נהרג מפגיעת רסיסי רקטה לאחר שלא הספיק למצוא מחסה במעט הזמן שהיה, שכן בדירתו אין ממ"ד. כמו כן, מדי כמה ימים נופלים רסיסי רקטה או מיירטים בגליל ובאלפי בתי אב ביישובים בהם אין ממ"ד.
לאור זאת, התושבים פנו מספר פעמים בבקשה להאיץ את תהליך הקמת הממ"דים, בין היתר על ידי הגדלת הסבסוד מהמדינה שכבר הזרימה לשם כך כספים. במשך עשור המדינה מעניקה סבסוד של 6% למי שבונה ממ"ד בביתו שעומד על 10,400 שקלים. עלות הקמת ממ"ד על פי אילוצים הנדסיים, נגישות למקום הבנייה ושיקולים נוספים, נעה בין 200,000-175,000 שקלים.
"בין האזרח לבין המדינה יש חוזה ועל פיו חובה על המדינה לדאוג לביטחון אזרחיה. אצלנו בגליל החוזה לא מתקיים", אמר ליאור שחר, מנהל הקהילה של קיבוץ עמיר שהזכיר שהמדינה הקצתה כחמישה מיליארד שקלים לתוכנית 'מגן הצפון'".
לדבריו, "הביצוע מתקדם בעצלתיים ואם המדינה תמשיך להיות קבלן הביצוע של תוכנית המיגון, יקח שנים עד שיבנו ממ"דים ביישובים שזקוקים לכך. אנחנו כבר עשרה חודשים במלחמה, אין זמן, חייבים להאיץ את הקצב. כמו שמינהל התכנון נתן פטור מהיתרי בניה עבור בניית ממ"ד, המדינה גם צריכה לסייע בעלות הבנייה ושהמדינה תשתתף ב-80-70 אחוזים מעלות בניית ממ"ד", אמר.
בשבוע שעבר, רקטה פגעה במפעל בקיבוץ עמיר, וכן נפלו מספר פעמים רסיסים בשטח הקיבוץ. לדבריו של מנהל הקהילה בקיבוץ - 170 בתי אב בלי ממ"ד. תמונת מצב דומה קיימת בכל היישובים הסמוכים לגבול ולפיכך בניית אלפי מרחבים מוגנים היא צורך דחוף.
יורם אבן-צור, תושב עמיר וחבר במליאת המועצה האיזורית הגליל העליון, הזכיר ש"כבר ב-2018 התקבלה החלטה על מיגון אזור הצפון. שש שנים חלפו, ולא ברור כמה כסף יצא על מיגון האזור וכמה ממ"דים נבנו ביישובי הצפון". אבן-צור אמר ש"תושבים רבים רוצים לבנות, אבל אין להם יכולת כלכלית להוציא מכיסם 150,000 שקלים ויותר עבור בניית ממ"ד".
במושב בית הלל פנו למדינה ואף הסכימו לממן חצי מעלות הבנייה במקום מימון מלא של המדינה כפי שנעשה כבר בכמה מושבים במסגרת "מגן הצפון". לפני יומיים, התפוצצה רקטה במושב שגרמה נזק כבד לרפת ורק בנס לא נפגעו תושבים שחזרו למושב ושוב התפנו ובפרט אלו שאין בביתם ממ"ד.
גיא פרנס, יו"ר ועד בית-הלל אמר כי "אחרי שהבנו שאצלנו המדינה תבנה את הממ"דים רק בעוד שנתיים-שלוש, אמרנו שאנחנו יכולים תוך חודשיים לבנות ממ"דים, בעיקר עבור האוכלוסייה המבוגרת שמתגוררת בבתים ישנים שבהם לא נבנו ממ"דים. אמרנו למדינה שאנחנו נממן מחצית מעלות הבנייה, אבל עד עכשיו התעלמו מהפניות שלנו. באנו עם יוזמה ונתקלנו באטימות. אין עם מי לדבר, המדינה לא קיימת".
במנהלת "אופק צפוני" האמונה על מימוש של החלטת הממשלה להשלמת פרויקט "מגן הצפון", למיגון היישובים, אמרו לוואלה כי כרגע פרוייקט "מגן צפוני" אחראי על תוכנית המיגון ב-21 ישובים שנמצאים במרחק של עד קילומטר מהגבול. בנוסף החלו בסקר לגבי תוכנית מיגון ישובים שבמרחק 2-1 ק"מ מהגבול. על פי תגובת המנהלת עולה שהמדינה עדיין לא רואה לנכון להאיץ את מימוש הפרוייקט ולהרחיב אותו ליישובים נוספים, כדי שתתאפשר בניית מרחבים מוגנים בטווח הזמן המיידי גם בישובים שמרוחקים מעט יותר מהגבול ושנמצאים מאז תחילת המלחמה תחת ירי.
כבר בינואר השנה מבקר המדינה, בדו"ח שפירסם, מתח ביקורת על קצב ההתקדמות של "מגן צפוני"; על פי המבקר, מאז שהחלה התוכנית לפני שלוש שנים, נמצא מקור תקציבי ל־18% בלבד. כלומר - רק 890 מיליון שקל, מתוך תקציב של 5 מיליארד שקל שאמורים להיפרס עד שנת 2030. המבקר כתב: "מומלץ לכלל החברים בוועדת השרים להיערכות למוכנות האזרחית למצבי חירום לפעול להאצת כלל הפעילות להגברת מוכנות מדינת ישראל באמצעות גיבוש תוכניות פעולה ארוכות טווח והקצאת תקציב ייעודי רב־שנתי למימוש היעדים שהוגדרו בהם - ויפה שעה אחת קודם". מאז עברו שבעה חודשים, הירי על ישובי הגליל העליון רק גבר, אבל לא נמצא מענה לצורך הדחוף להאצת בניית מרחבים מוגנים עבור התושבים.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "סוגיית המיגון ביישובי הצפון הינה סוגיה מרכזית במאמצי הממשלה עבור חבל ארץ זה. בהחלטת הממשלה 1786 למענים עבור יישובי הצפון המאוימים, אשר הוביל משרד ראש הממשלה, נכלל תקצוב של 1.4 מיליארד ש"ח עבור תכנית 'מגן הצפון'. תיעדוף תקציבי המיגון נעשה לפי שיקולים מקצועיים ומבצעיים של מערכת הביטחון, ובהובלה של מנהלת 'אופק צפוני' במשרד הביטחון. יצוין כי משרד הביטחון הינו גורם מחליט מקצועית בעבודת תיעדוף היישום, ולכן נמליץ להפנות אליו שאלות אלה".