פרקליטות המדינה השיבה היום (ראשון) לבית המשפט המחוזי בירושלים כי יש לדחות את בקשתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים בתיקי האלפים, להעיד רק בחודש מרץ 2025. נתניהו ביקש לדחות את עדותו במשפט, שנפתח לפני יותר מארבע שנים בגלל המלחמה. אולם, בפרקליטות השיבו כי לעמדתם, עליו לעשות זאת לא יאוחר מחודש נובמבר הקרוב. בית המשפט המחוזי יערוך החודש דיון בנושא.
בעמדתה כותבת הפרקליטות כי "בהקשר זה יוזכר כי הנאשם 1 (נתניהו, ב"א) לא טען בעבר שהוא אינו יכול לקיים את משפטו במקביל לתפקידו הציבורי. ההיפך, נתניהו הבהיר כי כהונתו לא תשפיע על ניהול ההליך". הפרקליטות אומרת בתשובתה כי רה"מ צריך לעדכן אם הוא לא יכול להמשיך לכהן בתפקידו ולעמוד למשפט במקביל.
התיק נמצא כעת בסוף פרשת התביעה, השלב שבו הפרקליטות מסיימת להעיד את העדים מטעמה. מיד לאחריה צריכה להתחיל פרשת ההגנה - השלב שבו הסנגורים יעידו את העדים מטעמם.
סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, נימק בסוף יוני את בקשת הדחייה של נתניהו במצב הביטחוני. "במציאות הנוכחית, שבה נדרשת ההגנה להכין את ראש הממשלה לעדות בעיצומה של מלחמה - השהות הנדרשת כדי להכין את ראש הממשלה לעדות, באופן שלא יפגע בזכויותיו ובהגנתו, גדולה משמעותית", מסר עורך דינו עמית חדד.
לפי עו"ד חדד, פרשת ההגנה עתידה להיפתח בשמיעת עדותו של ראש הממשלה. "כידוע, ראש הממשלה נחקר ביחס לשלוש הפרשות המיוחסות לו, הגם שחקירת המשטרה לא מיצתה את כלל הנושאים שעלו במהלך המשפט", נכתב. "היערכות לשמיעת עדות נאשם בהיקף כזה דורשת פרק זמן משמעותי".
משפטו של נתניהו נפתח במאי 2020, ומאז נמתחה ביקורת על הזמן הרב של ההליך המשפטי.
במה נאשם נתניהו
בתיק 1000 (פרשת המתנות) נתניהו נאשם כי קיבל מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי של כ-700 אלף שקלים, בעת שכיהן כראש ממשלה. עיקר המתנות היו סיגרים, מארזי שמפניה ותכשיטים.
בנוסף לכך, נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת" - לכאורה לבקשת מילצ'ן. על פי התביעה, מעשים אלו פגעו בדימוי השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) עוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. באותן שיחות השניים דנו לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". התביעה השתכנעה כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא נאשם בהצעת שוחד. מנגד, היועמ"ש גם השתכנע כי נתניהו לא התכוון להשלים את עסקת השוחד, אולם המשיך את השיחות עם מוזס כדי לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות, ואף קיים פעולות מסוימות לצורך כך. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) התיק החמור ביותר מבחינת ראש הממשלה עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לאלוביץ'. בתמורה, על פי האישום, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה!, שהיה בשליטתו. בתיק זה נתניהו נאשם בשוחד.