יותר מ-1.6 מיליון ילדים יצאו בשבוע שעבר לחופשה נחוצה מתמיד. בחודשיים הקרובים הם יוכלו לבעוט בכדור בגינה, ללכת לים או לגלוש בטיקטוק ללא הפרעה, וגם לפגוש את החברים במסגרות הקיץ. דורות לפניהם נהנו מאותה הקלה עם הצלצול האחרון המסמן את סיום הלימודים. כעת, ארכיון ההסתדרות הציונית העולמית וארגון הקייטנות של ישראל מספקים הצצה נדירה לאיך זה נראה לפני כמעט מאה שנה, ביישוב היהודי המתפתח.
בשיתוף הפעולה הם חושפים לראשונה כרזות ותמונות נדירות של קייטנות קיץ, שהתקיימו החל מאמצע שנות ה-30. התיעודים מגיעים מרחבי הארץ של אז, בהם אזור תל אביב, אשקלון, נתניה, צפת, חיפה ופתח תקווה. הכרזות שהתפרסמו בקהילה נעשו בין השאר בשיתוף ויצ"ו בתל אביב, הוועדות העירוניות, ועדות הזנה, הקהילה העברית בצפת, ועד ההורים המרכזי וקרן המסעדות של הדסה.
בארגונים תיארו את התמונות ההיסטוריות ככאלה ש"מדגישות את הצביון הציוני-חלוצי". אחת התמונות, למשל, צולמה ב-1943 בקייטנה שארגנה ויצ"ו תל אביב עבור ילדי טהראן וילדים ניצולי שואה מפולין שהגיעו לישראל. הילדים נראים משחקים בחוף הים, צוחקים ונהנים מהשמש, כסמל לסיום התופת שהם ומשפחותיהם עברו.
"גם היום בשנת 2024, ילדים שניצלו מהטבח של 7 באוקטובר וילדים המפונים מבתיהם מהדרום והצפון, משתתפים בקייטנות הקיץ, שחלקן אף קייטנות טיפוליות הבאות לתת מענה רגשי וכלים לחיזוק החוסן הנפשי", מסרו הארגונים.
בתמונות נוספות, ניתן לראות את הילדים נהנים בקייטנות מפעילויות שונות - מספורט בחוף הים, שיט בסירה לאורך חופי תל אביב, האכלת תרנגולים ובעלי חיים, משחק דמקה או גומי, הדרכת חרישת שדות חקלאיים עם חמור ותחרות טיפוס על החבל, או ארוחת בוקר בחדר האוכל עם המדריכים.
"הכרזות מציגות את הקייטנות בתקופות שונות בהיסטוריה של היישוב היהודי וניתן ללמוד מהם, שגם מאמצע שנות ה-30 שמו דגש על רווחת הילדים, כמו בכרזה מאת ועדת הקייטנות בחיפה: 'ביום א' כ"ז בתמוז (8.7.45) יופץ סרט לטובת הילדים הזקוקים לנופש, הבראה והדרכה בקייטנה הציבורית' - ההכנסות ממכירתם של הכרטיסים יופנו לשילוב ילדים הזקוקים לכך בקייטנה הציבורית", מסרו.
בחלק מהקייטנות המדריכים היו ההורים עצמם. כך אפשר לראות בכרוז מאת עיריית פתח תקווה: "לתשומת לב הורי התלמידים, השנה תפתחנה הקייטנות הציבוריות בחורשת גת-רימון. באוויר צח ובסביבה נאה בהדרכת הורים מנוסים יבלו ילדינו את ימי חופשתם". כמו כן. ניתן סיוע לתלמידים המתקשים בלימודיהם, "ילדים הטעונים בחינות מעבר יקבלו עזרה והכנה".
כמו היום, גם אז הקייטנות נערכו בכמה מסלולים מקבילים. בכרוז המשותף לוועד ההורים המרכזי ועיריית תל אביב-יפו נכתב: "הודעה להורים, היכן יבלה ילדכם בחדשי הקיץ? בקייטנה העירונית! לרשותכם קייטנות יום מלא על חוף הים (בת ים, גבעת עליה, תל ברוך), קייטנות יום מלא בעיר, קייטנות רחצה למחצית היום, פנימיות בירושלים ובנטעים, קייטנות לילדי גנים".
שלמה מוכתרי, נשיא ארגון הקייטנות של ישראל, סיפר כי "מאז ועד היום אנו ערים להתפתחות החינוך הבלתי פורמלי בישראל, מהתאגדויות בוועדות שונות ועד תמיכת ההורים, בקיום מסגרות בתקופות הקיץ. בשנים האחרונות אנו עדים למגמות הולכות ומתרחבות של קייטנות בנושאים מגוונים, שמהווים מרחב למידה משמעותי המלווה את הילדים לעתידם. הקייטנות שהתקיימו עוד לפני קום המדינה הם הבסיס והעוגן לתרבות הקייטנות הן בפן החברתי, הארגוני והרעיוני. כולי תקווה שקייטנות ומחנות הקיץ המתקיימים בימים אלו, יקבלו תמיכה ממשלתית לקייטנות הפרטיות כדי שהן יוכלו להמשיך ולהתקיים לטובת רווחת ילדי ישראל ".
"הקייטנות ומחנות הקיץ היו נדבך חינוכי משמעותי ודפוס בילוי שכיח עם תכנים ציוניים עוד טרם קום המדינה. הארכיון הציוני שהוא המאגר העשיר והמלא גם של תולדות החינוך העברי והישראלי גאה לשתף בסיפורי שנות ה-30 וה-40, את הציבור כולו", אמר יו"ר הארכיון הציוני של ההסתדרות הציונית העולמית, רני טריינין.