בית המשפט העליון קבע היום (שלישי) פה אחד כי בעת הזו אין מסגרת חוקית שמאפשרת להבחין בין תלמידי הישיבות ליתר המיועדים לשירות צבאי. בהתאם, לא נתונה למדינה הסמכות להורות על הימנעות גורפת מגיוסם, ועליה לפעול לגייסם. התגובות של השרים וחברי הכנסת לא איחרו לבוא.
בליכוד מיהרו להגיב ומסרו כי "הפתרון האמיתי לבעיית הגיוס הוא לא פסיקת בג"ץ, שתהיה רלוונטית לתקופה קצרה בלבד, אלא השלמת חוק הגיוס ההיסטורי שנמצא כעת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בועדת החוץ והביטחון של הכנסת". בהודעת המפלגה נאמר עוד כי "תמוה שבג"ץ, שנמנע במשך 76 שנים לכפות בפסק דין את גיוס בני הישיבות, עושה זאת דווקא עכשיו, ערב השלמת חוק הגיוס ההיסטורי וכשגיוס החרדים האחרון היה הגבוה אי פעם. החוק גובש בידי מערכת הביטחון כשבני גנץ היה שר הביטחון ועבר בקריאה ראשונה בתמיכת בנט, לפיד וליברמן. עכשיו פתאום בנט, לפיד, ליברמן וגנץ מתנגדים לחוק כי הם אינם מעוניינים בגיוס חרדים אלא בהפלת הממשלה". במחנה הממלכתי לא נשארו אדישים לדברי הליכוד, ומסרו בתגובה כי כי "שקר שחוזרים עליו פעם אחר פעם לא נהפך לאמת. אם החוק הזה כל כך היסטורי ונכון, איך זה שראש הממשלה נתניהו והסיעות החרדיות הצביעו נגדו? גנץ הביא באופן מוצהר את חוק הגיוס רק כחוק גישור, בדרך להבאת מודל השירות הישראלי. בעת הזו, כשהמסלולים מוכנים וצורכי הצבא אחרים, החוק הזה הוא כתם היסטורי. על כל ההנהגה, מימין ומשמאל".
יו"ר ש"ס אריה דרעי אמר כי "העם היהודי שרד רדיפות, פוגרומים ומלחמות רק בזכות השמירה על ייחודיותו - התורה והמצוות. זהו הנשק הסודי שלנו מול כל האויבים, כהבטחת בורא עולם. גם כאן, במדינת היהודים, לצד לוחמנו היקרים המחרפים נפש מול האויבים, נמשיך לשמור מכל משמר על חברת לומדי התורה המקיימים אותה מתוך הדחק. הם אלו שמשמרים את כוחנו הסגולי ומחוללים ניסים במערכה. אין שום כוח בעולם לנתק את עם ישראל מלימוד התורה וכל מי שניסה זאת בעבר - נכשל כישלון חרוץ. שום פסיקה שרירותית לא תבטל את חברת לומדי התורה בארץ ישראל, שהיא הענף עליו כולנו יושבים".
חברת הכנסת טלי גוטליב מיהרה לכתוב בחשבון הטוויטר שלה: "שוב בג"צ מוכיח שהוא מנהל את המדינה. ואם אנחנו במלחמה אז מה, ואם זו סוגיה נפיצה ומורכבת אז מה. כולם חייבים בגיוס. מסכימה. זו זכות לשרת בצה"ל. מסכימה. יש חילוניים רבים מאד שלא מתגייסים, חלילה שבג"ץ יזכיר אותם. בג"ץ מבקש מסגרת חוקית ובג"ץ יקבל מסגרת חוקית. אנו נחוקק חוק מאוזן שיתחשב".
שר הבינוי והשיכון הרב יצחק גולדקנופף אמר כי מדובר בהחלטה "צפויה ומאוד מצערת ומאכזבת. מדינת ישראל קמה על מנת להיות בית לעם היהודי שהתורה היא סלע קיומו. התורה הקדושה תנצח". גם שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש תקף: "פסיקת בג"ץ מובילה בהכרח ל-2 מדינות כאן. אחת, זו המדינה שמתנהלת כפי שהיא, כעת. ומדינה נוספת בה בני הישיבות ימשיכו ללמוד תורה כפי שנהגו במדינה שבן גוריון הכריז עליה. אין כח בעולם שיוכל לכפות על אדם שנפשו חשקה בלימוד תורה, להימנע מכך".
