השבוע דווח שנפתחה בדיקה משטרתית בעניין הוראת שר החוץ הקודם, אלי כהן, לספק דרכון דיפלומטי לבנו של ראש הממשלה, לכאורה בניגוד לכללים. כשסוגיית הדרכון פורסמה לראשונה בדצמבר, דווח שהשר הורה לספק דרכונים דיפלומטיים גם לחברי ליכוד שנחשבים בעלי השפעה על הרשימה לכנסת, ובהם ראש עיריית דימונה בני ביטון.
כמי שמחזיקה בדרכון כזה כדין (אך ממעטת להשתמש בו), אני מצטערת על מה שנראה כפגיעה נוספת בנורמות שבזכותן ישראל מתיימרת להיות מדינה מתוקנת. חשוב להבחין בין דרכון דיפלומטי לבין כהונה דיפלומטית בתפקיד ספציפי במדינה מסוימת, שמקנה חסינות מהעמדה לדין בכל עניין במהלך הכהונה. אחרי סיום התפקיד, קיימת חסינות לנצח על מעשים שבוצעו במסגרת התפקיד.
מדוע? אמחיש באמצעות "שלח את עמי", המאבק למען יהודי ברית המועצות. כשפעילות "ציונית" היתה בניגוד לחוק, דיפלומטים ממדינות במערב העבירו ספרים ותשמישי קדושה, מעשים שהיו מכניסים כל אדם אחר לכלא. בכך הם קידמו ערכים כמו חופש דת ותרבות שחשובים למדינות שלהם, בלי לחשוש מאימת הדין.
יש דיפלומטים מכהנים שמנצלים את חסינותם לרעה - למשל, כשמכוניות עם לוחיות מיוחדות חונות במקום אסור לחנייה. גם אם פקח יטרח לרשום דו"ח, אי אפשר לכפות עליהם לשלם. מתסכל, אך זהו המחיר שמדינות העולם הסכימו ביניהן לשלם כדי להבטיח לנציגיהן חופש פעולה.
נוסף על כך - וכאן אנחנו מגיעים לשר כהן - יש דרכונים דיפלומטיים שאינם תלויים בתפקיד בחו"ל ואינם מקנים חסינות. במדינות עם מינהל תקין יש כללים למתן דרכון כזה, לדוגמה לשרים ולשופטים בבית המשפט העליון. רשימת הזכאים בישראל כוללת עובדי משרד חוץ בכירים שפרשו, ויש ועדה שדנה בחריגים. בעבר דווח שהיא פסלה את בקשות השר, אך הוא הורה להנפיק את הדרכונים בכל זאת.
לעומת מדינות עם כללים מסודרים, יש מדינות מסוג אחר - שמספקות את המסמכים היוקרתיים גם למי שהשלטון חפץ ביקרו, למשל לאנשי עסקים מקורבים. אלו מתהדרים במעמד שהדרכון מקנה, שהרי מי יודע להבדיל בין שני הסוגים?
לטעמי, אין הכרח שכל פקיד קבלה בכל מלון נידח יחשוב שאני ישראלית בתפקיד. בדרך כלל אני נוסעת עם דרכון רגיל. לאחרונה השתמשתי בדרכוני האחר, מטעמי חיסכון - טיילתי במדינה שגובה מאות שקלים עבור אשרה, בעוד דיפלומטים פטורים מתשלום. נוסף על חיסכון נדיר מסוג זה, בכמה שדות תעופה קיים תור נפרד לבעלי דרכונים דיפלומטיים. אלו בדרך כלל תורים קצרים יותר וצפופים פחות, עובדה שחוסכת לבעלי הדרכון זמן ואי נוחות.
מהאמור לעיל עולה שהדרכון הדיפלומטי שיש בידינו - משפיעים במרכז הליכוד, בידי יאיר נתניהו וגם בידיי - נותן מעט מאוד; מבחינה זאת, היה עדיף להיות גמלאית של חברת החשמל ולקבל חשמל חינם. הדרכון בהחלט מעניק למי שמחזיק בו תדמית של אדם חשוב, אך ההטבה העיקרית בגינה השר הבכיר חרג לכאורה מהכללים לטובת בעלי השפעה - די דומה ל"פטור מתור" שהמדינה מעניקה (בצדק) לקשישים ולאנשים עם מוגבלויות. עכשיו, לנוכח פתיחת החקירה, מעניין לדעת אם בינו לבינו הוא מצטער.
הכותבת היא שגרירה בדימוס