עלייה בפחד ובשנאה בין יהודים וערבים בקרב בני נוער, לצד שיח בלתי מספק בכיתות על המתח בין הקבוצות - אלה הממצאים של דוח "מדד השותפות" של מרכז אקורד. הדוח מתפרסם השנה לראשונה מאז 2021, בצל 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. תוצאותיו מציגות מגמה מדאיגה - ואת הסיבות האפשריות לה.
מהמחקר שנערך בחודשים מרץ-אפריל ונותח על ידי חוקרי המכון עלה כי 51% מהתלמידים היהודים הביעו תחושות שנאה במידה גבוהה כלפי ערבים, לעומת 34% ב-2021 ו-38% ב-2020. בקרב התלמידים הערבים השינוי היה קטן הרבה יותר, אך גם אצלם שליש הביעו שנאה כלפי יהודים. זאת, מול 29% ב-2021 ו-17% ב-2020.
הקפיצה המשמעותית יותר בחברה הערבית נראית בתחושת הפחד. בדומה לשנאה, 33% מהמשתתפים דיווחו על פחד מיהודים, פי 3 מהפעם הקודמת, ב-2021. ההתאמה בין השנאה לכעס נראית גם אצל התלמידים היהודים, עם יותר ממחצית - 59% - שחשים פחד מערבים, מול 41% ב-2021. בבחינת תחושת הכעס עולים מספרים גבוהים אף יותר.
מדד השותפות פותח והושק לראשונה ב-2018 עבור מיזם "תקווה ישראלית בחינוך" שהובל על ידי הנשיא ראובן ריבלין ומשרד החינוך, במטרה לתת תמונת מצב על היחסים בים הקבוצות השונות באוכלוסייה - על גזענות, סובלנות ותחושות נוספות שמרכיבות את הקשר ביניהן. המכון, המשתמש במחקריו כדי לייעץ ולהכשיר ארגונים באמצעות כלים מעולם הפסיכולוגיה החברתית, מפיץ אותו למשרד החינוך ואנשים המעורבים בתחום.
לאחר הטבח האכזרי בעוטף עזה והלחימה הקשה ברצועה שבאה אחריו, הוחלט להעביר שוב את המדד. החוקרים לא הופתעו מהשינוי לרעה. המתח בין הקבוצות הגיע לשיא ולא פסח על בתי הספר, עם חשדנות מובנית ובחינה מדוקדקת של כל התבטאות שעשויה להישמע פוליטית - התלמידים את חבריהם, והרשתות החברתיות את המורים.
ואולם, לפי חוקרי המכון אפשר היה למתן את ההידרדרות. חלק נוסף בדוח בחן את הטיפול בסוגיה בכיתות. כך, השיבו 28% מהתלמידים הערבים ו-10% מהיהודים כי בבית ספרם לא עסקו כלל ב-7 באוקטובר ובמלחמה בעזה. עם זאת, במכון אומרים כי "הדבר יכול להעיד כל תהליכים של השתקה בקרב מחנכים ערבים, שהעדיפו לשתוק ולא לשוחח על הנושא עם תלמידים מתוך חשש מההשלכות של שיח שכזה על עבודתם ופרנסתם. ואכן גם נתונים שלנו מראים כי כשליש מבני הנוער היהודים סבורים שיש להרחיק מורים ערבים ממקום עבודתם בתקופות של מתיחות. וכ-80% מהמשתתפים הערבים ציינו כי קיימת השתקה כלפי ערבים אזרחי ישראל בעת הנוכחית".
כמו כן, הדוח מצא כי פחות ממחצית מהתלמידים היהודים ורק חמישית מהערבים דיווחו כי המורים ניהלו איתם שיחות בנושא מחוץ לשיעורים. עם זאת, רק בחלק קטן מהמוסדות השתיק הצוות החינוכי שיחות בנושא או התחמק משאלות - 7% אצל יהודים, 11% אצל ערבים.
היבט נוסף שנבדק הוא אופי המענה החינוכי שניתן לתלמידים. התוצאות שעלו יכולות אולי להסביר את חוסר ההצלחה בעצירת העמקת הפער בין הקבוצות. 13% בלבד מבני הנוער הערבים ו-10% מהיהודים דיווחו כי עסקו בכיתה בנקודת המבט של הקבוצה השנייה; 29% מבתי הספר היהודיים העבירו מסר שהם מתנגדים לפעולות אלימות מול 20% מהערבים; 17% מהיהודים ו-29% מהערבים חינכו לסובלנות ולכבוד בין יהודים וערבים ו-57% מהיהודים ו-20% מהערבים סייעו לתלמידים להתמודד עם קשיים רגשיים ופחדים.
בבתי הספר היהודים היה עיסוק מצומצם בלבד בשימור של יחסים סובלניים בין הקבוצות ובחתירה להרגעת הרוחות ולמניעת אלימות בין הקבוצות. באופן ספציפי מאכזב לגלות כי פחות משליש מבתי הספר היהודים העבירו מסר ברור של ההתנגדות לאלימות בין יהודים לערבים וכי פחות מחמישית עסקו במקרים שיכולים לקדם סובלנות וכבוד בין יהודים לערבים - כמו סיפורי עזרה הדדית של אזרחים ערבים לאזרחים יהודים, כלומר ביטוי מובהק לחוסר מוכנות לעסוק ביחסים בין הקבוצות ולבחירה החינוכית שלא להנכיח את קבוצת החוץ בסיפור הקולקטיבי שבוחרים לספר", ניתח המכון.
"גם בבתי הספר הערבים הנכחה של מסר ברור נגד אלימות בין קבוצתית היתה נמוכה", הוסיפו. "ואולם, עולה שבתי ספר בערים מעורבות עסקו יותר בהעברת מסרים מסוג זה. נראה כי בישובים שבהם התלמידים נמצאים במגע עם קבוצת החוץ, הדגש שניתן על מניעה של אלימות גדול יותר, כפועל יוצא של החשיבות של מניעת אלימות בתוך ישוב מעורב שבו החיכוך בין הקבוצות גבוה יותר".
כתוצאה מכך, בני הנוער נדרשו לחפש מידע מחוץ לכותלי בית הספר. במסמך נראים ההבדלים בדרך בה עושות זאת הקבוצות השונות. בחשיפה באמצעי בתקשורת והחדשות, בשיחות עם חברים ובשיחות עם בני המשפחה ישנו פער של עשרות אחוזים לטובת יהודים. רק במדד אחד התוצאה הפוכה - הרשתות החברתיות. שם, יותר בני נוער ערבים נחשפו בדומה ליבודים, ואף מעט יותר, לתכנים הקשורים במלחמה. הם גם תפסו אותו כאמין יותר: 58% מהערבים מול 32% מהיהודים חושבים שהוא משקף את המציאות.
ההשלכות של המתח הגובר, בין השאר, הן כרסום בבסיסי הדמוקרטיה. ממצאי הדוח מציגים ירידה בתמיכה בערכים כמו זכויות מיעוטים, בקרב יהודים וערבים כאחד. כרבע מהמשתתפים הערבים ו-39% מהיהודים הביעו תמיכה בשלילה של זכות ההצבעה מקבוצת החוץ הלאומית. בחלוקה לפי מגזרים דתיים, 26% מבני הנוער היהודים החילונים שהשיבו לשאלון תמכו בשלילת זכות ההצבעה מהערבים, לעומת 49% מהיהודים הדתיים ו-59% מהחרדים. "זו מגמה של שבירת נורמות דמוקרטיות", אומרים במכון, "ובתי הספר שאמורים להיות אמונים על הנחלת הערכים לא עוסקים בזה".