אדלשטיין: "לא הולך לרוץ אחרי הסיעות החרדיות - הן לא רוב בכנסת"

פחות מיום לאחר שהממשלה אישרה את הארכת שירות המילואים, ועדת חוץ וביטחון תדון היום (שני) בחוק הגיוס, דיון נוסף בנושא ייתקיים מחר בערב. יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין התייחס היום לדיונים בחוק הגיוס. "דיוני חוק הגיוס הם לא פחות מהיסטוריים", אמר. "76 שנה של סחבת והימנעות מטיפול ראוי יכולים להסתיים. זה תלוי בכולנו - קואליציה ואופוזיציה".

"בדיונים הללו כל עם ישראל יראה מי מגיע בנפש חפצה כדי להביא לתיקון נכון ואפקטיבי שיענה על צרכי הצבא, ומי מגיע עם דמגוגיה ישנה כדי לשחק משחק פוליטי ופופוליסטי", המשיך אדלשטיין. "המטרה היא לקדם חקיקה יעילה, נכונה ומהירה. זה אפשרי".

ח"כ אורית פרקש הכהן מהמחנה הממלכתי כעסה על עצם הדיון. "למה אנחנו מקיימים את הדיון הזה? זאת הצגה פוליטית חסרת טעם", אמרה. "אין בדיון הזה נציג אחד מש"ס או יהדות התורה. זאת הצעת חוק פוליטית שנועדה לאפשר לממשלה לשרוד את ימיה, בשורה לא תצא מכאן. לו לממשלה הייתה כוונה אמיתית, ההצעה שהוגשה כאן לא הייתה כל כך פחותה מקצועית".

אדלשטיין הסכים עם דבריה ואמר כי הוא לא מתכנן לרדוף אחרי החרדים שיסכימו לחוק. "יכול להיות שאתם צודקים ביסוד וחבל לבזבז את הזמן, בשבוע הבא ניתן עוד ישיבה ונשמע בה את צרכי צה"ל ומערכת הביטחון" אמר. "אם צה"ל יגיד שהוא צריך X מתגייסים והם ערוכים לקלוט אותם בתוך תקופה מסוימת - נחתום על זה. אבל ארצה לשמוע שחברי הוועדה כולם תומכים בהצעה הזאת. אני לא הולך לרוץ אחרי הסיעות החרדיות, הן לא רוב בכנסת. בואו נלך עם צה"ל ולא רק במילים. אני לא מתכוון ילד כאפות של אף אחד. אם המשחק הוא פוליטי כפי שנאמר הרבה - זאת ההזדמנות כי אם ננהל כאן מלחמה אידיאולוגית-דתית, לא ננצח בה".

ח"כ דן אילוז מהליכוד אמר בדיון כי הוא לא יתמוך בחוק גיוס שלא יענה על צרכי צה"ל. "מה שהיה לפני שבעה לאוקטובר לא יכול להיות אחרי שבעה לאוקטובר", אמר. "הצרכים של הצבא השתנו - אני לא מתכוון לתת יד לחוק אם הוא לא יענה על הצרכים העדכניים של הצבא. אחרת, לא אוכל להסתכל בעיניים של חבריי המילואימניקים ולא אוכל לתמוך בחוק".

‏ח"כ מרב מיכאלי מהעבודה התייחס לחוק מכיוון אחר. "שילוב חרדים לא יכול לכלול הדרה", אמרה בדיון. "שמענו על מקרים שבהם נאסר על חיילות ללבוש מכנסיים קצרים או שנכפה עליהן לישון עם חזייה. גם גבר חרדי שבא לצה"ל צריך להבין שהן לא באות לפתות אותו, הוא צריך לחיות עם זה שהן שם". ח"כ מתן כהנא השיב לה "אז את לא רוצה חרדים בצה"ל".

בוועדה לא השתתף אף ח"כ חרדי מש"ס או יהדות התורה בדיון על קידום חוק הפטור. בפתח הדיון אמר הרב תמיר גרנות, ראש ישיבת ההסדר "אורות שאול" שבנו אמִתי נהרג מפגיעת טיל נ"ט בגבול לבנון על הרגע הדרמטי בו המדינה נמצאת. "אין עמדה כזאת בעולם שבה יש מחבלים על הגדר ולא יוצאים להילחם במלחמה", אמר. "הבחור החרדי חושש לא על עצמו אלא על עולם התורה, שהעולם הזה יתפרק אם יעבור חוק גיוס גורף וצריך להבין את זה לעומק. אנחנו ברגע היסטורי - יש חברה חרדית גדולה ובעיה ביטחונית גדולה, צריך לומר שהמאבק כאן הוא לא נגד עולם התורה".

