זה היה אמור להיות עוד ערב שגרתי של הצבעות במליאת הכנסת. ההצעה של ש"ס שנועדה לתקצב מועצות דתיות במועצות האזוריות הייתה אמורה לעבור בקריאה ראשונה ברוב קולות. אפילו האופוזיציה לא זיהתה שיש סביבה אירוע פוליטי משמעותי ואפשרה מראש חופש הצבעה לחבריה. גם חלק מחברי הכנסת הערבים זזו בשעה מוקדמת לבתיהם ועזבו את המשכן אבל אז ברגע אחד הכל התהפך.
יו"ר עוצמה יהודית השר איתמר בן גביר פרסם הודעה שיצביע נגד החוק רק כי נתניהו סרב לצרף אותו לפורום הביטחוני המצומצם לניהול המלחמה. לא ברור מה בדיוק אשמה ש"ס בקרבות של בן גביר מול נתניהו אבל יו"ר עוצמה יהודית טוען כי הוא בסך הכל רוצה שיכירו בו בקואליציה כ"שותף אמיתי". האמת? רבים מרגישים כמוהו, כל אחד מסיבותיו אבל אף אחד לא מתנהל כך כמו פיל בחנות חרסינה כמוהו.
הנה שורה של דוגמאות: ח"כ גפני זועם שתקציבי החינוך החרדי לא הוסדרו, השר גולדקנופף מאבד את הסבלנות סביב אי ההתקדמות של הפטור מגיוס, דרעי נאלץ לבלוע את גניזתו של חוק הרבנים לפני כחודש. כאמור, אף אחד מהם לא שבר את הכלים. המקסימום שאנחנו מקבלים זה את ההערות הציניות של גפני בוועדת הכספים על פיזור קרוב של הכנסת.
בקואליציה מתחילים לאבד סבלנות מול ההתנהגות של בן גביר. לראשונה מאז הקמתה היא נאלצה להתמודד עם מבוכה פרלמנטרית שלא הייתה כמותה - הסרת כל החוקים מסדר היום בהיעדר רוב. בכירים בה הודו אתמול כי "ממשלות מתפרקות מבפנים" והוסיפו כי אם בן גביר רוצה להיות חתום על בחירות בתקופת מלחמה, שימשיך ככה". הטונים עלו אף יותר כשבש"ס כינו את בן גביר "בלון נפוח", נתניהו טען שהוא "מתנהג בילדותית" ובן גביר הזכיר שוב לדרעי את מעורבותו באוסלו.
אבל מעבר לחיצי האשמה שמופנים לשר לביטחון לאומי, החרדים זועמים על נתניהו ש"לא מנהל" ו"לא שולט" בחברי הקואליציה שלו. ההודעה אתמול של ש"ס נגד ראש הממשלה הייתה תמרור אזהרה רגע לפני יציאתה של הרכבת לבחירות אבל החגיגות של האופוזיציה מעט מוקדמות מידי.
לא בן גביר יפיל את הממשלה וגם לא יו"ר ש"ס. שניהם יודעים שבחירות לאחר ה-7 באוקטובר מבלי שהושגו מטרות המלחמה בעזה לא ישיגו תוצאה טובה יותר מ-64 מנדטים ובמקרה הטוב הם עלולים להיזרק לשנים באופוזיציה. למרות זאת, הדינמיקה הנוכחית מסוכנת, ואם נתניהו לא ימהר לעשות סדר בתוך הקואליציה שלו הקואליציה עשויה לפזר את עצמה מהר ממה שתכנן.