יו"ר מפלגת נעם סגן השר אבי מעוז הגיב גם אף הוא להחלטה הדרמטית: "שופטי בג"ץ ממשיכים בדרכו של אהרן ברק, ולפיה 'מלוא כל הארץ משפט', ופולשים לתחומים ציבוריים ששייכים באופן מובהק לנבחרי הציבור מהרשות המחוקקת והרשות המבצעת. זהו עוד צעד שפוגע בשיטת המשטר הדמוקרטית של מדינת ישראל, והפעם זו החלשה של המדינה והחברה בזמן מלחמה. הגיע הזמן לשים סוף לדיקטטורה של בג"ץ".
ח"כ ישראל אייכלר, יהדות התורה, תקף את בג"ץ וכינה אותו "גוף דיקטטורי שתפס את השלטון מידי הממשלה הנבחרת והרשויות הדמוקרטיות ומבקש לכפות מלחמת דת ברחובות, וקרע בין יהודים. והיא לא תצלח. נמשיך לאחוז במסורת אבותינו, גם אם דיקטטורים מושלים בעיני עצמם זוממים לעקור את הכל. אנו מצפים מהשלטון הימין הדמוקרטי הנבחר לעמוד ולהגן על ערכי היהדות והתורה מפני הדיקטטורה. לא נהיה הכבשה השחורה שהימין מקריב למולך של המהפכה הקפלניסטית. היום הם צריכים להגן על הדמוקרטיה ועל העם שבחר בהם".
מי שמיהרו לתמוך בהחלטת בג"ץ היו יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, וגורמים נוספים באופוזיציה. "יש שופטים בירושלים", כתב ליברמן בחשבון הטוויטר שלו. "לאחר שנים של מריחות ושל ניסיונות להגיע לפשרות ולהבנות, בית המשפט העליון קיבל החלטה שעושה צדק עם הציבור שנושא בנטל. בשנה בה איבדנו חטיבה שלמה של חיילים שנפלו במערכה או נפצעו קשה, בשנה בה מילואימניקים שירתו מעל 200 יום, אין הוכחה מוצדקת יותר לכך שצה"ל צריך עוד כוח אדם, עוד אנשים שיכנסו תחת האלונקה. אני מברך את בית המשפט העליון על החלטה זו, היא מהווה צעד משמעותי בדרך לשינוי היסטורי.
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, אמר: "אחיי החרדים, זה לא בג"ץ, וזה לא אתם. זה ראש הממשלה והשרים בממשלתו שלא חיפשו פתרונות לגיוס ולשירות המדינה, אלא פתרונות לתחזוק הקואליציה. לא מאוחר להגיע להסכמות, שישרתו את המדינה, ויביאו לשירות ישראלי. השירות הוא צורך ביטחוני וגם חובה מוסרית, לא במקום עולם התורה, אלא כדי שנוכל להמשיך להתקיים במדינה של כולנו - חרדים, ערבים, חילונים וכל חלקי החברה, ביחד. הגיע זמן מתווה שירות ישראלי בהסכמה רחבה."
ח"כ מרב מיכאלי מסרה כי "בית המשפט העליון הוכיח הבוקר שוב איזה מזל שהצלחנו למנוע מממשלת ההפיכה לסרס אותו. זה לא נגד חרדים, זה בעד שלטון החוק, חוק מקום המדינה שאומר שזה צבא העם, ואין דרך שרק חלק מהעם ישרת וישלם את המחיר".
ח"כ חילי טרופר, המחנה הממלכתי: "פסיקת בג"ץ הבוקר חדה וברורה. גם אם יעלו קריאות שבר מהחרדים וטענות על שנאה, האמת הפשוטה תישאר איתנה: לא מתוך שנאה הדרישה שכולם ישרתו באה, אלא מתוך אהבה. לא כנגד התורה והמצוות, אלא מתוך הבנה שמי שיוצא לשמור על הבית ולהגן על אחיו, נאמן הרבה יותר למסורת ישראל. לא כדי לפלג באים הדברים, אלא על מנת לשמור על כולנו כאן ביחד בארץ הזו".
ח"כ קארין אלהרר, יש עתיד, מסרה כי "הרכב מורחב של 9 שופטים הכריע פה אחד - אין מקום לישראבלוף הפטור, אין עוד מקום לאפליה בין דם לדם, אין מקום לפגיעה בביטחון אזרחי ישראל, בוודאי בשעת מערכה רב זירתית. זו העת וההזדמנות לתיקון עוול היסטורי, זו העת להבטיח חוסן לאומי. קואליציית נתניהו, הגיעה העת להתעלות מעל לשיקול הפוליטי".
גם במכון הרטמן הגיבו על פסיקת בג"ץ, ואמרו כי "שותפות בהגנה על ישראל אינה רק עניין ביטחוני, אלא מצווה בפני עצמה. הגיע הזמן שהציבור החרדי יעלה קומה במחויבותו לעם היהודי וייתן יד בבניין הארץ ובהגנתה".