בשבוע הבא יצוין עשור לתחילת מבצע צוק איתן שהחל לאחר חטיפת שלושת הנערים ביהודה ושומרון ומתקפת רקטות גדולה של חמאס. למשוואה באותו מבצע נכנסו המנהרות, שעד כה לא היו מוכרות בנוף הצבאי, וגם אז עלו טענות רבות כי לא היו התראות מודיעיניות לכך שרצועת עזה הפכה למבוך של מנהרות. מאחת המנהרות יצאו מחבלי חמאס ב-28 ביולי ב-2014 ופרצו לפילבוקס בקיבוץ נחל עוז, שם היו לוחמים מגדוד 17 של בית הספר למ"כים. חמישה לוחמים נפלו באותו קרב: סמל דניאל קדמי, סמל ברקאי ישי שור, סמל ארז שגיא, סמל דור דרעי וסמל נדב ריימונד.
אותו אירוע פתח פצע ארוך שנים עבור משפחות הנופלים בפילבוקס בנחל עוז כשנראו המראות ב-7 באוקטובר וגם חלקן חושבות שהלקח מהאסון הנורא ב-2014 לא נלמד. "התחושות שלי קשות ומכופלות", שיתף אילן שגיא, אביו של ארז ז"ל, בשיחה עם וואלה. "אני רואה שלא למדו את הלקחים מצוק איתן גם מבחינת ניהול המלחמה. הצבא הפיק מעט לקחים מאז צוק איתן, אך עדיין הם היו בתחושה ש'לי זה לא יקרה'. ראינו את ההפתעה ב-7 באוקטובר. גם באירוע שבו בני נפל, שבוע לפני החדירה היה קצין שהתריע על נפילות קרקע בשטח. הוא דיווח לאוגדה ולפיקוד והם אמרו לו שלא יתייחס. המחבלים יצאו משם בסוף ותקפו את המוצב".
שגיא היה קול בולט במחאה נגד הממשלה וקרא אז להקמת ועדת חקירה ממלכתית. "עמדתי עם שלט מול משרדי הממשלה וקראתי להקים ועדת חקירה, אך זה לא קרה", הוא נזכר. "בצוק איתן היו מחדלים רבים. גם אז אמרו שמחסלים את חמאס אבל לא חיסלו. הם אמרו שמחלישים וגם היום חוזרים לאותה סיסמה. כולם יודעים שלא היה שקט בדרום גם אחרי מבצע צוק איתן".
שגיא התעורר ב-7 באוקטובר בשעה מוקדמת כדי לצאת לרקוד עם ספר התורה של הבן שלו כחלק מחגיגות שמחת תורה ואז הוא החל לקבל הודעות למכשיר הסלולרי שלו. "ראיתי שעזתים כובשים אותנו עם טנדרים. זה גמר אותי", הוא מספר. "אירועי 7 באוקטובר הביאו אותי למצב שאני לא סומך על אף אחד וזה החזיר אותי עשר שנים אחורה כשפגשתי את הבן שלי והוא אמר לי: 'אני חייב להיכנס לעזה להביא שקט לדרום'. השקט לא הגיע ובמקום שהממשלה תחסל את חמאס - היא עסוקה בסיסמאות. להורים השכולים החדשים אני אומר שאני יודע שהכאב שלכם גדול, אבל אם לא תלחצו להקמת ועדת חקירה ממלכתית, שבעה באוקטובר יחזור ויפתיע אותנו שוב".
ירון שור, אביו של ברקאי, אומר בשיחה עם וואלה כי בנו וחבריו הלוחמים עצרו את המחבלים לפני שנכנסו לנחל עוז. "אם לא היה פילבוקס, המחבלים היו נכנסים גם אז ומבצעים טבח", הוא אומר. ב-7 באוקטובר הוא היה בבית הכנסת. "אף אחד לא העלה בדעות שיקרה טבח כפי שקרה בעוטף עזה. כל חייל שאני שומע על נפילתו, זה כמו מכה של פטיש על עצב חשוף. בצוק איתן, הצבא נטרל את המנהרות החודרות, אך הבעיה לא נפתרה".
שור בטוח שאי אפשר לגרום לשינוי תודעתי אצל הפלסטינים בעזה וגם מזכיר כמו אילן שגיא את האזהרות שהיו גם אז ב-2014. "אפשר היה למנוע את האסון. הכול היה יכול להיות שונה", הוא אומר אך שולח מסר לצבא. "הצבא הוא אנחנו, הצבא שלנו. מי שעושה, גם טועה. חשוב שנלמד ונתקן".
ירון שור מבקש לשלוח מסר מאחד: "כשברקאי נפל, אמרנו שלא נשקע לכאב. אמרנו שנתעל את זה לטובת החברה הישראלית לעשות מעשים טובים. זה הרבה יותר טוב מאלף אנחות. אנחנו פה כדי להישאר ונשתדל לעשות רק מה שטוב למדינה שלנו. האחדות בעם ועשיית מעשים טובים חשובה מאוד בעת הזו".