גרנות פנה בסיום דבריו "לבחורי ישיבות החרדים" וביקש מהם להתגייס. "בשם בני אמיתי, בשם ילדיי שהם גם תלמידי-ישיבות ומשרתים בצה"ל, בשם תלמידיי שמשרתים ונלחמים בעזה, תלכו למנהיגים שלכם ותאמרו להם: 'אנחנו רוצים'", אמר. "תקחו אחריות ואל תהיו ילדים קטנים: תגידו הנני. צריך להתאים את אורח החיים בצה"ל לאורח חייו של הבחור החרדי. אם לא תושיטו יד, לא רק אנחנו נטבע, גם אתם תטבעו".

ועדת הכנסת אישרה את בקשת הממשלה לקדם את החוק להארכת שירות מילואים בהליך מזורז, והמליאה צפויה לאשר אותו היום בקריאה ראשונה. מדובר בהוראת שעה למשך שלושה חודשים, בהתאם לבקשת היועמ"שית גלי בהרב מיארה שמתחה ביקורת על קידומו בטענה כי הוא מעמיק את אי השיוויון בנטל. חברי הכנסת בדיון מתחו ביקורת קשה על קידום ההצעה במקביל לקידום הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי לשאת דברים אחר הצהריים בדיון "40 חתימות" במליאת הכנסת שיזמו חברי הכנסת מהאופוזיציה על "ממשלה כושלת" בביטחון ובכלכלה זאת בתקופת המלחמה.

לפני כשבועיים, מליאת הכנסת אישרה את החלת דין הרציפות על פטור מגיוס לצה"ל לחרדים ש"תורתם אומנותם". החוק עבר בתמיכת 63 ח"כים לעומת 57 מתנגדים, ביניהם שר הביטחון גלנט שהצביע בניגוד לעמדת הממשלה. החלת דין הרציפות משמעותה שהקואליציה תוכל לקדם את הצעת החוק שקידם גנץ בכנסת הקודמת מאותה נקודת חקיקה שממנה הפסיקו בכנסת הקודמת, כלומר מקריאה שניה ושלישית, זאת בניסיון להסדיר את מעמדם של בני הישיבות, המשך תקצוב מוסדות החינוך וגיוס של אלפי חרדים בודדים מידי שנה.

קידום חוק הגיוס בעיתוי זה נחשב לשנוי במחלוקת. אמנם מדובר בחוק הגיוס שגנץ קידם כשהיה שר הביטחון בממשלת השינוי, אך הוא נחשב לכזה שנועד לענות על השאיפה לשיוויון בנטל, ולא על צרכי הצבא שזקוק נואשות לחיילים למלחמה. בנוסף, גנץ קידם את החוק במחשבה שיהיה שלב ראשון בתהליך הדרגתי לשילוב החרדים בצבא, ולכן הציב יעדי גיוס נמוכים עבור העדה החרדית. בעוד מעטים מאמינים שלממשלה יש כוונה להמשיך בתהליך שילוב החרדים בצבא, ולהציב יעדי גיוס גבוהים יותר בעתיד.

גיל הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות ירד ל-21 למשך שנתיים, לאחר מכן יעלה ל-22 למשך שנה ובהמשך יתקבע על 23. הורדת גיל הגיוס נועדה לתמרץ את החרדים להשתלב בשוק התעסוקה בגיל מוקדם יותר, במקום להישאר בישיבה עד גיל 24 - גיל הפטור הנוכחי.

החוק הציע לקבוע יעדי גיוס שנתיים של חרדים כדי להגדיל באופן הדרגתי את מספר המתגייסים. לפי ההצעה, יגדלו יעדי הגיוס משנה לשנה באופן שיבטא את ממוצע שיעור גידול האוכלוסייה החרדית בתוספת אחוז. לאחר מכן הם יגדלו רק בהתאם לממוצע שיעור גידול האוכלוסייה.