דרמה: בג"ץ מחייב את המדינה לגייס את בני הישיבות ולשלול מהם תקציבים

בית המשפט העליון קבע היום (שלישי) פה אחד כי בעת הזו אין מסגרת חוקית שמאפשרת להבחין בין תלמידי הישיבות ליתר המיועדים לשירות צבאי. בהתאם, לא נתונה למדינה הסמכות להורות על הימנעות גורפת מגיוסם, ועליה לפעול לגייסם. עוד נקבע כי בהיעדר מסגרת חוקית לפטור מגיוס, לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות ולכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה.

את פסק הדין כתב רק ממלא מקום הנשיא עוזי פוגלמן, אין דעת מיעט ואין דעה חולקת בפסק הדין וזאת לאמרות שמדובר בעתירה שנדונה בפני הרכב מורחב שכולל בתוכו שופטים שמרנים וליברליים. מדובר בפסק דין קצר מאוד 42 עמודים בלבד.

פוגלמן ביקר בצורה חריפה את הממשלה בפסק הדין, וטען כי החלטתם לא לגייס את בני הישיבות סותרת את צרכי צה"ל. "בנוסף לאמור, טענת הממשלה כי הפוקד רשאי, גם בעת הזו, שלא לגייס את כלל תלמידי הישיבות, סותרת את חובתו להפעיל את סמכותו בהתאם לתשתית עובדתית מלאה ותוך מתן משקל לכלל השיקולים הרלוונטיים, ובהם צרכי הביטחון העכשוויים של הצבא ושל מערכת הביטחון", נכתב בפסק הדין.

"כידוע לכל, בבוקר השבעה באוקטובר 2023 ידעה מדינת ישראל מתקפת טרור אכזרית", כתב מ"מ הנשיא פוגלמן בפסק הדין. "מאז, במשך תקופה של למעלה מ-8 חודשים, מצויים אנו במלחמה נגד ארגוני טרור ברצועת עזה ובחזית הצפונית. כידוע, אין דומים צרכי הצבא בימי שגרה, לצרכי הצבא בימי מלחמה".

פוגלמן התייחס להוכחות שמראות כי יש צורך מיידי בכוח אדם נוסף למערכת הביטחון. מ"מ הנשיא זרע את הזרעים לדחיית העתירה שתבוא במידה וההממשלה תעביר את חוק הגיוס של גנץ. פוגלמן אומר לממשלה אין חוק גיוס שיכול לעבור את בג"ץ בלי שהוא מתייחס לצרכים הקונקרטיים של צה"ל. "בהתאם לאמור, עמדתה העדכנית של מערכת הביטחון היא כי נוכח ריבוי המשימות הביטחוניות והלחימה האינטנסיבית במגוון זירות קיים צורך קונקרטי ודחוף בכוח אדם נוסף", כתב. "הממשלה עצמה ומערכת הביטחון קיבלו שורה של החלטות שמלמדות על הצורך האמור: כך למשל, במהלך הלחימה גויסו מאות אלפי אנשי מילואים, גיל הפטור משירות מילואים הועלה, הוחלט לקצר את תקופת דחיית השירות של תלמידי מכינות קדם צבאיות ובני שנת שירות וכן הוחלט להקדים את גיוסם של בני ישיבות ההסדר".

"בנוסף לאמור, הוכנו תזכירי חקיקה להארכת השירות הסדיר והמילואים", כתב פוגלמן. "ברי כי בהפעלת סמכותו של הפוקד חובה עליו ליתן את הדעת לאתגרים שמונחים לפתחו של הצבא ומערכת הביטחון בימים אלה, כמו גם לצרכי הביטחון הקונקרטיים. החלטתו של הפוקד לא יכולה להיות מנותקת מהאמור לעיל, ועליה לשקף את המציאות הביטחונית שבה אנו מצויים בימים אלה ממש".

בג"ץ אומר שהוא לא מתכוון להתייחס לשאלת אכיפת צווי הגיוס, כלומר בג"ץ מחייב את הממשלה לשלוח צווי גיוס אך לא נכנס לשאלת האכיפה שלהם מה שאומר שבסופו של דבר עם צה"ל אומר שהוא יוכל לגייס השנה רק 3000 תלמידי ישיבות זה אמור להספיק מבחינת בג"ץ.

פוגלמן קבע כי פגעה הממשלה פגיעה קשה בשלטון החוק, ובעיקרון שלפיו כל הפרטים שווים בפני החוק. כל עוד אין חוק המאפשר את דחיית השירות, המדינה לא יכולה לתמוך בפעילות אלה שלא מתגייסים. "מזה כשני עשורים כרוכה סוגיית התמיכות עבור תלמידי הישיבות בהסדרי הגיוס לצבא, ובהסדרים הנורמטיביים שאפשרו את דחיית שירותם הצבאי שימיו כימי המדינה", כתב פוגלמן. "דחיית השירות הצבאי נועדה לאפשר למיועדים לגיוס לעסוק בלימודים תורניים. דחיית השירות והלימודים התורניים הם שני הצדדים של אותו המטבע: בהעדר בסיס חוקי לדחיית השירות, נשמט הבסיס החוקי לעידוד ולתמיכת המדינה בפעילותם של אלה שנמנעים מגיוס".

"לא ניתן להלום התנהלות בלתי חוקית במישור דחיית הגיוס, באופן שסותר מפורשות הלכה של בית משפט זה בסוגיה זו", הדגיש פוגלמן. "בין אם בדרך של החלטת הממשלה שלא לאכוף את הדין במסגרת החלטת ממשלה 682 ובין אם בדרך אחרת ולצדה המשך העברת תמיכות למימון הפעילות שבגינה מבוקשת דחיית השירות האמורה".

פסקת הסיום של פוגלמן מסכמת בצורה בהירה את המצב, ומדבר על ההפליה החריפה שמתקיימת בעת הזו. "אי אכיפת הוראות חוק שירות ביטחון יוצרת הפליה קשה בין אלה הנדרשים לשרת, לבין אלה אשר לא ננקטים הליכים לשם גיוסם", קבע. "כפי שנאמר בפרשה אחרת, 'הפליה באשר ליקר מכל - החיים עצמם - היא הקשה שבהפליות. האדם מוכן ליתן חייו להבטחת מולדתו. הוא אינו מצפה לכל טובת הנאה מכך. הוא מצפה רק לכך שגם אחרים ינהגו כמוהו' . "בימים אלה, בעיצומה של מלחמה קשה, מעמסת אי השוויון בנטל חריפה מתמיד - ומחייבת קידום פתרון בר קיימא לסוגיה זו".