איראן עורכת היום (שישי) בחירות לנשיאות, שהוכרזו בעקבות מותו של הנשיא איברהים ראיסי בהתרסקות מסוק בחודש שעבר. מתוך ארבעת המועמדים הסופיים, שכולם אושרו על ידי גוף הנאמן למנהיג העליון עלי חמינאי רק אחד מזוהה עם הזרם המתון יותר ונתמך על ידי המחנה הרפורמיסטי.
כמו יתר יריבו, גם מסעוד פזשכיאן נאמן למשטר האסלאמי, אך הוא תומך בהפשרת היחסים עם המערב וברפורמות כלכליות וחברתיות ופוליטיות. יריביו העיקריים הם יו"ר הפרלמנט, מוחמד באקר קליבאף, שפיקד בעבר על משמרות המהפכה, וסעיד ג'לילי, ראש צוות הגרעין לשעבר ובכיר בלשכתו של חמינאי.
הקלפיות נפתחו בשעה 8:00 והיו אמורות להיסגר ב-18:00, אך הן יישארו פתוחות עד 20:00 (19:30 שעון ישראל), כפי שבדרך כלל מאריכות הרשויות את משך ההצבעה כדי להגדיל את שיעורי ההצבעה.
הרשויות אמרו שהתוצאות יוכרזו מחר. אם אף מועמד לא יזכה ביותר מ-50% מהקולות, יתקיים סיבוב מכריע בין שני המועמדים המובילים שבוע לאחר מכן. בשתי מערכות האחרונות נרשם שיעור ההצבעה הנמוך ביותר מאז המהפכה האסלאמית ב-1979, שפגע בלגטימיות של השלטון.
הבחירות מתקיימות בעיצומו של משבר כלכלי חריף באיראן ובמתיחות מול ישראל בשל המלחמה בעזה, ובמיאוס מהרפובליקה האסלאמית. רבים, בעיקר הצעירים, לא מאמינים שהצבעתם תשנה משהו - המנהיג העליון הוא זה שמכריע בסוגיות החשובות ביותר - ולא יטרחו להגיע לקלפיות.
חמינאי בן ה-85, שמנהיג את איראן מאז 1989, קרא לאיראנים להצביע. "העמידות, הכוח, הכבוד והמוניטין של הרפובליקה האיסלאמית תלויים בנוכחותם של אנשים", אמר חמינאי לטלוויזיה הממלכתית לאחר שהצביע. "אחוז הצבעה גבוה הוא צורך מובהק".
אף שהוא לא מקבל את ההחלטות בתחום תכנית הגרעין - שמתקדמת במהירות מדאיגה בחודשים האחרונים - או התמיכה בארגוני הטרור באזור, הנשיא באיראן מנהל את ענייני השגרה של המדינה ויכול להשפיע על אופי היחסים עם הקהילה הבינלאומית. זהות המנצח בבחירות עשויה לעצב את זהותו של יורשו של חמינאי, שראיסי הוזכר עד מותו כאחד מהם.
הסיכויים של פזשכיאן לנצח תלויים ביכולת שלו להוציא את תומכי הרפורמה במשטר מהבתים לאחר שנים של הימנעות מהצבעה, לאור אכזבתם מהממשל הפרגמטי של חסן רוחאני שהוחלף על ידי ראיסי הקיצוני. הפיצול במחנה השמרני, שחלקים בו קראו להתאחד סביב מועמד אחד, עשוי לסייע לו.
"אנחנו נכבד את חוק החיג'אב, אבל אסור שתהיה התנהגות פולשנית או לא אנושית כלפי נשים", אמר אחרי שהצביע. הוא התייחס למותה של הצעירה הכורדית מהסא אמיני במעצר משטרת המוסר ב-2022 בעקבות הפרה לכאורה של חוקי הלבוש האסלאמיים.
התסיסה שהתעוררה בעקבות מותה של אמיני הפכה למפגן ההתנגדות הגדול ביותר שידע המשטר האיראני. לפי ארגוני זכויות אדם, בהפגנות נהרגו יותר מ-500 בני אדם, בהם 71 קטינים, מאות נפצעו ואלפים נעצרו.
"הנערה נענשה, נערות צעירות נהרגו ברחובות. אנחנו לא יכולים בקלות להמשיך הלאה. אחרי כל מה שקרה, זה לא מוסרי להצביע", אמר הסופר בן ה-55 שהרזאד אפרשה.
כל ארבעת המועמדים הבטיחו להחיות את הכלכלה המדשדשת, הסובלת מניהול כושל, שחיתות ממשלתית וסנקציות אמריקניות שהוטלו מחדש ב-2018, כשארצות הברית, תחת הנהגתו של הנשיא דונלד טראמפ, נטשה את הסכם הגרעין שנחתם ב-2015.
בשבועות האחרונים עשו האיראנים שימוש נרחב בהאשטאג ElectionCircus# ברשת החברתית X, כשמתנגדי משטר מבית ומחוץ קראו להחרים את הבחירות בטענה ששיעור הצבעה גבוה יעניק לגיטימציה לרפובליקה האסלאמית.
(עדכון ראשון: 8:58)