תוכניות לשיפור רמת האנגלית במערכת החינוך הופסקו, והפערים הגדולים השתמרו - כך עולה מדוח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי). המסמך מצביע על הבדל משמעותי במספר יחידות האנגלית שבהן התלמידים נבחנים לפי השיוך לאשכולות חברתיים-כלכליים, וכי רמתם של בוגרי 5 יחידות אינה מספקת. המבקר מתניהו אנגלמן ממליץ לגבש תוכנית חדשה ולפעול לפתרון המחסור במורים במקצוע.
הדוח, שבחן את לימודי האנגלית במהלך 2023, מציג את תמונת המצב המטרידה במערכת החינוך. כך, שיעור הנבחנים ב-5 יחידות באשכולות סוציו-אקונומיים גבוהים היה 66% בשנת 2022, לעומת 26% באשכולות הנמוכים. בהתאם, בשיעור המצטיינים מבין הניגשים ל-5 יחידות קיים פער של 10% בין המעמדות.
הפערים נראים גם בין מגזרים: 54% מהיהודים ניגשו לבגרות ב-5 יחידות מול 27% בקרב שאר האוכלוסיות. המצב חמור במיוחד בשתי אוכלוסיות - 55% מהתלמידים החרדים ו-23% מהבדואים לא ניגשו כלל לבגרות באנגלית. מתוך התלמידים החרדים, רק 11% למדו ל-5 יחידות. בקרב הנבחנים ברמת 5 יחידות בחברה הבדואית שיעור המצטיינים נמוך במידה ניכרת מזה שבמגזרים הלא-יהודיים האחרים, עם 30% מצטיינים לעומת 66% מבין הערביים ו-49% מבין הדרוזים.
לצד זאת, מהמסמך עולה כי גם אלה שמסיימים 5 יחידות לא מציגים יכולות מספקות. במבחני השליטה באנגלית הנדרשים במוסדות להשכלה גבוהה לצורך מיון לרמות שונות, 30% בלבד ממסיימי 5 יחידות קיבלו פטור, בעוד שבע שנים קודם, ב-2015, השיעור היה 36%. במקביל, חל שיפור מסוים בתוצאות של מסיימי 4 יחידות. "השיעורים הנמוכים של הנבחנים בבחינות המיון באנגלית שהגיעו לרמת פטור מלימודי השלמה באנגלית מעלים חשש ל'אינפלציה' בציוני הבגרות באנגלית; חשש זה, אף שהועלה במחקרים שערכו מאל"ו והלמ"ס בשנים 2013 ו-2021, לא נבחן על ידי משרד החינוך", כותב המבקר.
ואולם, ניסיונותיהם של שרי חינוך קודמים להביא לשינוי נעצרו על ידי מחליפיהם. התוכנית הלאומית לאנגלית שהשיק משרד החינוך ב-2017 בקול תרועה נועדה לחזק את האנגלית המדוברת, להגדיל את שיעור הנבחנים ברמות המוגברות ולשפר את איכות ההוראה. היעד לסיומה היה 2022. בפועל, כבר ב-2020 קוצצה משמעותית, ולפי המבקר "הופסקה באופן בלתי רשמי".
למרות שהמשרד לא קיבל החלטה על סיומה, חלק ממרכיביה לא תוקצבו ולא הופעלו או צמצמו מאוד. גניזת התוכנית בצורה זו, מאשים המבקר, גרמה לכך שהמשרד לא הפיק ממנה לקחים לעתיד כדי לוודא שהיא משיגה את יעדיה. "לא נערך מעקב מסודר אחר רכיביה שנמשכו בשנים שלאחר מכן, והמשרד כבר לא התייחס אליהם כאל חלק מתוכנית לאומית אלא כאל חלק משגרת הלימודים הרגילה. המשרד גם לא גיבש תוכנית אסטרטגית חדשה ללימוד האנגלית", נכתב במסמך.
תוכנית "סולמות", למשל, צומצמה אף שהובילה להישגים בהעלאת מספר התלמידים במסלול מוגבר לבגרות באנגלית. בתשפ"א ירדה מכסת השעות שהוקצתה לתוכנית בכ-75% למסלול של 5 יחידות וכ-88% למסלולים של 3 ו-4 יחידות, ובשנה שאחריה נעשה צמצום נוסף בתקצוב התוכנית והיא הופעלה ב-200 בתי ספר בלבד לעומת 533 בתש"ף.
