שורדות השבי דניאל אלוני, עדינה משה ורז בן עמי שהיו בשבי החמאס ושוחררו בעסקה הקודמת, השתתפו היום (חמישי) בהצהרה לתקשורת שנערכה בכיכר החטופים בתל אביב, ובכאב רב העידו על הצורך הבהול בשחרור כל החטופים שנמצאים כבר 286 ימים, ושלפחות 13 מתוכם נרצחו מאז העסקה הקודמת.
דניאל אלוני, שנחטפה לעזה יחד עם בתה אמיליה בת השש פנתה לראש הממשלה בנאומה ואמרה כי "אני רוצה להציג בפניך את אחד החטופים, זה דוד קוניו גיסי (מציגה את התמונה שעל חולצתה) יחד איתו חטופים אריאל קוניו ובת זוגו ארבל יהוד. האם תוכל לספר לי מה הם אוכלים, שותים, האם מקבלים תרופות וטיפול רפואי, היכן מוחזקים ובאילו תנאים? האם הם בחיים? אם לא ביקרת בשבי, ולא ביקרת בשבי, אל תקל במידת הסבל שלהם. כאחת שחזרה משם אני יכולה לומר לך שכל יום בשבי הוא מוות. כל יום החטופים מתים שם עוד קצת. השנות בשבי היא למעשה מוות בתשלומים".
עוד הוסיפה ואמרה כי "כשתגענה ההודעות על מותם של חטופים נוספים שנרצחו בדם קר בשבי חמאס, ואני בטוחה שתגענה, לא תוכל לומר עוד הם סובלים אבל לא מתים, לא תוכל לומר לא ידעתי. עוד מעט שנה, לבנות בשבי אין זמן. כך אמר אתמול דדי ברנע. ואני אומרת - לאף אחד שם אין זמן. הם סובלים שם, מתים שם, נרצחים שם אדוני ראש הממשלה. האם ייתכן כי שכחת? אחיי ואחיותיי מופקרים"
"אני ובתי שוחררנו מהתופת, מהמנהרות החנוקות שבהן אין אוויר לנשימה, שוחררנו מהחושך, מהרעב הנוראי שלא נתן מנוח. שוחררנו מלילות חסרי שינה ומלאי פחד, בקרים מייאשים שמביאים איתם הבנה שעבר עוד יום ואנחנו עדיין בשבי חמאס", אמרה אלוני. "זה לא הזמן לנסיעת ראווה. זה הזמן להחזיר את החטופים הביתה. תיסע יחד איתם לוושינגטון, זו תהיה תמונת הניצחון האמיתית".
עדינה משה בת ה-72, ששוחררה בפעימה הראשונה של עסקת החטופים דיברה על ארבעת החטופים שנהרגו בשבי החמאס: יורם מצגר, חיים פרי, נדב פופלוול ועמירם מצגר. ": "שמעתי שראש הממשלה טוען כי "החטופים סובלים, אך לא מתים. אני רוצה לספר לך נתניהו כי החטוף חיים פרי היה איתי במנהרה, עזרנו אחד לשני, הוא עודד אותי ותמך. החטוף יורם מצגר נהג להסביר לי כיצד נכון לדבר עם המחבלים השובים שלנו, הסביר לי כי אני חייבת להפסיק לומר 'כוסאמק', ועוד מילים שאני רגילה לומר. החטוף עמירם קופר היה קומה מעליי במנהרה, נפגשנו יום לפני יציאתי, כאשר אותי העלו קומה ואותו הורידו. החטוף נדב פופלוול ישן לצידי בכל לילה, במזרן מעופש ורטוב, בחום איום ותחושת מחנק תמידית. כל אלו היו חלק מחבריי לשבי. הם היו חיים ונושמים, אכן סובלים, אבל לא מתים. כשנודע כי חבריי מתים, הרגשתי כי אני מתה, חשתי עצב עמוק, אשמה, וכעס רב. אפשר היה להצילם, אותם ואת החטופים הרבים שנחטפו חיים וכיום מתים".
"אנא ראש הממשלה תחתום על העסקה כדי שאוכל לסיים את מעט החיים שנותרו לי בידיעה שכולם חזרו למשפחותיהם", הוסיפה משה.
רז בן עמי, שבעלה אוהד עדיין נמצא בשבי חמאס, אמרה כי "אנחנו נמצאים בימים קריטיים. בימים בהם אנחנו שומעים מכל כיוון שהקרקע מספיק פורייה כדי לחתום על העסקה. אבל אנחנו גם שומעים שאם הפעם זה לא יצליח, ייקח זמן, אם בכלל, עד שתיווצר הזדמנות חדשה. ביבי, תגיד לי אתה, איך אצליח להמשיך ככה אם לא תחתום על העסקה שלך עכשיו ותחזיר לי את אוהד? אם גם הפעם העסקה לא תצא לפועל, זה אומר שאני צריכה להתחיל לשכוח ממנו?"
עוד הוסיפה בן עמי: "אני מבקשת ממך, אני דורשת ממך: קודם עסקה ורק אחר כך טיסה.
תן לנו ולך סיבה טובה לנסוע לבמת הקונגרס ולייצג אותנו בכבוד אל מול כל העולם. מגיע ל120 האנשים האלה, ל120 המשפחות שלהם, מגיע לי, מגיע לעם ישראל להתחיל את החיים החדשים שלנו. תחתום על העסקה ואז תיסע לארצות הברית".