הטבח בבארי: צה"ל מתחקר את האירוע הלא נכון. והוא יודע למה

ההחלטה של הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי להתמקד בתחקיר הראשון שיוצג לציבור דווקא על מה שהתחולל בקיבוץ בארי והאופן שבו הוא מתוחקר, מעוררת ביקורת לא רק בציבור אלא גם במטה הכללי של צה"ל. הביקורות באות מאחר ויש בתחקיר בעיות שקיפות ואי בחינה של כשלים עמוקים יותר כמו כיצד נפרצה הגדר לאורכה ביותר משישים מוקדים, ומה נעשה מהרגע שנפרצה ועד שהמחבלים הגיעו אל היישובים, הקיבוצים, המוצבים והמחנות? ומה חלקו של המטה הכללי של צה"ל בעדכון היישובים הצמודי גדר על אובדן שליטה בגבול?

כאמור, לפי הערכות בתחקיר בפיקודו של האלוף במיל' מיקי אדלשטיין, ב-7 באוקטובר חדרו אל קיבוץ בארי יותר מ-100 מחבלים שעברו הכנות קפדניות ביותר על התשתיות בו, מיקום חדר האוכל, נשקייה, חדרי הילדים, שמות תושבים, מרפאה ועוד. אחד המחבלים הצליח רגע לפני שנפל בשבי לקרוע את מפת הקיבוץ שנשא עמו ועליה נכתבו מילות קוד, חלוקת גזרות, דרכי חדירה ועוד.

גורמי אמ"ן שאיתרו את המפה הצליחו לחבר את פיסות הנייר הקטנות, ולהבין עד כמה הייתה עמוקה ההכרות של המחבלים עם הקיבוץ טרם החדירה. בשלב השני של החדירות לקיבוץ השתתפו אזרחים פלסטינים שרצחו ובזזו. למעלה מ-150 בתים הוצתו ורובם נהרסו.

בקיבוץ נרצחו יותר מ-100 אזרחים, ביניהם גם חברי כיתת הכוננות ו-13 בני ערובה. נהרגו 26 אנשי כוחות ביטחון (19 חיילים והשאר שוטרים), 29 אזרחים נחטפו וחלקם נרצחו לאחר מכן.

מחבלי הנוחבה, לפי חלקי התחקיר, שיצאו ממרחב ג'וח'ר א-דיכ, נוצייראת ואל בורייג', תקפו את מרחב הגדר בגבול, פוצצו אותו ואז נסעו במהירות דרך היער אל הקיבוץ ולאחר מכן נדרשו להיכנס דרך שער הקיבוץ או לחדור את הגדר אליו במספר מוקדים. מדובר בדקות ארוכות "ויקרות מאוד" מבחינה מבצעית, שבהן היה יכול צה"ל להיערך אחרת לקראת החדירה.

בהגדרה הצבאית הקיבוץ הוא "הנכס החיוני", ולכן כדי להבין את גודל האירוע שהתחולל בגזרה ואת האחריות המלאה מקצה לקצה, יש להתמקד ראשית בפקודות שנתן מפקד החטיבה הצפונית, מפקד אוגדת עזה ובעלי התפקידים השונים בפיקוד הדרום.

איזה הנחיות ירדו לא רק לחיילים בשטח בזמן אמת אלא מה הועבר לראשי הקיבוצים, כיתות הכוננות ולאחר מכן לתושבים כולם. מה עשה בראש ובראשונה כוח העתודה שהוקפץ אל האירוע (יחידת עילית של צה"ל שהוקפצה למשימה במסגרת כוננות), ואם רוצים להעמיק ממש יש לבחון לעומק את האחריות של המטה הכללי באותן דקות. האם היה גורם אחד שפעל לעדכן את כל היישובים על אובדן השליטה בגבול וכיצד זה נעשה ובאיזה שלב. גם במצב של הפתעה מוחלטת יש זמן ומרחב עד להגעה של המחבלים, טענו גורמים שמצויים בחלקי התחקיר.

"הכישלון הוא קודם כל של מי שהיה אמור להגן על הקיבוץ ולא על מי שהתנדב, הוזעק והגיע לאחר החדירה לקיבוץ", אמר אחד הגורמים הבכירים, "אחרי שהתחקיר ייתן תשובות על מה שקדם לחדירה אז יהיה אפשר לדון בכל מי שהתנדב מכל הארץ, הוזעק לאירוע וחתר למגע באירוע שכולו כאוס, קטסטרופה ואי ודאות אחת גדולה, גיבורים של ממש, ואיזה החלטות התקבלו במצב של כאוס. המיקוד במה שעשה מפקד האוגדה תא"ל ברק חירם היא טעות. היא גם לא ערכית. הכישלון הוא של מי שהיה אמור להגן על הקיבוץ".

גורמים בצמרת צה"ל טוענים כי התגבשה הבנה אצל קצינים רבים כי אי אפשר ולא נכון לשפוט את ההחלטה המבצעית של תא"ל ברק חירם, שהתקבלה בתנאים מורכבים מאוד בשדה קרב בלב ישוב ישראלי. עוד אמרו כי תא"ל חירם בשלב מסוים נלחם כמ"פ ולא כמפקד אוגדה בגלל הנסיבות שנוצרו.

אחד הגורמים הוסיף, "באותה מידה יכול היה לקבל החלטה על פקודת 'צבא שמיים', ואז היו נהרגים גם הפורצים, וגם החטופים במקרה הכל כך כואב הזה אותו צריך לתחקר עד תום ללא משוא פנים". גורמים אחרים שבקיאים בחלקי התחקיר אמרו כי חירם בסופו של דבר מנע את המשך הטבח, חילץ אזרחים במהלך הלילה כשבשטח יש עוד מחבלים ואין מניע למנות אותו למפקד אוגדת עזה הבא.

חשוב לציין כי הרמטכ"ל ביקש השלמות מהאחראים על התחקיר על מספר נקודות. כמו כן, גם מועד הצגת התחקיר ביום חמישי, מעורר ביקורת. יש מי שטוען כי נועד למנוע סיקור רחב יותר בתקשורת של התחקיר בסופ"ש.