"ההחלטות על צמצום התוכנית התקבלו ללא הישענות על תשתית המצדיקה אותן - לא הוערכו הישגי התוכנית ולא נבדקה ההשפעה הצפויה של צמצום התוכנית על שיעורי הנבחנים בבחינות הבגרות ברמות השונות. המשרד גם לא גיבש תוכנית חלופית להשגת היעדים שהתווה לשמירה על ההישגים שכבר הושגו", נכתב.
כמו כן, במסגרת התוכנית הלאומית ניסה המשרד לשפר את האנגלית המדוברת. אך לאחר שנתיים עד שלוש שנים הפסיק המשרד להפעיל חלק מתוכניות אלה: תוכנית הספריות הכיתתיות הופסקה בסוף תש"ף לאחר שהוקמו במסגרתה 692 ספריות, לעומת יעד של 1,350 ספריות שאותו אמורה הייתה התוכנית להשיג בתשפ"ה; הפעלתה של תוכנית Keep Talking הופסקה בסוף תש"ף לאחר שהופעלה בשנה זו ב-580 בתי ספר תיכונים - 51% בלבד מהיעד שנקבע לה לאותה שנה. התוכנית חודשה בתשפ"ג בכ-300 תיכונים, 44% בלבד מהיעד שנקבע לשנה זו. הפעלתה של תוכנית החונכות הווירטואלית הופסקה שנה קודם לכן.
"החלטת המשרד להפסיק את הפעלת התוכניות הללו לא לוותה בעבודת מטה שהצביעה על הצורך בכך, ולא נתמכה בנתונים המנמקים אותה. זאת ועוד, ההחלטה אינה עולה בקנה אחד עם תוצאות מחקרים והערכות שהיו חיוביות והצביעו על שביעות הרצון של התלמידים ושל המורים מתוכניות השפה הדבורה. עולה מכך חשש כי ההחלטה להפסיק תוכניות אלה התקבלה משיקולי תקציב, ולא משום שהן לא השיגו את מטרתן או שלא הייתה בהן תרומה לתלמידים", ציין המבקר.
לצידן, המשרד החליט שלא להרחיב גם את הפיילוט שהחל ב-2022 לגני הילדים וכיתות א'-ב' למרות תוצאות חיוביות. לפי משרד המבקר, הסיבה לרוב ההחלטות היא חוסר ארגון והקצאת משאבים תקציביים, מה שהוביל לפגיעה ביכולת להמשכיות.
ביחס למחסור במורים, כותב המבקר כי משרד החינוך עמד ביעדי הגיוס. למרות זאת, לא נפתרה הבעיה, ובכל שנה לקראת פתיחת שנת הלימודים חסרים במערכת החינוך מאות מורים לאנגלית. לקראת שנת הלימודים שהחלה ב-2022 היו חסרים 711 מורים לאנגלית, מהם 375 מורים במחוזות תל אביב והמרכז. גם המחסור האיכותי במורים לאנגלית נותר גבוה, ועל פי הנתונים ביוני 2023 כ-26% מהמורים לאנגלית, כ-3,300, לא עמדו בדרישות ההכשרה להוראת המקצוע. "מחסור זה מצביע על כך שבקביעת היעד האמור לעיל לא הובא בחשבון מלוא הגידול העתידי בביקוש למורים לאנגלית, ומעלה ספק בדבר התשתית העובדתית שעל פיה קבע המשרד את היעד הזה", מאשים הדוח.
בעקבות ממצאים אלה, המליץ המבקר לגבש תוכנית רב-שנתית חדשה שתמשיך את זו של 2017, לנקוט צעדים לצמצום הפערים בהישגים, ליצור רצף של עקרונות הוראת אנגלית ממערכת החינוך ועד להשכלה הגבוהה, לפתח כלי הערכה להישגי התלמידים לאורך השלבים השונים במערכת, ולקדם פתרון למחסור האיכותי והכמותי במורים.
עידו מהצרי, מנכ"ל תלמ"א (תוכנית לאומית למצוינות אנגלית), אמר בתגובה לדוח כי "אנו רואים שיש פערים משמעותיים ברמת האנגלית בין תלמידים מהמרכז לפריפריה הגיאוגרפית בישראל. הפער בא לידי ביטוי בקושי לגייס מורים שילכו ללמד בפריפריה. אנו רואים כי יש חוסר משמעותי במורים בפריפריה ואף שיש פחות מורים בנגב, באילת, באשקלון ובטבריה. הדוח אומנם מתייחס לתקופת טרם המלחמה, אבל מהפעילות השותפת שלנו ראינו את הקושי הרב בגיוס מורים לפריפריה הגיאוגרפית, בעיקר באזורי העימות והחשש הביטחוני".