סקר שנערך לקראת כנס הרצליה של מכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן בהובלת האלוף במיל' עמוס גלעד, מצביע על חוסר אמון קריטי, הן במנהיגות הפוליטית והן במוסדות המדינה. למרות הכל, רוב מוחלט של הישראלים מצהיר כי ימשיך לחיות כאן, וכי לא היו רוצים שהם או ילדיהם יעזבו את הארץ.
רוב הציבור בישראל לא מרגיש שבטוח לחיות כאן, ומעיד על חוסר ביטחון כלכלי ממשי כאשר רק 18% נותנים אמון בממשלה וכמעט 70% רוצים מדינה חילונית בעלת מאפיינים יהודיים. כך עולה ממחקר שנערך בקרב מדגם מייצג באמצעות מכון IPANEL, ובמטרה לבחון מגמות בחברה הישראלית המשפיעות על החוסן הלאומי והחברתי.
המחקר בחן גם את מידת האמון של הציבור בישראל במוסדות המדינה. נמצא כי הציבור מביע חוסר אמון במשטרה, כאשר מרבית המשיבים טענו כי המשטרה אינה עושה את עבודתה ופועלת בחוסר מקצועיות. חוסר האמון מבחינתם הינו תלוי בהשתלטות השר לביטחון הפנים על המשטרה. בהמשך ישיר לכך, רוב מוחלט של הציבור בישראל חש כי החברה הישראלית איננה מאוחדת, ושאחת הסיבות לכך היא הסתה של הפוליטיקאים וההנהגה.
במגמה אופטימית יותר, נשאלו המשיבים באיזו מידה חשים כי הציבור הישראלי נכון לתרום לחברה ולמדינה, ומכאן עולה כי 75% הציבור בישראל חשים כי ישנה סולידריות ונכונות לתרום. נראה כי למרות שיש החמרה בחוסר האמון כלפי המדינה, מנהיגיה ומוסדותיה, מבחינה חברתית דווקא - הציבור כן מייחס חשיבות לתרומה לחברה ואף מרגיש שיש נכונות לכך.
בסוגיית השוויון בנטל, 71% מהמשיבים סברו כי ממשלת ישראל חייבת לקבל החלטה על גיוס שווה של חרדים. באשר לסוגיית הביטחון האישי והכלכלי במדינה, רוב הציבור בישראל חש חוסר ביטחון אישי בחיי היום יום בישראל. 80% טענו שהסיבה העיקרית לכך היא החשש מהמלחמה ומפיגועי היחידים, אולם גם חוסר האמון בממשלה משפיע ישירות על תחושה זו. גם בתחושת הביטחון הכלכלי הנתונים מצביעים על 62% מהציבור שאינו מרגיש ביטחון כלכלי והסיבה העיקרית לכך היא האינפלציה ויוקר המחיה, ולאחר מכן משכורות שאינן תואמות את עליות המחירים. אבל, כשנשאלו על סוגיית המשכיות החיים בישראל - 75% השיבו כי הם מעוניינים להמשיך לחיות בישראל, ומאחלים זאת גם לילדיהם, וזאת למרות טראומת ה-7 באוקטובר. ובהקשר ישיר לכך, רוב הציבור בישראל מעדיף מדינה בעלת צביון חילוני, ובעלת מאפיינים יהודיים.
ליאור אקרמן, ראש תחום החוסן הלאומי במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן: "לממצאי הסקר יש חשיבות עצומה בבדיקת מדד החוסן הלאומי והחברתי של אזרחי ישראל, ובעיקר על רקע אירועי אוקטובר ומהלכי ההפיכה המשטרית שקדמו להם. החוסן הלאומי הוא נדבך מרכזי בביטחון הלאומי של המדינה וביכולת עמידתה מול משברים, והנתונים מוכיחים התחזקות של עוצמה אזרחית מול המשך היחלשות והתפרקות המערכת הפוליטית והמנהלית במדינה".
כנס הרצליה של המכון למדיניות ואסטרטגיה של אוניברסיטת רייכמן ייפתח מחר (שני) בהובלת האלוף מיל' עמוס גלעד.