בסוף השבוע האחרון היינו עדים לרצף של שני מקרים טרגיים, שבהם ישראלים נכנסו לשטחי A - ליתר דיוק, לעיר קלקיליה - ונרצחו. אותם ישראלים היו רגילים, כך מתברר, לבקר באזור לצורך קניות, תיקוני רכב ושאר פעולות שברשות הפלסטינית הן זולות בהרבה מאשר בישראל - אלא שפעם המזל לא שיחק להם, והם נרצחו בדם קר.
נוכחותם של ישראלים בשטחי A מעלה שאלות מורכבות, מאחר שבעצם שהייתם הם משולים למי שחוצים גבול למדינת אויב. הם שמים את נפשם בכפם ונכנסים לשטח שלמרות קירבתו הרבה לביתם, הוא אינו ישראלי ואינו בשליטה ישראלית - למעשה, הוא בשליטת אויב שבימים אלו אנחנו מנהלים מולו מלחמה עזה.
מה ההבדל בין שטח A, שטח B ושטח C?
בעבר, כדי להקל את ההתמצאות, היו מלמדים ש-A זה ARAB, בי (B) זה ביניים ו-C זה סלנו (שלנו). האותיות האלו הן פרי החלוקה שנקבעה בהסכמי אוסלו, שבה נקבע היכן ישראל שולטת, היכן הרשות הפלסטינית שולטת, ומה יהיה נתון לשליטה אזרחית פלסטינית ולשליטה צבאית ישראלית (ביניים). קלקיליה, בחלוקה הזו, היא לגמרי פלסטינית -מבחינה צבאית ואזרחית גם יחד. מסיבה זו, ישראלים שנכנסים אליה עוברים על צו מפקד פיקוד המרכז, שהוא הגורם המוסמך לקבוע את התקנות באיו"ש מעת לעת. כשהם עוברים על הצו הם עוברים על החוק, פשוטו כמשמעו. חמור מכך, הם שמים את מבטחם ברוצחים הפוטנציאליים שמצויים בכל רגע נתון ברשות הפלסטינית, ומחכים לשעת כושר כדי לתת ביטוי לאכזריותם ולשנאתם.
המשפט הפלילי באיו"ש
כשייתפסו הרוצחים השפלים, אם בטעות ייתפסו חיים, הם יועמדו כמובן לדין פלילי. מי שאינו מהתחום הפלילי תוהה תמיד: האם במצבים כאלה קיים דין אחר למי שרצח על רקע גזעני-לאומני, לעומת מי שרצח על רקע פלילי? התשובה היא שלא ממש. הרוצח יישפט באחד מבתי המשפט הצבאיים באיו"ש, בהתאם לחוק הישראלי, וזאת רק מאחר שהרצח בוצע בשטח A. אלמלא היה כך, הוא נשפט בארץ, בבית משפט מחוזי, בהתאם למקום ביצוע הפשע.
איזה עונש צפוי לרוצחים במקרה הנוכחי?
זו שאלת מיליון הדולר. חוק העונשין בארץ קובע מאסר עולם חובה במקרי רצח בנסיבות מחמירות, וכך מוגדר גם מקרה שבו הרצח בוצע על רקע גזעני-לאומני. לעיתים, רצח על רקע לאומני "חוסך" מאיתנו את עוגמת הנפש שבהעמדה לדין, בשל העובדה שמראש יוצאים כוחות הביטחון למבצע חיסול, או שמעצרו של המבוקש מסתבך ומסתיים במותו. כך נחסך הליך שלם, שבסופו נגלה שלא משנה כמה חמורים המעשה והאידיאולוגיה שהובילה לביצועו - המחבל לא יקבל יותר ממאסר עולם. העונש המקסימלי הוא מאסר עולם חובה, קרי, לשלוח את הרוצח לבלות את שארית חייו מאחורי סורג ובריח - או לצאת בעסקה הקרובה, מה שיבוא קודם, טל"ח.
אם נחזור רגע להבדל בין העולם הפלילי "הקלאסי" לפלילי הלאומני, נגלה שהשוני המשפטי המהותי הוא בבחירת הסעיף שלפיו מוגש כתב האישום. קיימים תת-סעיף לנושא של רצח על רקע גזעני וכן תת-סעיף לרצח כחלק מארגון טרור, המבדילים מרצח בנסיבות מחמירות שבין שני אזרחים, יהא הקשר ביניהם אשר יהא. אבל השורה התחתונה זהה - יותר ממאסר עולם חובה אי אפשר לפסוק, למרבה הצער.
אז מה הסיכוי שהרוצחים הנתעבים ישלמו את חובם?
אפשר לשאוב נחמה מסוימת מהעובדה הבאה: מאחר שמדובר באירוע שהתרחש ברשות הפלסטינית, העניין עובר מידית לטיפול שב"כ. שם כבר מדובר במשחק אחר לגמרי, והטיפול אינו מוגבל רק לשיטות של משטרת ישראל כמו במקרי רצח על רקע פלילי. בהתאם לכך, המשאבים הם אחרים - תקציבים, מודיעין, אמצעי חקירה ועוד. נוסף על כך, שב"כ פועל הן באמצעות יחידותיו המבצעיות והן באמצעות הימ"מ, וזאת על מנת לוודא שהמחיר ייגבה בהקדם ומחשש לבאות. ואם בכל זאת הנושא יגיע לחדרי החקירות, לשב"כ עומדים כללים אחרים המאפשרים לו להפעיל לחץ על נחקרים - מניעת היוועצות עם עו"ד; השארה במעצר לתקופה ממושכת ללא אישור שופט; ואמצעים נוספים שמאפשרים לחלץ את המידע החיוני מהנחקר. לנוכח כל אלה, קיימת סבירות גבוהה מאוד שהתיק המונח לפתח שב"כ ייפתר, וכל שיידרש הוא לקבל על כך פסק דין שיהפוך את העניין לרשמי.
הכותב הוא עורך דין פלילי וצבאי